שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר במדבר

רש"י בתחילת שלח

undefined

הרב רפאל וסרטיל

כ"ז סיון תשע"ה
שאלה
יש לי מספר שאלות על פירוש רש"י בתחילת פרשת שלח. רוב השאלות שייכות יותר לפרשת מסעי אבל התעוררתי להן מכאן: א. בהנחה שאכן מדבר צין הוא בדרום מזרח וחמת בצפון מערב, למה למרגלים ללכת "כמין גא"ם" כדברי רש"י? הרי הרבה יותר קצר ללכת באלכסון! ב. בנוסף, אם הולכים ממזרח למערב עד הים ואז נצמדים לים צפונה, כדברי רש"י, לא רואים כלל את פנים הארץ ורואים רק חלק מהנגב ומישור החוף. למה ירגלו באופן זה? ג. גם כתוב שהביאו מפירות שאינם גדלים באיזורים שרש"י הזכיר? ד. רש"י אומר על חברון "הקצוה לקברי מתים"- והרי ראינו בספר בראשית שהחתים גרו שם! ה. ומצד שני אם נפרש שבאו מכל האזור לקבור שם, קשה, שהרי מן הסתם בכל עיירה היה בית קברות, שהרי באותם ימים ההליכה היתה אורכת זמן ממושך ומן הסתם לא היו מרחיקים ללא צורך. ו. רש"י אומר שמצרים היא "מעולה שבארצות"- אבל מצרים היא ארץ מדברית למעט סביבת הנילוס, הזוהי מעולה שבארצות? ז. "והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא"- כלומר בערך 1500 ק"מ על 1500 ק"מ- זה בערך הגודל של כל המזרח התיכון, וברור שהמרגלים לא הלכו בכל זה? ח. רש"י מזכיר בתוך הדברים שהר ההר הוא ליד לבוא חמת "במקצוע מערבית צפונית"- והרי שם נקבר אהרן והוא גם אחד המסעות, האם באו בני ישראל מהמדבר הדרומי להר צפוני זה וחזרו? אם כן, למה לא נזכר בפסוקים שום רמז לדרך הארוכה כל כך?
תשובה
לשואל שלום, קראתי את רשימת שאלותיך בענין, והרי מה שהעליתי לאחר העיון: א-ב. המהר"ל ב"גור אריה" מבאר שהמרגלים הלכו לאורך הגבול, כדי לבחון את אקלים הארץ, ואקלים הארץ משתנה לפי האורך והרוחב, שכן טבע העולם משתנה לפי הקירבה או הריחוק לאחת מן הרוחות, מזרח או מערב צפון ודרום, ובהליכתם ממזרח למערב ומדרום לצפון כבר עברו את כל הרוחות. ג. בתחילת ספר דברים (א, כד) מבאר רש"י: "וירגלו אותה – מלמד שהלכו בה ארבעה אומנין שתי וערב. ושם מפרש המהר"ל בפירושו "גור אריה", שהמרגלים הלכו בשורות, ארבע שורות שתי וארבע ערבכלומר הם חילקו את עצמם לארבעה זוגות של שלושה שלושה, וכל זוג הלך שתי ואחר כך ערב. לפי זה צריך לומר שלאורך הגבול הלכו כמין גא"ם, אבל שאר השורות הלכו בפנים הארץ. הלבוש מבאר באופן אחר. לדבריו, המרגלים לא חזרו ממש באותה הדרך בה הלכו, אלא סמוך לה כנגדה, כדי לרגל מהנעשה בפנים הארץ. דעה שלישית היא דעתו של בעל ה"צדה לדרך". לדבריו, בהליכתם הלכו כמין גא"ם ובחזרתם חזרו ארבע שורות לאורכה ולרוחבה. ד. בחברון נמצאת מערת המכפלה בה נקברו האבות והאמהות ואדם וחוה. מלבד זה, המקום היה מיועד לקבורת מתים כבר קודם לכן, שכן כשבא אברהם לבקש מבני חת לקבור שם את שרה, אמר להם: "תנו לי אחוזת קבר עמכם" (בראשית כג, ד), כלומר גם בני חת היו קבורים שם. וגם אם היה שם גם מקום יישוב, סוף סוף כשביקשו לקבוע מקום קבורה נבחרה חברון בגלל קושי אדמתה. ה. הגראי"ל שטינמן בספרו "אילת השחר" מבאר, שמן הדין מרחיקים בתי קברות מן העיר, אבל בחברון, בגלל קושי אדמתה, הקצו שטח לקברים בתוך העיר ממש. ו. כשהתורה מתארת את מעלתה של כיכר הירדן לפני שסדום נהפכה, היא משווה אותה לארץ מצרים שהיא המעולה בארצות, שכן מצרים היתה משופעת בשדות שלחין המושקות מן היאור (ראה דברים יא, י). ז. לפי רש"י (במדבר יג, כה, ע"פ מדרש תנחומא) הלכו דרך זו, אלא שה' קיצר לפניהם את הדרך. ובאופן כללי אודות דברי חז"ל על גבולות ארץ ישראל (ת' פרסה על ת' פרסה) נבוכו רבים מן העוסקים בסוגיות אלו מן הראשונים ועד האחרונים והציעו מספר הסברים. אמנה חלק מהם: (1) בעל "חסד לאברהם" (ג, ג) כתב: "ודע ששיעור ארץ ישראל מהלך ארבע מאות פרסה על ארבעמאות פרסה, ועכשיו לא נשארה אלא מאה על מאה שהוא חצי חלק שמיני, וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתקבץ" (ראה שאילת יעב"ץ תשובה קכז). (2) על ה"כפתור ופרח" (פרק יא עמ' מו) כתב: ואם תדקדק במה שיש מהר ההר עד נחל מצרים נמצא היום ד' מאות פרסה, אלא הפרסה משני מילין". כלומר פרסה רגילה היא אמנם ארבעה מילין, אך מקובל היה שישנה גם פרסה של שני מילין (וזה מתאים לשיטתו בגבול הר ההר ונחל מצרים. עיין שם. (3) בעל "תבואות הארץ" (פרק א עמ' נד) כתב: "ולפי דעתי לשון ת' פרסה על ת' פרסה אינו מדוקדק כי אם לשון בעלמא שדרכם לומר כן כמו במצרים (פסחים צד ע"א)... והוי יודע שכל כוונתי לפרש דברי חז"ל על פי האמת והמציאות, להראות העמים והשרים כי כנים דברי חז"ל, ואין בהם דברים שאין מובנים על פי המציאות". ח. הֹר הָהָר הוא שמם של שני הרים הנזכרים בספר במדבר, אחד לדרום ארץ ישראל (מקום קבורת אהרן הכהן) ואחד לצפון ארץ ישראל (סימן הגבול הצפוני). בברכה נאמנה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il