שאלה
שלום, מצאתי פתק ישן עם חוב של כמה שקלים למישהו שאיני זוכרת מי הוא. מה לעשות? תודה
תשובה
לשואלת, שלום וברכה! אם מדובר על קבוצה מוגדרת שידוע לך שאחד ממנה הוא המלווה, יש להודיע להם שאת חייבת למישהו מהם ותשיבי לו (במקרה התיאורטי ששניים יגידו שהחוב הוא שלהם, מצד הדין אין חובה להשיב). ואם אינך יודעת כלל למי את חייבת, ואף אחד לא תובע אותך, מצד הדין אינך צריכה לעשות דבר (שו"ע חו"מ סי' עו ס"ג ובהרחבה בשו"ת הרב"ז - רבי בצלאל זאב שפרן - חו"מ סי' ה ובשו"ת אורח משפט לראי"ה קוק, חו"מ סי' יח). אמנם נאמר "גזל ואינו יודע ממי גזל - יעשה בהם צורכי רבים", אך זאת לגבי מי שהרכוש הגיע לידיו באיסור (גזל, או הלוואה בריבית - שו"ע הרב הל' גזילה ס"ח), ולא על מי שהרכוש הגיע לידו בהיתר וכעת אינו יודע למי להשיבו (הראי"ה קוק, שם). זוהי ההלכה. למרות זאת, יש מקום להחמיר ולהשתמש גם בכסף זה לצורך ציבורי כלשהו שגם בעל הכסף יוכל ליהנות ממנו. כך מסופר בגמרא (ביצה כט ע"א) על חנווני ירא שמיים, אבא שאול בן בטנית, שחישב את רווחיו המצטברים ממדידה לא מדויקת לגמרי של היין שמכר (פער קטנטן שהלקוחות יודעים ומוחלים עליו) והחמיר על עצמו לנהוג כגזלן העושה צורכי רבים. מכאן למדנו שיש עניין להתנקות מכל ממון שאינו שלך. לעניין זה לכתחילה אין זה מספיק לתת צדקה לזכות בעל הכסף. כך מוכח בגמרא בביצה שם, שאבא שאול בן בטנית רצה לתת את הכסף לבית המקדש, ואמרו לו הגזברים שעדיף שיעשה בהם צורכי ציבור. כלומר, השבת הממון היא בהנאה גשמית ולא ביצירת זכות רוחנית (וכן הוכיח בשו"ת אור שמח, ח"ב סי' מז). ניתן, למשל, לקנות סידור ולהניח בכותל המערבי, בהנחה שאולי בעל הכסף יהנה ממנו אי פעם. אבל אם הסכום קטן מכדי לרכוש סידור וכדומה, יש ערך גם לנתינת הכסף לצדקה לזכותו של פלוני (וראו אגרות משה חו"מ ח"א סי' פח, 'פתחי חושן' פרק ד הערה נ, בסופה, ו'חשוקי חמד' בבא בתרא מג ע"א).
לקריאה בהרחבה >