ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט


הסבר העקרונות העומדים מאחורי זמני היום של Yeshiva.org.il

עניין הזמנים בהלכה הוא מורכב ומסובך מאוד, ומעטים הרבנים המתמחים בנושא זה והבקיאים הן בשיטות ההלכתיות השונות והן בחישובים האסטרונומיים השונים, שעל פיהם נקבעים הזמנים השונים. על מנת לדייק ככל הניתן ולהציע נתונים שהציבור הרחב יוכל להסתמך עליהם, פנינו אל הרב הגאון שריה דבליצקי שליט"א מבני ברק, על מנת שידריך אותנו בנושא זה. לצורך בניית לוחות זמני הנץ הנראה נסתייענו בעזרתו האדיבה של הרב חיים קלר, מחבר לוח "בכורי יוסף". חישובי הזמנים כולם מבוססים על תוכנת "חזון שמים" שבנה הרב איתן צקוני (לפרטים: http://www.sky-view.co.il).
מן הראוי להתייעץ במקרים גבוליים כגון ברית מילה וכדו' עם מורה הוראה.
להלן העקרונות העומדים מאחורי הלוח המוצג באתר, על פי ההדרכה שקבלנו מן הרב:

הנץ החמה
נץ החמה המופיע באתר הינו הנץ הנראה למקומות הבאים: אילת, באר שבע, בית אל, בת ים, חולון, חיפה, טבריה, ירושלים, צפת ותל אביב. בשאר המקומות הזמן המופיע הינו הנץ האסטרונומי. הרב דבליצקי הדריך ללכת על פי זמן זה לעניין תפילה כותיקין ולכתחילה לעניין כל המצוות שמצוותן ביום. הנץ הנראה מחושב על פי: א. הנתונים הטופוגרפיים של המקום הגבוה ביותר באזור. ב. הופעת השמש מעל ההרים הגבוהים באופק. הנתונים לקוחים מלוח "בכורי יוסף" של הרב חיים קלר (לפרטים נוספים ראה: http://www.chaitables.com/chai_heb.php).
לעניין חישובי שעות זמניות באתר, אנו מחשבים את תחילת היום על פי הנץ האסטרונומי, דהיינו על פי קו האופק בגובה הים, ולא על פי הנץ הנראה. כלומר, סוף זמן קריאת שמע וכדו' מחושבים על פי יום שמתחיל בנץ אסטרונומי.

שקיעה
הרב דבליצקי הנחה שהזמן הנכון לשקיעה הינו זמן השקיעה הנראית. גם כאן, לעניין המצוות הנוהגות ביום הורה להחמיר לפי השקיעה הנראית, ולעניין חישובי שעות זמניות ללכת על פי שקיעה אסטרונומית (מישורית). אמנם, כיוון שישנן הסתרות של הרים במקומות מסוימים היכולים לגרום ל"תזוזה" של השקיעה עד שעה שלמה אחורה, ולדבר זה יכולות להיות השלכות דאורייתא, הורה הרב זלמן מלמד להביא באתר את זמני השקיעה האסטרונומית בלבד. הרב הנחה שהלכה למעשה שבמקומות בהם אין הסתרות ורואים את שקיעת השמש, יש לנהוג על פי השקיעה הנראית ולא על פי השקיעה האסטרונומית. היות ואין אנו יכולים לדעת לגבי כל מקום ומקום האם יש בו הסתרות או לא, באתר מובאת השקיעה האסטרונומית (עם התחשבות בגובה המקום אך ללא התחשבות בהרים שבאופק - "שקיעה בגובה")לכל המקומות.

זמן ציצית ותפילין
בירושלים המנהג הוא שעה לפני הנץ. המדקדקים נהגו להחמיר ולהניח תפילין רק 52 דקות לפני הנץ.
הרב דבליצקי הנהיג במניין שלו זמן של 45 דקות לפני הנץ הנראה, וזהו הזמן המופיע באתר.

עמוד השחר
את זמן עמוד השחר יש לחשב לחומרא. דהיינו, ביחס לדברים שצריכים להיות בלילה עד שיעלה עמוד השחר, יש ללכת על פי שיטת הרב טיקוצ'ינסקי. דהיינו, 90 דקות לפי שיטת המעלות לפני הנץ האסטרונומי, כשיטת הגר"א. לעניין דברים הנוהגים ביום וצריכים להתחיל בעמוד השחר, הזמן הוא 72 דקות פשוטות לפני הנץ האסטרונומי.
זמן עמוד השחר המופיע באתר הוא 72 דקות פשוטות לפני הנץ האסטרונומי.

זמני ק"ש ותפילה למג"א
לשיטת המג"א חישוב השעות הזמניות הוא מעה"ש עד צאה"כ, כאמור ישנה מחלוקת כיצד לחשב את זמן עלות השחר. בלוח נקטנו כשיטת רוב הפוסקים וכפי שמופיע בזמן עלות השחר, כלומר 72 דקות קודם הנץ.

חצות היום
החישוב הוא אסטרונומי. זמן חצות היום הוא כאשר השמש נמצאת באזימוט של 90 מעלות.

זמן מנחה גדולה
זמן מנחה גדולה בקיץ (כשהיום ארוך יותר מ-12 שעות), הינו 30 דקות זמניות לאחר חצות היום. בחורף (כשהיום קצר יותר מ-12 שעות), הזמן הוא 30 דקות פשוטות לאחר חצות היום.

צאת הכוכבים
באתר הבאנו, על פי פסיקת ראש הישיבה, הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, שזמן צאת הכוכבים בקיץ (כשהיום ארוך יותר מ-12 שעות), הינו 18 דקות זמניות לאחר השקיעה המישורית. בחורף (כשהיום קצר יותר מ-12 שעות), הזמן הוא 18 דקות פשוטות לאחר השקיעה המישורית, כך יוצא שזמן צאת הכוכבים הוא לא פחות מ-18 דקות לאחר השקיעה.
וזהו זמן צאתן של התעניות הכתובות,לא כולל תשעה באב.
לגבי תשעה באב יש להחמיר יותר מפני שאמרו חכמים במפורש שביה"ש שלו אסור, לכן זמן צאת הצום הוא 6.45 מעלות מתחת לאופק (עיין ספר בין השמשות להגרימ"ט עמ' ע"ד).
לגבי יום כיפור חישוב צאת הצום הוא כמו בצאת השבת.
הרב דבליצקי נוהג שזמן צאתן של התעניות הקלות, כולל יום כיפור קטן, הוא 15 דקות לאחר השקיעה.
לעניין יום כיפור ושאר הדברים נוהג הרב דבליצקי כשיטת רבנו תם.

כניסת השבת
השבת נכנסת מספר קבוע של דקות לפני השקיעה האסטרונומית. מספר דקות זה משתנה על פי מנהג המקום. כך שמנהג ירושלים ופתח תקווה הוא 40 דקות קודם השקיעה; מנהג צפת, טבריה וחיפה 30 דקות קודם השקיעה; מנהג תל-אביב וגוש דן 21 דקות לפני השקיעה; מנהג באר שבע ואשדוד, הוא 22 דקות; מנהג רעננה הוא 20 דקות לפני השקיעה.
בשאר המקומות שמנהגן אינו ידוע לנו, זמן כניסת השבת הינו 30 דקות לפני זמן השקיעה האסטרונומית, על פי פסק המשנה ברורה.

צאת השבת
זמן צאת השבת נקבע על פי זמן צאת הכוכבים הקטנים. באתר הבאנו את זמן צאת הכוכבים על פי המקובל בעולם, ועל פי הלוח של הרב טיקוצ'ינסקי - כאשר השמש נמצאת 8.5 מעלות מתחת לאופק. זמן זה נע בין 30 ל-38 דקות.
זמן צאת השבת על פי רבנו תם הינו 72 דקות פשוטות לאחר השקיעה המישורית.

הערות כלליות
בעיר רחבה בה ישנן קואורדינטות גובה שונות זו מזו החישוב נעשה על פי ממוצע הקואורדינטות של המקומות הגבוהים בעיר, המשפיעים על הנץ והשקיעה הנראים. בערים בארץ המדובר הוא בסטיות של מספר שניות לכאן ולכאן.
זמני הנץ הנראה מעוגלים לחמש השניות המאוחרות וזמני השקיעה הנראית מעוגלים לחמש השניות המוקדמות. זמני היום מעוגלים לדקה הקרובה לצד החומרא (למשל, זמני עלות השחר מעוגלים לדקה המאוחרת, אבל סוף זמן קריאת שמע ותפילה מעוגלים לדקה המוקדמת).

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il