אור ליום ב' ל' כסליו ה'תשע"ה
דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר ירמיהו Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (6 ד') הורד mp3
שלח לחבר


ירמיהו פרק ב




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ויהי דבר יהוה אלי לאמר: (ב) הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה: (ג) קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה: (ד) שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל: (ה) כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו: (ו) ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם: (ז) ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה: (ח) הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו: (ט) לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב: (י) כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת: (יא) ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל: (יב) שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה: (יג) כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים: (יד) העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז: (טו) עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב: (טז) גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד: (יז) הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך: (יח) ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר: (יט) תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות: (כ) כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה: (כא) ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה: (כב) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה: (כג) איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה: (כד) פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה: (כה) מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך: (כו) כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם: (כז) אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו: (כח) ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה: (כט) למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה: (ל) לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית: (לא) הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך: (לב) התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר: (לג) מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך: (לד) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה: (לה) ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי: (לו) מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור: (לז) גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם:
חזרה למעלה