ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ביקור כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מאמרים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (54 ד') הורד mp3
שלח לחבר

אור לכ"ז סיון ה'תש"ן

ביקור כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א


שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד

לשמיעת השיר של האדמור מקאליב

כבוד רב המקום הרב שלמה הכהן, כבוד ראש הישיבה הרב מלמד, קהל קדוש.
אני מתפלל לה' שהמילים שאנחנו נדבר, נשוחח הערב, ננסה לקימם, באהבה ולפעמים במסירות נפש. אנחנו יודעים שחז"ל אומרים שבלי מסירות-נפש אי-אפשר להגיע לתורה. אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. אז פעם אני אמרתי, זה פלא. כתוב "וחי בהם", צריך לחיות, לא מי שממית עצמו עליה. ויש לנו פסוק בתורה "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם".

חז"ל שואלים איך יכולים להדבק בה', הלא "אש אכלה הוא"? הקב"ה אש. אז אמרו חז"ל "הדבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום וכו' וכו'". אז אני אמרתי פעם, אפשר שלא צריכים להגיע לתירוץ הזה. זה יכול ממש להתקיים. איך? אדם נוצר על-ידי הקב"ה משני דברים גשם ורוח. הרמב"ן הקדוש אומר: כשהקב"ה אמר "נעשה אדם" - הוא אמר לארץ. הוא מביא את זה בשם ר' יוסף קמחי, על המקום. אתה תתן גשם ואני אתן רוח. "ויפח באפיו נשמת רוח חיים". פלאי פלאים. אז אני אמרתי - מפה אנחנו יכולים ללמוד ולדעת להגיע לדרגות גדולות. כמו שאומר הרמב"ם בהלכות תשובה. אדם יכול להגיע לדרגתו של משה רבינו. איך? כשזוכה לקבל, לקחת את החומריות בידיים. "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו". כבש את החומריות ביד. אז ממילא אתה בעל-הבית על הרוח. אז אין גשם, נשאר רוח. אם נשאר רוח אז אנחנו, כולנו, חלק אלו-ה ממעל, חלק מהקב"ה, אז ממילא ממש אפשר להתקיים "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם". דבר גדול, שכל אחד צריך לחשוב ולעשות, איך להגיע לדרגות. אבל בלי עבודה, בלי מסירות נפש, אי-אפשר להגיע. זה עבודה יומם ולילה. כל החיים, צריכים לעבוד במסירות נפש להגיע לדרגות כאלה.

אבל אנחנו זכינו לראות איך אנשים הגיעו לדרגות הִתעלות, אי-אפשר להבין. אני יכול לספר לכם מאות ואולי אלפי דברים. מיום שזכינו להקים את המפעל הקדוש של 'בר בי רב דחד יומא', יש לפעמים, זכינו בתעשייה האוירית. במקומות אחרים, בלילה אחד - שלוש מאות בעלי-תשובות. מה זה בעל-תשובה? זה חוטא למדינה?! נגד המדינה?! להיפך. אדם כזה שחזר בתשובה כבר לא יורד מהארץ. הוא כבר מבין את חשיבות הארץ. "ארץ אשר... עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אלו שסוגרים את הדלתות ולא מקבלים ידע מעם-ישראל, מי היו הגדולי-עולם - אלו הם שמביאים להתדרדרות ולרדת מן הארץ. דיברתי אתמול אל קהל גדול בעכו. חזרנו בשתיים, בשלוש בלילה. אמרתי להם, שאלתי שאלה - מי יכול לענות לי - יש עוד מדינה בעולם ששליש או רבע ירדו? למה ירדו? באמריקה יותר טוב - לא. בשוויץ יותר טוב - לא. באנגליה - לא. אז מה? אני אמרתי פעם, זה פלאי פלאים. משה רבינו דיבר ליתרו, שלפני מה שהיה עובד כל מיני עבודות-זרות ומשה רבינו אמר ליתרו: תשאר פה, אל תלך מאתנו "והיית לנו לעיניים". יתרו צריך להיות לעיניים, למנהל למשה רבינו?! אז אני אמרתי, נכון. מפני שאם אדם אחד ירצה לצאת מן המחנה לאיזשהו עבודה-זרה, אז משה רבינו ישאל את יתרו: אתה הכרת את העבודה-זרה? [והוא יגיד:] כן, זה לא בסדר. זה לא בסדר, זה לא בסדר. אז ממילא "והיית לנו לעיניים". הוא יעזור שאף אחד לא יצא מן המחנה, כי הוא הכיר את הכל.

אני צריך בעז"ה, באתי במיוחד לבית-אל, לנסות ואני מקווה שנזכה שמהערב הזה ייצא הרבה דברים טובים, עם אנשים שיקחו על עצמם להקים תורה, שיעורי תורה, בתי כנסיות, מקוואות, תלמודי-תורות, כל מיני סוגים וחוגים, זה גם על-ידי אנשים וזה גם כן על נשים. כשפותחים, כשמתחילים, קשה נורא. אבל כשמתחילים אז יש עזר מן ה'. מאות עניינים זכינו, חסדי ה', במשך עשרים ושבע שנים שהוא הערב יהיה עשרים ושבע שנים - ז"ך - שבאנו לארץ-ישראל.

אני רוצה להסביר לכם, הכרה קצת, אתם תדעו קצת מה הרב'ה מקאליב עושה הערב פה, ומה זה קאליב, ומה זה 'בר בי רב', ומה אנחנו רוצים. למה באנו. ואיזה מתנה אני רוצה הערב מהקהל הקדוש. אנחנו זכינו שהקב"ה לקח אותנו לאושוויץ. ומחר יהיה בעזרת השם ארבעים וחמש שנים. יום אחד יהיה אצלנו סעודה גדולה לרגל ארבעים וחמש שנים שיצאנו מאושוויץ בוורשה-גיטו.
אבל, זה ההכנה שלי לבוא לבית-אל והיינו כבר בעוד מקומות היום בעזרת-ה'.

מאושוויץ לקחו אותנו לוורשה-גיטו. ועוד ועוד מחנות. בוורשה-גיטו לקחו אותנו ארבע אנשים מהחברה, כמה שניות לפני שרצו לזרוק אותי באש. בטח, מה יהודי אומר? שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ואז, הבטחתי לקב"ה. אמרתי: רבונו של עולם, שמע ישראל אחרון, איך אני אגיע אף פעם לבית-אל, איך? תן לי לחיות. אני מבטיח לך, אם נזכה, נגיד שמע ישראל בין אנשים חיים. זכינו. זה סיפור גדול של ימים ושנים, לספר, איך יצאנו משמה, באנו לאמריקה, (ורק קרוב משפחה אחד שנשאר) והיינו באמריקה בניו-יורק, בנינו ברוך-ה' מוסדות. לפני שלושים שנה באתי לארץ-ישראל לראות. כשהגעתי הנה, אז אמרתי: איך ומה - אני לא יודע, אבל אנחנו צריכים להגיע לארץ-ישראל, לבנות את הארץ. נו, ברוך-ה'. למחר יהיה עשרים ושבע שנים שהגענו לארץ. זכינו להקים בטבריה, בראשון-לציון קהילה שלמה, בירושלים, בבני-ברק, כוללים, ישיבה וכו'. אבל, ברוך-ה', עכשיו לפני שמונה עשרה שנה, זכינו להקים 'בר בי רב חד יומא'. מה זה?

חז"ל מספרים בחגיגה (דף ה, ב): רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל שהלך שלושה חודשים ולמד אצל הרב שלו יום וחזר שלושה חודשים. דבר גדול. אדם הלך שישה חודשים ברגל. זה לא סתם אדם. איזה אדם גדול. ר' יוחנן אומר במסכת יבמות: אידי חבר לר' יוחנן הגדול שיודע להחיות מתים. רבונו-של-עולם. שישה חודשים. היום צריכים ללכת שישה חודשים כדי ללמוד? איזה זכות אנחנו קיבלנו מהקב"ה. דבר גדול. ובכן, כהיום, ברוך-הוא וברוך-שמו, זכינו אחרי שמונה-עשרה שנה שהשתתפו עד הנה יותר משש-מאות אלף איש. בכל המקומות, בארץ ובחו"ל.

ואני מנסה היום, לקחתי כבר חמישה כדורים כדי שאוכל להמשיך בעזרת-ה', אז, אני שמח שבאנו כמו שאמרתי. אני רציתי להציע כמה דברים אבל לפני שאני מציע אני אדבר, אני אספר לכם קצת. אצלי בערב זה שמחה כפולה ומכופלת.

דבר ראשון שבח גדול לה', עשרים ושבע שנים שהגענו לארץ לחונן את עפרה. מי שרוצה, אמר ר' מנחם מנדל מויטבסק, תלמיד בעל שם שהוא בא לפני מאתיים שנה עם כמה מאות איש, אמר - אנשים באים הרבה לארץ. כשאני בא לחוץ-לארץ אני אומר להם אל תבואו רק לראות, תן מחשבה להסתכל בפנימיות הארץ. פותחים רדיו שומעים, או אוי אוי אוי, ואחרי כמה שניות כבר לא נשכח, כך קונים (---), ריבונו של עולם. אומר ר' מנדל מקוצק, כשאתה בא לארץ והארץ אוהבת אותך אז אתה רואה רק יפה. אבל אם אתה לא בסדר אז אתה לא רואה שום דבר. אה, מה יש לי פה. אה, שום דבר, מלחמות ומריבות ומחלוקת, כל מיני דברים. אבל להיפך, אתה רוצה מריבות? לא. אתה רוצה לראות את הארץ? תלך תראה כמה תורה, רבונו של עולם. אני אמרתי אתמול בהילולה של ר' ישמעאל בן אלישע שעלה למרום, אנחנו יודעים, כל העניין של עשרת הרוגי מלכות. אני אמרתי, עכשיו ר' ישמעאל בן אלישע, תרד. תראה איזה נסיונות לעם-ישראל יש, אחר השואה, אחר כל מיני נסיונות, עם-ישראל מאמינים בה', אומרים "שמע ישראל" בבוקר ובערב ויושבים ולומדים, מקימים ישיבות. בית-אל, איזו ישיבה. כמה טובות. אז תעלה לפני כיסא הכבוד ותגיד הגיע הזמן שצריך לגאול את עם-ישראל.
הדבר השני, שהערב זה ארבעים וחמש שניים שהקב"ה הוציא אותנו מגיא ההריגות מוורשה-גיטו ומאושוויץ וכו'.

הדבר השלישי זה שמחה. 'כולל בר בי רב'. אני רואה בעינים ומרגיש בלב שיש שמחה בשמים. אנשים יושבים יש לנו 'בר בי רבים' שיושבים מחמש בבוקר עד תשע בערב, יש מקומות כמה שעות ב"ה. אז אני, לפני שאני ממשיך, אני רוצה לשיר שיר. אני אשיר את זה פעמיים, שעשרות ורבבות מעם-ישראל שרים את השירים האלה ואחר-כך כמה דקות נמשיך בסיעתא דשמיא. השיר הראשון זה השיר על שמע ישראל, כשאני הייתי פעם ראשון בחיל-האויר בחיפה, אספנו אז כארבעת-אלפים חיילים וקצינים ואז באותו מקום אנחנו הלְחנו דבר קטן אבל נכנס בשמחה אצל רבבות. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. בטח, נשים אסור להן לשיר כשאנשים שומעים, אבל מחיאות כפים כן. אני רוצה התלהבות קצת. אני באתי, אני רוצה לחזור מבית-אל מלא עם הרגשה ב"ה, שמעתי ב"ה דברים טובים פה, אני רוצה להרגיש...
'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'... אני חושב שצריכים להביא כמה מיטות פה, לישון קצת, לא? מה זה? התלהבות! אתם לא יודעים מה זה התלהבות?... 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'...

יש לנו פסוק שאנחנו אומרים, דוד המלך אמר "מנחל בדרך תשתה על כן ירים ראש". אז חשבתי, הערב באתי לבית-אל. יש התנחלויות שאולם כולם לא רוצים, למה שיודעים שיבואו מזה דברים טובים. נחל - ר"ת "נפשנו חכתה לה'". אם אנחנו יודעים ומכירים באמונה שלמה בה' אז למה לְפחד? "מנחל מדרך ישתה על כן ירים ראש", ראש זה ר"ת "רצון אבינו שבשמים". אז ברכתי בעז"ה שכולם, שגרים פה ושמה בכל המקומות, "אבן מאסו הבונים" - זורקים אבנים, אז "היתה לראש פינה". לא צריכים לפחד. אבן זה ר"ת "באורך נראה אור". האבנים האלה יביאו להיפך. מה רוצה פרעה? מה אומר פרעה? "פן ירבה" - זורקים אבנים, הקב"ה אומר "כן ירבה". "פן" זה ספיקות, פן - כן או לא? פרעה רוצה לתת לעם-ישראל במחשבתם ספיקות, אין דבר כזה, הקב"ה אמר "כן ירבה", כן זה אמת. אם יש הכוח של אמת, אני ראיתי, אוי כמה פעמים כשהיינו בכל המחנות האלה נכנסו אנשים גברים אחר כמה ימים נפלו להרבה כפירה. אמונה שלימה איפה שאתה, לא חשוב. מה אנחנו רואים? פלאי פלאים. אפשר שמעתם אפשר ראיתם ואפשר לא. דבר חשוב, "ויעתק משם", בפרשת תולדות [כו, כב], "ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה", פה אין מחלוקת, "ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". מביא בעל-הטורים דבר נפלא, נשמע טוב, "רחובות", אומר הבעל-הטורים, "כנגד יוון שגזרו שלא יטבלו כדי למנעם מפריה ורביה ונעשה להם נס ונזדמן להם מקווה לכל אחד ואחד". איזה פלאי פלאים. וזה "ופרינו בארץ", כל אחד קיבל מקווה לעצמו. איי איי איי איזה ניסים, לאיזה ניסים מגיעים אם יש אמונה. לא עומדים לפני כל דבר ודבר. על זה אני צועק איפה שאני בא לפני רבבות. לפני מאות אלפי יהודים. רבוש"ע, הגענו לארץ מאשכנז מטוניס וממרוקו, מאלג'יר, מכל מיני מקומות, מפריז, מכל המקומות. רבוש"ע, למה פנקסין יעשו מחלוקת? אנחנו עמדנו כולנו על הר סיני, "ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד". רק על-ידי אהבה, רק על-ידי שלום בין אחד לשני. מריבות. אתה פותח עיתון, רדיו, כלי תקשורת. אני אספר לכם, אני הייתי פעם בחיל השריון. חבורה גדולה ב"ה, מאות מאות טירונים. הם עייפים. הרב אריאל דיבר שמה והם ישנים ככה ככה. הגיע התור שהרב'ה מקאליב ידבר. אני ראיתי - עייפים, מה? אז אמרתי - חבר'ה, תלכו לישון. אז ראיתי איזה שמחה שמה. איי איי איי, שעה וחצי דיברנו. אחר-כך דיבר המפקד שמה ואמר - הרב'ה צודק.

אנחנו גרים בארץ-ישראל, "כי מציון תצא תורה", למה לא יהיה לנו שעה שעתיים שלוש במשך השבוע עם עוז אני מקווה שממשיכים כבר כמה שנים. אי-אפשר אחרת, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". זה הכוח. לא אמריקה ולא רוסיה ולא אף אחד יכול לשבור. לפני כמה זמן דיברתי בתל-אביב, בתפוצות, אמרתי להם כשרוסיה היה רוסיה לפני קצת זמן ארץ-ישראל היה שעשוע של אמריקה, אנחנו צריכים אתכם. עכשיו שמה שוברים שוברים שוברים, אז מה אנחנו צריכים כבר את ארץ-ישראל? מפני שאנחנו חושבים שאמריקה הם הם מחזיקים את עם-ישראל. לא לא! אף פעם לא יהיה. רק הקב"ה! הקב"ה שומר על עם-ישראל. אנחנו זוכרים כשאנחנו היינו באושוויץ בוורשה-גיטו באו ועד של שישה אנשים לאדון אייזנרההואר הפרזידנט של אמריקה, "Naturally, G-d bless America". לי יש דרכון אמריקאי אבל אף פעם לא ברחתי לאמריקה, 27 שנים. בכל המלחמות הייתי פה. הלכו לבקש בוושינגטון כמה אוירונים כדי לשבור את הקלֵמַטוריומס [בנייני המשרפות], לא נתנו. אנחנו רק טובים כשצריכים אותנו. אנחנו צריכים ללחום בתורת משה. הנוער שלנו צריכים לראות ולהסתכל ולדעת ולעודד ולהתחנך בארץ-ישראל, בקדושת ארץ-ישראל, אז אף אומה ולשון לא יכולים להרע לנו.

עכשיו אנחנו עומדים כבר לבסוף לפני הגאולה שלמה, "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". אותו דבר באנשים אותו דבר בנשים. לפני כמה אני דיברתי ב'בר בי רב' בתל-אביב לפני אלף תיכוניסטים, שאלתי אותם שאלה - כמה זמן כשזרקו את משה רבינו, את עריסה של משה רבינו לים, כמה זמן עמדה מרים הנביאה? אז חז"ל אומרים שליש שעה. על המקום המפרשים אומרים שליש שעה – עשרים דקות. עשרים דקות שזה היה כמו שנים על שנים, מה יהיה פה, "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו", עשרים דקות אישה עמדה והצילה את משה רבינו שעלה למרום והוריד תורה לעם-ישראל. איזה כוח יש לנשים, איזה מוסדות הם יכולים להקים, איזה מוסדות הם יכולים לעזור. ודוקא כשעליתי לכמה דקות לרב מלמד, היה איזה טלפון, שאלתי למה הרב מלמד לא מרים, אמר: זה שייך לרבנית, יש לה כל מיני דברים לעזור לערוץ 7. הו, "שבע ביום הללתיך". דבר גדול. הכל יכולים לעשות כדי לחזק ולעודד ולהוציא את מאות-אלפי אנשים מאדישות שעוד לא הגיעו לדעת. אין לי שום צל של ספק, עם אהבה ואחוה - לא יוסי שריד ולא שולמית, לא יהיה מתנגדים לכלל ישראל, למה מתנגדים? למה לתורת משה? עבר אלפיים שנה בגלות ועכשיו כבר עומדים לאכול את הקנעיידלאך, אז מה קרה פתאום? ירחם ה', אנחנו צריכים לחזק ולהתחזק.

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן, מה שקרה כשיצאנו מוורשה גטו, היינו בברסלב (---) שמה אף אחד לא אמר מי הוא, מפחדים כל רגע, לקחו אנשים כל רגע. גמרנו, גמרנו, גמרנו. בבוקר אחד אני יוצא ואני רואה על פסי-רכבת ילד בן 12 בערך אומר משהו, זה לא יכול להיות גוי, מה אני יכול להגיד. למחר עוד פעם, מחרתיים עוד פעם. אני חשבתי, זה מוכרח להיות ילד יהודי, הלכתי אליו, אמרתי - תשמע, תגיד לי, אתה יהודי? התחיל לבכות, איי איי איי, אמרתי לו אני גם כן יהודי, חיבק אותי ובכינו ביחד, אפשר שעה. שאלתי אותו: מה שמך? אמר: יצחק ויניק מוורשה. שאלתי אותו: מה אתה אומר כל בוקר? אמר לי ככה: כש-S.S באו ולקחו אותי, אמא רצה אחרי ואמרה - יצחק, כל הצרות שעברנו לא היה לנו הזדמנות ללמד אותך תורה, אבל את ה"שמע ישראל" אתה זוכר. איפה שאתה תהיה תגיד "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זה הכוח של עם-ישראל. לא על-ידי כל מיני דברים. אני בארץ-ישראל השנים האלה, זה השנים לא שייך למפלגות, שייך לכלל ישראל, מפני שאני אומר כשהיינו בוורשה או במקומות אחרים קיבלנו מכות, לא בשביל זה או זה, רק בשביל שאנחנו יהודים. ופה זכינו לבוא לארץ לכונן את עפרה, אז יהיה פנקס קטן יעשה מחלוקת? מי זה שעלה להיות ראש ממשלה - זה או זה? אז צריכים לעשות הכל, לסתור, לשבור הכל? למה? אתה רוצה לבנות את הארץ או אתה רוצה כיסא? אם אתה רוצה כיסא בבקשה תלך למקומות שיש ארבעה כיסאות. מה זה, על כיסאות אנחנו לוחמים או אנחנו לוחמים בשביל עם-ישראל? אנחנו רואים, עם-ישראל צריכים ישועות ומקבל. עם-ישראל, איזו שהיא יראה מן שמים, כמה מליונים כן ירבו עם-ישראל, מאות מליונים ערבים. אויש. איזה עזר מן השמים אנחנו צריכים. לא על-ידי מחלוקת. רק על-ידי אהבה ואחוה, רק על-ידי זה אנחנו נזכה, חסדי ה', להתגאל במהרה ולקבל פני משיח צדקנו. זה היסוד של עם-ישראל.

אני צועק ואומר, הזכירו פה, הרב שלמה הכהן, אתם יודעים שלמה זה ר"ת מזמור שיר ליום השבת. דבר גדול. שבת זה משפיע. טוב להיות רב. אז מה קרה? אני רוצה לשאול שאלה לא כדי לשאול שאלות, אלא בשביל ההרחבה. אנחנו כולנו שמחים שנפתחו הדלתות ברוסיה. שמחים. אף פעם, במשך חודשים שאני מדבר, מאות פעמים, לא אמרתי מילים כאלה. אנחנו עוד לא יודעים מחשבות של רוסיה, לא יודעים. הם חושבים אחרת, אתם חשבתם עלי רעה? הקב"ה חשבה עלי לטובה. בטח יהיה טוב בלי שום ספק. כולנו שמחים, בטח. אתמול בלילה אני נפגשתי עם עולה מרוסיה.

אבל אני שואל - למה? למה? למה? במשך שנים שתי מליון הפלות? למה? אתם יודעים הסיפור של אדם גדול בצבא שסיפר, הוא היה מאחד הראשונים, הראש של הצבא, סיפר איך אני נולדתי. אתם לא יודעים? אז אני אספר לכם. אז מה הסיפור? אמא שלי הלכה לעשות הפלה והרופא ביקש שתי לירות. אז היה עוד לירות אנגליות. לא היה - רק לירה אחת, עוד קצת קצת, לירה וחצי. אז אמר הרופא - לא, אני רוצה שתיים, שתי לירות. זה היה רופא עליון. אז אני נולדתי, אמר, בשביל חצי לירה. אז אתם שומעים, אז רבוש"ע, אז אני שואל, למה לנו חוקים כאלה? כמה חיילים, כמה אברכי כוללים, כמה מנהלים היו יכולים להיות בשני מליון! אבל אני אמרתי גם כן, היו שם אנשים מכל הצפון, אני שאלתי שאלה - למה מגיע דירה לאדם שבא מפה או משם? למה לא מגיע לילד שנולד פה? למה לא מגיע לו דירה? למה לא? אבא רוצה לשבת חצי יום ללמוד או עובד, מגיע לו גם-כן. יש לו בלי עין-הרע מרובת ילדים, מגיע לו גם-כן דירה, למה לא? תעשה איזה סידור, למה? [הרי] מפני שאבא יקבל לילד את הדירה הזה לא יהיה לו כל מיני קשיים אז לא ירד לחו"ל ולא יהיה שמה, ולא יהיה ירידה. זה רק עלייה פנימית, עלייה ועלייה ועלייה. פעם היה אצל חלום של יעקב היה ירידה ועליה עולים ויורדים. אנחנו רוצים רק עולים ולא יורדים זה אנחנו מתכוונים.

עכשיו לגמור בעוד כמה מילים. אתם תראו פה בעל-הטורים פלאי פלאים. תסתכלו בבעל-הטורים, "ויבלע מטה אהרון את מטותם", מטה אהרון בלע את כל הנחשים שהביא פרעה. "ויבלע מטה אהרון את מטותם" מביא הבעל-הטורים ככה: "הכא פה ואידך ומטה אהרון בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קורח בלע מטה אהרון את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציא פרח". פלאי פלאים. מה זה "ויבלע מטה אהרון את מטותם"? פשוט. אבל איך אנחנו מבינים את זה בזמננו בדורנו? כן. אנחנו מבינים. אם יש הכוח של אהרון, שאהרון לקח את הכוח ממשה רבינו. משה רבינו אמר "מחני נא מספרך" - אם אין כלל ישראל אני לא רוצה לחיות. משה רבינו לקח את הכוח הזה מיוסף הצדיק. נסתכל, מה קרה? יעקב אבינו אמר ליוסף "לך נא ראה את שלום אחיך ושלום הצאן", ידע שיכולים להרוג אותו - אבל אם אז זה וזה..., אל תפחד חביבי, אתה הולך בכיוון על-ידי מילה של אבא. אל תפחד. אבל אני רוצה לדעת, יעקב אבינו למד עם יוסף הצדיק כל מה שלמד יעקב אבינו אצל שם ועבר 24 שנים, 14 לילות, 24 שנים. למד, עשה הכל לפי יוסף הצדיק. אז אומרים לו "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן" – מה שייך שלום הצאן פה? אבל אני אמרתי ככה. "לך נא ראה את שלום אחיך". יהיה "שלום אחיך", יהיה שלום ביניכם אפילו שלום הצאן - אתם תראו שיש לכם ברכה, כל טוב. אוטו זה ואוטו זה ובית זה, נו אל תקנא אותו. זה היסוד של "שלום אחיך". אז, אם אהרון הכהן הולך בדרך הזה, "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", אז מטה אהרון בלע את כל הנחשים. זה הכוח היחידי שזה מאחד את כלל ישראל ורק הכוח הזה יעזור. אני אמרתי ואומר תמיד, המחלוקת לא צריך להיות בירושלים, המחלוקת צריך להיות אצלך כי אחרת יש עוד מושב ועוד מושב. תיקח כמה אנשים, תלך לשם פעם בשבוע לדבר, נשים ילכו שמה, לעודד, לעודד ולהביא אור. מה קרה פה? מטה אהרון? אם אתה תסתכל על מטה, מה זה? שום דבר. אותו דבר כשאתה מסתכל פעם על אדם לא שומר תורה לא שומר מצוות, שום דבר, זה כמו מטה. אבל "והנה פרח מטה אהרון"! על-ידי שלום, על-ידי אהבת ישראל אתה יכול לעורר ולעודד את האדם הזה. "כי האדם עץ השדה", אתה רואה איזה עץ בחורף, אין שום דבר. מת? לא נכון. כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכשבא חצות לילה וכשרוח צפונית - מרשרש. למה רוח צפונית? מה שצפון בכל יהודי ויהודי זה צריכים להוציא. איי, ב"ה, אני זוכר רק לפני 3 שנים 4 שנים היה אצלי אברך בא להתפלל אלי. אחר שנה הייתי כמה פעמים. אמר לי: רבי, אני רוצה להקים משהו. ב"ה החנוכה הזה הייתי שמה, הקים מקום לבעלי-תשובות יותר מאלף איש. עד 12 בלילה אני הייתי שמה. כל אחד מאתכם יכול לקבל על עצמו וזה יהיה מתנה שלי, עם זה אני אצא מפה מבית-אל. כל אחד יקבל על עצמו ויחשוב מה הרב'ה מקאליב - יש לו כסף? לא. שייך למפלגות? לא. אז איך עובד? עובדים במסירות נפש. חסדי ה'. ואתם תוכלו כל אחד ואחד, או גברים או נשים, תקבלו על עצמיכם לעשות. אתם תראו, כשפעם השניה שהקב"ה יזכנו בלי-נדר לבוא עוד הפעם אז המקום הזה יהיה קטן, יהיו צריכים פי שניים, פי שלושה, פי ארבעה, ואנשים שאתם עשיתם בידכם, כמו שאומר רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש דף נט אומר, אם אדם מכניס אדם לקודש, מחזיר אותו לתשובה, מביא זוהר הקדוש, ר' שמעון בר יוחאי, אז בא מלאך ומביא את דיקנו של אדם הזה מביא לפני הקב"ה ומראה - תראה איך אדם הזה החזיר את אדם.

בקרוב נזכה לקבל פני משיח צדקנו. עם מה נקבל אותו? עם זה. אז אנחנו יכולים להרים את הידיים שלנו ולהגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה". דבר גדול. נסיים, חסדי ה', עם מילה. כדאי שנזכור את זה רש"י ומילה. ואחר-כך נסיים עוד הפעם עם שיר אחר ואז נקבל עול מלכות שמיים. דבר הראשון יש בתהילים רש"י בפרק מב. אומר דוד המלך, "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים".
יש כמה פירושים ברש"י על זה:
פירוש אחד אומר ככה, פלאי פלאים, פלאי פלאים, אומר רש"י הקדוש: כשלְחיות היער אין מים אז כולם באים לאיילה ומבקשים שיתפלל לה', אז איילה לוקח את הקרנים שלה ועושה חפירה בארץ ונותנת את הקרנייים בחפירה הזה וצועקת לקב"ה ומים באים. מה קרה פה? דווקא לאיילה? ודווקא עם הקרניים לעשות חפירה? מה קרה? אז אני הסברתי ככה. בפסוק כתוב "כאייל תערוג" - גבר, ורש"י הקדוש אומר איילה. איילה צריך ללדת.

הפירוש השני: (---), על מי שהוא בא וצריך איזה ישועה לעזרה או אז תיכף אני אייל, אני כבר לא איילה, אני כבר חייל. חיל זה ר"ת יהיב חכמה לחכימא. דבר גדול. מאיפה לוקחים את החכמה הראשונה? אמרתי, בארץ-ישראל. ארץ-ישראל זה האויר. אוירא דארץ-ישראל מחכים. פה יש החכמה. חסדי ה'. אז אני אמרתי, אם איילה כזה שעוברת כל הצרות שלה רק בשביל חברים, אז הקב"ה פותח השמים ובא הגשם. זה להגיד לנו איך מגיעים לזה. הקרניים של איילה, הך, היופי. אם אתה לוקח את היופי שלך וקובר אותו בארץ אתה שוכח את הכבוד שלך אז אתה יכול לפעול. נדע, זה זה ספר מוסר.

אם אנחנו רוצים לעזור אחד לשני ואני אומר לכם כדאי וכדאי ואני מוכן לעזור על-ידי אנשים שלנו. בעזרת ה', יש לנו קשר עם מאות רבנים, כל מיני סוגים, צריכים לעשות פעם בחודש או בחודשיים, לעשות 'בר בי רב' ולאַסף מכל המקומות ויהיו מישהו, אף על-פי שאני יודע שיש לכם ב"ה רבנים יקרים תלמידי-חכמים, אבל אני אומר לכם פלאי של מדרש. המדרש אומר, כשיש גשם אז בים יש דגים עולים למעלה לחטוף טיפה. למה? הם שוכבים במים! אבל דג אוהב טיפה חדשה. נכון נכון שיש לכם רבנים והם בטח גם-כן ידברו והם גם-כן יעודדו, אבל תמיד להביא אחד-שניים. אני מוכן להביא, אם זה יהיה הרב קוק מרחובות או זה מזה, מפה, מכל המקומות בעזרת ה' לעודד ולחזק את כל המושבים, כל הקיבוצים. לכנס, לא לפחד.
פעם הראשונה שאני נכנסתי לטבריה היה שם קיבוץ עין-גב. רציתי להכנס, לא נתנו לי, לא נתנו. חזרתי, לקחתי סירה במיוחד, לא נתנו להכנס. אז הלכתי מסביב, ירדתי מהמכונה וכולם באו: מה זה? זה צחוק. זה פורים? מה קרה? אז אני אמרתי - חבר'ה, יש לכם פה משרד? נכנסנו. היה שם כבר קהל גדול, דיברתי שעה וחצי. ותדעו, אחרי שנה בנו שם בית הכנסת ויש שם ספרי-תורה ויש שם ב"ה כל מיני דברים טובים, אפילו הרמב"ם וכל מיני ספרים ועושים ב"ה בר-מצוות. לא לפחד. מה זה? ילד הולך בחוץ וזה קר נורא, אז - ילד, למה אתה בוכה? אין לי נעליים. אז מה זה, זה כפייה דתית?! אין לו נעליים אז צריכים לתת לו נעליים שלא יתקרר. אנחנו צריכים לחזק ולעודד ולעבוד במסירות נפש, חסדי ה'. עכשיו, כל הסיפור שאנחנו דיברנו, הכל עומד על צורת א'. יש במדרש, המדרש אומר, הקב"ה נתן לעם-ישראל על הר סיני קמץ א'. מה זה קמץ א'? אל"ף זה ר"ת אוזן לב פה. אתה שמעת תן לב ותדבר. אוזן לב פה. אז תשמעו דבר טוב. אומר המגלה-עמוקות, איך אדם בא לעולם. כשאדם חטא אז לקחו ממנו את הצורה של אל"ף. אל"ף זה אפר של עולם. מפני שנחש בא ואמר "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע" אז נפל האל"ף, נשאר "דם" . אז איפה אל"ף? צריכים לתת לו מקום. הקב"ה נתן לו מקום - חטא. כשאתה כותב חטא זה ח' ט' א'. אבל רבוש"ע, אתה לא מרגיש את האל"ף. למה הקב"ה לא נתן את האל"ף במקום שירגישו את האל"ף מהאדם? למה? אז אני אמרתי, הקב"ה ידע שיבוא זמן שיעשו תשובה ואם אני אתן את האל"ף במקום שירגישו את זה - לא יכולים להוציא...

כאן נקטעה ההקלטה...
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il