- שבת ומועדים
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
כל החילים שנפלו
בקומה זקופה
גדול כוחה של האמת. ודווקא בעקבתא דמשיחא, אשר מסימניה היא התגברות השקרא, חשובה מלחמת האמת – להעמיד אנשי אמנה, וכדברי ספר "קול התור" מתורת רבינו הגר"א זי"ע.
"בשם אלוקינו נדגול" , נדגול – דייקא.
בדגליות מסומנת ובולטת, מונפת, ומסמנת דרך לרבים.
ב"ה זכינו, ובמשך שנות-דור הרבינו חיילים לתורה ולתעודה, ובני הציונות הדתית, לרוב מתוך קשר ושייכות לתורה, ב"ה, מגדילים את נוכחותם בכל מרחבי החיים בארצנו הקדושה, בתורה ובחינוך, בהתיישבות ובצה"ל, במדע ובתעשייה, ברפואה ובמפעלי חסד מגוונים, בכלכלה ובמשפט, ועוד היד נטויה בעז"ה.
ואולם מבחננו האמיתי הוא בהעמדת זהותנו הבהירה – בנים לד' אלוקינו – מאמינים ובוטחים בישועתו, דבקים בתורתו – אמת. בהיותה עומדת לעד, תורת חיינו ממש, משיבת נפשנו, מחכימתנו, בכל תהפוכות ונבכי סבוכי החיים, מאירת עינינו ומשמחת לבנו – בשלמותה.
לא רק בביהמ"ד אנו מצווים להיות "אנחנו" – אמיתיים בשם ד' אשר בפינו, אלא דווקא בכל אותן נקודות מפגש עם החיים המלאים. להיות נאמנים, ישרים ובוטחים באמת אשר עמנו, מתוך תורת אמת, חיי עולם הנטועים בתוכנו, מורשת ת"ח מאירי נתיבי הגאולה, אשר "דבר ה'" זו הלכה ואגדה והקץ, בפיהם, ומהם פסיקה והדרכה לדור.
חובתנו לחזק ולזקוף את עמוד השדרה של ציבורנו: בני הישיבות והאולפנות – הנערים, בחורינו הבוגרים יותר העוסקים בתורה, בנינו הנמצאים בצבא באלפיהם, ב"ה, ולהגיע לכל באי בתי הכנסיות, וחובשי הכיפות – הפזורים בכל מרחבי העשייה - שבכל מקום שהם שם ידגלו בשם ד' אלוקינו, ויבטאו את אמונתם בעוז ובענווה – כי רק ממנו יתברך ותורתו אמת – תוצאות חיים.
הגאולה מלאת החיים מעמידה במבחן אמת את האפשרות ח"ו להיכשל ב"שמנת עבית... ויטוש אלו-ק עשהו" וכו', לעומת "הנה אלוקינו זה קיווינו לו... נגילה ונשמחה בישועתו". אל כל היש להראות באצבע "זה" אלוקינו, וישועתו היא.
ובמה הדברים תלויים? "בגוי צדיק שומר אמונים, יצר סמוך תצר שלום, שלום כי בך בטוח, בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים". עמא זכאה בי נטרו אוריתא בלבב שלם, בלב שלם נטרו שלמא שלמא יתעבד להון ארי במימרך איתרחצו, אתרחצו על מימרא דד' לעולם ולעלמי עלמיא, בכן תתפרקון במימר דחילא דד' תקיף עלמיא" (ישעיהו כה, ט; כו ב-ד ותרגום שם).
האם לזרום עם ה"מציאות" ובעת הצורך להכפיף את דבר ד' לעומתה, ח"ו, או לדעת בבירור שד' הוא תקיף עלמיא צור העולמים וחוזקם וקיומם, ורק משמירת אמונים – שלמא יתעבד להון וגו'.
על כן קמה תנועת קוממיות בראשות מרנן ורבנן לזקיפות הקומה הראויה ממקור התורה לתוככי החיים כולם.
ומדגליות הציבור שומר האמונים, למשזרת הכוחות הבריאים באומה, ולהבראתה, בעז"ה, ויתקיים בנו "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך".
יוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
"בשם אלוקינו נדגול" , נדגול – דייקא.
בדגליות מסומנת ובולטת, מונפת, ומסמנת דרך לרבים.
ב"ה זכינו, ובמשך שנות-דור הרבינו חיילים לתורה ולתעודה, ובני הציונות הדתית, לרוב מתוך קשר ושייכות לתורה, ב"ה, מגדילים את נוכחותם בכל מרחבי החיים בארצנו הקדושה, בתורה ובחינוך, בהתיישבות ובצה"ל, במדע ובתעשייה, ברפואה ובמפעלי חסד מגוונים, בכלכלה ובמשפט, ועוד היד נטויה בעז"ה.
ואולם מבחננו האמיתי הוא בהעמדת זהותנו הבהירה – בנים לד' אלוקינו – מאמינים ובוטחים בישועתו, דבקים בתורתו – אמת. בהיותה עומדת לעד, תורת חיינו ממש, משיבת נפשנו, מחכימתנו, בכל תהפוכות ונבכי סבוכי החיים, מאירת עינינו ומשמחת לבנו – בשלמותה.
לא רק בביהמ"ד אנו מצווים להיות "אנחנו" – אמיתיים בשם ד' אשר בפינו, אלא דווקא בכל אותן נקודות מפגש עם החיים המלאים. להיות נאמנים, ישרים ובוטחים באמת אשר עמנו, מתוך תורת אמת, חיי עולם הנטועים בתוכנו, מורשת ת"ח מאירי נתיבי הגאולה, אשר "דבר ה'" זו הלכה ואגדה והקץ, בפיהם, ומהם פסיקה והדרכה לדור.
חובתנו לחזק ולזקוף את עמוד השדרה של ציבורנו: בני הישיבות והאולפנות – הנערים, בחורינו הבוגרים יותר העוסקים בתורה, בנינו הנמצאים בצבא באלפיהם, ב"ה, ולהגיע לכל באי בתי הכנסיות, וחובשי הכיפות – הפזורים בכל מרחבי העשייה - שבכל מקום שהם שם ידגלו בשם ד' אלוקינו, ויבטאו את אמונתם בעוז ובענווה – כי רק ממנו יתברך ותורתו אמת – תוצאות חיים.
הגאולה מלאת החיים מעמידה במבחן אמת את האפשרות ח"ו להיכשל ב"שמנת עבית... ויטוש אלו-ק עשהו" וכו', לעומת "הנה אלוקינו זה קיווינו לו... נגילה ונשמחה בישועתו". אל כל היש להראות באצבע "זה" אלוקינו, וישועתו היא.
ובמה הדברים תלויים? "בגוי צדיק שומר אמונים, יצר סמוך תצר שלום, שלום כי בך בטוח, בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים". עמא זכאה בי נטרו אוריתא בלבב שלם, בלב שלם נטרו שלמא שלמא יתעבד להון ארי במימרך איתרחצו, אתרחצו על מימרא דד' לעולם ולעלמי עלמיא, בכן תתפרקון במימר דחילא דד' תקיף עלמיא" (ישעיהו כה, ט; כו ב-ד ותרגום שם).
האם לזרום עם ה"מציאות" ובעת הצורך להכפיף את דבר ד' לעומתה, ח"ו, או לדעת בבירור שד' הוא תקיף עלמיא צור העולמים וחוזקם וקיומם, ורק משמירת אמונים – שלמא יתעבד להון וגו'.
על כן קמה תנועת קוממיות בראשות מרנן ורבנן לזקיפות הקומה הראויה ממקור התורה לתוככי החיים כולם.
ומדגליות הציבור שומר האמונים, למשזרת הכוחות הבריאים באומה, ולהבראתה, בעז"ה, ויתקיים בנו "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך".
יוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
מלך אוהב צדקה ומשפט
הרב ש. יוסף וייצן | ניסן התשע"ה
המשמעות הדתית של יום העצמאות
הרב אליעזר חיים שנוולד | אייר תשע"ו
לשמוע את הגאולה
הרב ערן טמיר | איר תשע"ז
מתבגרים ומקבלים אחריות
דברים שנאמרו ביום העצמאות התשס"ה
הרב משה חביב | יום העצמאות התשס"ה
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע, השעורים באתר מזמן היותו ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.
"עצי שיטים עומדים" שעומדים לעולם
להחזיר עטרה ליושנה (חלק שישי)
ט' אדר תשע"ג
וקדמוניות אל תתבוננו
איר תשע"ז
"וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
ל' ניסן תשע"ג
להחזיר עטרה ליושנה
י"ט טבת תשע"ג
איך ללמוד גמרא?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
ענייני כשרות המצויים
מדוע פורים גדול מכיפורים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט