בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שלח לך
לחץ להקדשת שיעור זה

מרגלים ללא ציצית

undefined

הרב יוסף כרמל

סיוון תשס"ט
3 דק' קריאה
פרשת שלח לך נפתחת בפרשת המרגלים ונחתמת בפרשת ציצית. רבות נכתב אודות הקשר בין שתי הפרשיות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר שרש חטאם של המרגלים וכן בטעמה של מצוות ציצית. השבוע ננסה לקשר ביניהן בהסבר אחד תוך ניסיון לנתינת טעם גם לצורתה של הציצית.
המרגלים נשלחו "לָתוּר אֶת" הארץ, "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא". בפרשת ציצית נצטוינו לעומת זאת "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם".
מהקבלה זו ברור כי פרשת ציצית באה לתקן את מה שקלקלו המרגלים.
בעל ה"משך חכמה" כותב על פרשת ציצית את הדברים הבאים:
"כוונת מצות ציצית לדעתי כך: ... אולם העולם השפל ברא ... הניח אותו לבעל הבחירה - וכמאמר הכתוב (תהלים קטו, טז) "והארץ נתן לבני אדם" - שהוא ישלים בריאתו, ויפיק אותה (את הבריאה) לענין נשגב ונעלה. וזהו "בהבראם" (בראשית ד, ה) ... ואם האדם מישר דרכו ושומר פקודת הבורא יתברך, אז הטבע כלי חפץ אצל ההשגחה, ותתפשט כוחותיה לאין גבול".
האדם שחי ופועל בעולם הגשמי, הוא בעל בחירה חופשית. תפקידו לבחור בטוב ובדרך זו לתקן את עולם החומר ולקשרו אל מקורו ויוצרו. החלטות נכונות בתחום הבחירה החופשית משחררות את האדם ממגבלות עולם החומר ומעניקות לו אפשרויות פעולה ותיקון שלא בכפוף לחוקי הטבע - "לאין גבול". עקרון זה נכון בכל מקום על פני כדור הארץ, אבל הוא חזק ומשמעותי יותר בארץ ישראל. ככל שהרמה הרוחנית של העם בארץ עולה, כך סגולותיה הרוחניות של הארץ מתגלות ביתר שאת. כך מתברר שמה שנכון על פי חוקי הטבע במקומות אחרים איננו רלונטי בארץ הקודש. גם דוד בן גוריון הכיר בכך כי הנסים הם טבע בארץ הזאת.
על פי עקרון זה ממשיך רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק ומבאר:
"ולפי הקדמתנו קודם, כי הבריאה עדיין לא נגמרה, והניח הבורא יתברך להבחירי, שהוא ישלים אותה והוא יוציאנה ... ולכן העיר הבורא אותנו במצות ציצית, ולהורות כי המציאות היא בגד, שמשני צדדיו יש עדיין חוטים שעדיין לא נארגו - ולכן צריך גדיל וענף - והיינו להורות שגם בפעילות שהאדם יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי ד', גם בזה עזר ממרום תסעדהו. ... ואתה בן אדם הכן לבבך לבלי לכת אחרי העין והלב, ולתת רסן בעד התאוות החומריות ולדבק בהשי"ת. ובכל דבר מחלקי הבריאה יעשה מצוה מקשרת אותך להשי"ת, וכמאמרם בתורת כהנים "אין לך דבר שאין בו מצוה למקום". ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע על פי ההשגחה האלקית לבלי די, ותצא הבריאה לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי"ת. ואתה בן אדם, אם תארוג את הבריאה תיעשה שותף להשי"ת במעשה בראשית".
המרגלים ש"תרו" את הארץ בעיני בשר ודם, בדקו את המציאות בארץ ישראל והגיעו למסקנה כי על פי יחסי הכוחות הארציים ועל פי חוקי הטבע הנסיון להיכנס לארץ ישראל עלול להתברר כהרפתקה מסוכנת ביותר. הם התעלמו מהאתגר הרוחני שהארץ מציבה בפני העם. אתגר שאם ינסו להתמודד עמו יגלה כוחות רוחניים גם של העם וגם של הארץ. הם התעלמו מהאחריות שיכולת הבחירה החופשית, הטילה עליהם.
הציצית באה להזכיר זאת. הבגד הוא סמל לעולם החומר המסתיר את האור, את האמת הפנימית ואת הרוחניות שהיא עיקר הבריאה. הטלת הציצית בבגד הלא גמור היא הדרך להתמודד נכונה עם האתגר. היא ההכרזה ש"שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד" (סוטה יז ע"א). מה שנדמה לכם כים, אם תביטו פנימה, תזכו ותבינו שהמקור המחיה את הכל הוא כסא הכבוד. בבחירה נכונה והמנעות מלתור אחר העינים אפשר לגלות את האור הגנוז מתחת לבגד.

אנו נוסיף בשיפולי דבריו, כי הכניסה לארץ ישראל ואחר כך המאבק על ארץ ישראל הוא תהליך ארוך. תהליך המחייב עבודה וסבלנות מרובים. הקשיים עמם צריך להתמודד, עלולים להכניס מורך לב ויאוש. רק החלטה על המשך פעולת האריגה הקשה, קשירת קשר אחר קשר והטלת פתיל תכלת, החלטה שמשמעותה בחירה חופשית וחיפוש האור המסתתר תחת הבגד, היא שתתן את הכח להתמודד עם האתגרים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il