ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרשת וארא | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות וארא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ג

פרשת וארא


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם."


מצינו בילקוט שמעוני (קעו, ז):
אמר ר' אליעזר ב"ר יוסי, פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים מצאני זקן אחד. אמר לי, בוא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך. מהם טבעו בים מהם הרגו בחרב מהם מעכו בבנין. ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר, וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה..., אמר לו הקדוש ברוך הוא, חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מידותי ולא אמרו לי מה שמך. אמרתי לאברהם, קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. בקש לקבור את שרה ולא מצא מקום עד שקנה בארבע מאות שקל, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק, גּוּר בָּאָרֶץ... ביקש מים לשתות ולא הניחוהו עד שעשה מריבה וכו'. ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליעקב, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה. בקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא. עד שקנה במאה קשיטה. ולא הרהר על מדותי. ולא אמרו לי מה שמך. ואתה בתחילה, אמרת לי מה שמך, ועכשיו אמרת, וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ. עתה תראה את אשר אעשה לפרעה ואין אתה רואה במלחמת לא מלכים.


ויש להבין: כעס זה על משה - מדוע? והרי באמת מאז נשלח אל פרעה הורע מצבם של ישראל?!

אלא שבאמת יש לשאול הפוך, וכי משה לא ידע שכך היא גאולתן של ישראל, בתחילה מחשיך יותר ואחר כך מתגבר האור והולך, כאילת השחר?
ועוד, מהי משמעות השאלה, מה שמך, והרי כבר ליעקב אבינו אמר המלאך למה זה תשאל לשמי? וכי אף זאת נעלם ממשה שאין למלאך שם מיוחד ושמו הוא רק על שם השליחות אליה נשלח? ומה מקום לשאול לשמו של הקדוש ברוך הוא עצמו שהוא בודאי פלאי?!

אלא, שכך הם פני הדברים, כל זמן שבעולם היו רק האבות כל עוד עם ישראל לא הופיע בהמוניו, נגלה הקדוש ברוך הוא לאבות דוקא באמצעות הטבע, (התגלות הנקראת אל שדי). כל אחד מהאבות זכה להתגלות המתאימה לאופיו, לאישיותו ולטבעו.

ואכן לא דמה הגילוי לאברהם לזה של יצחק או לגילוי שהיה את יעקב. כל אחד מהאבות מדה אחרת היתה לו. אברהם חסד, יצחק דין, ויעקב אמת. על כן נאמר, וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב לשון זו מעידה על פניה מיוחדת נפרדת לכל אחד מן האבות. שהרי לא נאמר וארא אל אברהם יצחק ויעקב. ומדוע? ללמדך שבהתאם לכל אחת מדרגותיהם נגלה הקדוש ברוך הוא לכל אחד מהאבות. התגלות המותאמת לטבע ולאישיות, הרי זו התגלות טבעית. וכשהקדוש ברוך הוא מתגלה באופן המותאם לטבע, למדים מכך האבות שאף העתידות תתגלנה בדרך הטבע.
זהו הטעם בגללו משהבטיח הקדוש ברוך הוא לאבות את הארץ ידעו הם שיש מהלך טבעי וארוך עד להתגשמות דיבור זה. ברור היה להם שבעולם אין הענינים נחתכים באחת, הם ידעו כי ישנם גורמים מדיניים, כלכליים ורבים אחרים המביאים למלחמות ולכיבוש ארצות. ואף כי זכו בהבטחת הארץ, ידעו האבות שהדבר יקח זמן, על כן גם לא תמהו משנדרשו להשיג זכות בארץ בכוח או בכסף. (אברהם כדי לקבור את שרה, לגמול עמה חסד של אמת שזוהי מדתו של אברהם אבינו ויצחק כדי לשתות מים שהדין מחייב שיהיו לו בארץ. לפי שהמים עיקר החיים הם יותר מהלחם. כידוע שהאדם יכול להתקיים יותר זמן בלא אוכל אבל פחות זמן בלא משקה. ויעקב כדי לזכות בישיבה בארץ שזוהי מדת האמת כהבטחת הקדוש ברוך הוא שוב אל ארץ מולדתיך).

ברם, כל מה שמנינו כאן באבות, לא היה כי אם באבות בלבד. לא כן בזמנו של משה.

משה רבינו בא לגאול את ישראל בשעה שהעם כבר היה בהמוניו. במצב שכזה צריכה היתה להופיע התגלות הקדוש ברוך הוא דוקא בצורתה העל טבעית. ובמיוחד נכונים הדברים בכל הנוגע למשה עצמו, שהרי כל הופעתו של משה לא היתה אלא בעבור כלל-ישראל, על מנת לגאלם ממצרים ולהוריד להם את התורה. על כן מראש היה באישיותו של משה, משהו מן העל-טבעי, משהו שאיפשר את תפקידו בשתי תופעות על טבעיות אלו, גאולה ותורה.

ואכן כך גם גילה העתיד שהוציא משה את ישראל ממצרים באותות ובמופתים גדולים והוליכם במדבר ארבעים שנה מסובבים ניסים לעיני כל. כך גם גילה העתיד משהוברר כי כל הנהגתם של ישראל במדבר היתה בדרך של נסים גדולים, מן, באר המים, ענני כבוד וכו'. וכבר בארו חכמים במסכת תענית (ט, א), שכל זה היה קיים במשך כל ימי משה בזכותו. נמצא שהיה בה באישיותו של משה על מנת להביא להתגלות הקדוש ברוך הוא בעולם במציאותו העליונה, זו שלמעלה מדרך הטבע.

והנה, ידוע כי אחד המאפיינים של דרך זו היא המהירות, כמו שנאמר לגבי קרבן הפסח (שמות, יא, יב), ואכלתם אותו בחפזון.
המהר"ל בספרו גבורות ה' מבאר שמצה הנאפית במהירות מדגישה שגאולת ישראל היא למעלה ממימד הזמן. והוא שנאמר בהגדה, אני ה' - אני ולא מלאך, אני ולא שרף אני ולא שליח. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוא שהכה בבכורי מצרים והוא שהוציא את ישראל משם. כלומר, גם בגילויים על טבעיים ישנם דרגות שונות, מלאך, שרף, שליח, וכדומה. ברם גאולת ישראל היתה בדרגה העליונה, על ידי הקדוש ברוך הוא עצמו, ומה מאפיין דרך זו של הנהגה? הביטוי המעשי לכך הוא בחוסר הזמן. כי ככל שיש שייכות לעולם החומר תופס הזמן יותר ויותר מקום, ומאידך ככל שיש התעלות מצטמצם גורם הזמן ונאבד.

מעתה מובן מה בעצם היתה מחשבתו של משה, ישראל, אמר משה לעצמו צריכים להגאל במהירות ללא כל התפתחות טבעית. אם הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא הגואלם. מה לו לזמן ולגאולה זו? וזו היתה שאלתו של משה לקדוש ברוך הוא מה שמך, כלומר, אם ה' בעצמו הוא הגואלם, אם שם העצם של הקדוש ברוך הוא דהיינו מציאותו האמיתי היא הפועלת כאן, אם כאן מתגלה הקדוש ברוך הוא שלא רק בגילוי חיצוני דרך עולם הטבע (כפי שהמלאכים מופיעים), מה מקום יש להתגלות שבדרך טבעית, ארוכה, קשה?! כיצד יתכן שבמציאות לא רק שלא נגאלו ישראל מיד אלא שאדרבה הוחמר שעבודם ונעשה קשה יותר ויותר, לפי הכללים הטבעיים של ההנהגה?.

מוסיף רבי אלעזר ברבי יוסי ואומר, משה ראה אף זאת, שהמצרים, מלבד העבודה הקשה גם הורגים בהם בישראל בפועל ועלול חס וחלילה להיווצר מצב שלא יהיה אפילו את מי לגאול. על כן באה גם שאלתו-תמיהתו של משה, והצל לא הצלת.

על זאת באה תשובתו של הקדוש ברוך הוא למשה, "עתה תראה...". כבר רש"י (ו, א) מטעים שמשמעות התשובה למשה הנה לומר לו, יציאת מצרים תראה כניסה לארץ לא תראה, ומדוע? כי יציאת מצרים היא ניסית, היא הנהגה באופן שלמעלה מעולם הטבע ולכן שייך בה משה, ודוקא בהתאם למשאלותיו. ברם, כניסת הארץ תתרחש בדרך הרבה יותר טבעית ואף שיהו בה ניסים, יהיו אלו בדרגה יותר ארצית, במהלכים כמעט טבעיים (חוץ מכיבוש יריחו שהיתה התחלת הכיבוש וסימן לבאות). על כן כניסה לארץ לא תראה, דרך הטבע אינה דרכו של משה. ובאמת רואים אנו כי עם הכניסה לארץ לא הקדוש ברוך הוא עצמו הוא שנגלה ליהושע כי אם מלאך הוא הבא לעזור לישראל, וזו עצמה ההוכחה לירידה בדרג ההתגלות וההנהגה מכפי שהיה אצל משה. ולכן כה מובן שמשה לא היה שם. הרי שדו שיח זה שבין הקדוש ברוך הוא למשה אותו מציג המדרש, מתנהל ברובד פנימי ביותר, רובד עמוק ומהותי.

בזה יש להבין גם, מדוע נאמר בתורה (במדבר, כ, יב) שמשה לא נכנס לארץ בגלל מי מריבת קדש ואילו כאן נאמר כי הדבר היה בגלל תלונותיו. ולפי דברינו הכל אחד. כמבואר בדברינו (בפרשת חוקת) שחטאו של משה היה בכך שלא הכשיר את ישראל להתעלות בעודם במדבר לפני שעמדו להכנס לארץ, כי לו התעלו היו נכנסים וכובשים את הארץ ללא צורך בכלי מלחמה, לו התעלו, משה היה נשאר אתם והיה נמשך אותו מהלך ניסי שהתרחש במדבר במשך ארבעים שנה. אולם ישראל לא נמצאו ראויים אלא להנהגה שבדרך הטבע. ועל כן שוב לא היה יכול משה, שהוא מעולם על-טבעי להשאר עמם, וכך נכנסו ישראל למצב טבעי יותר, ודו"ק.

הרי שתלונותיו של משה וחטאו של משה מאותו מקור נבעו ובשניהם עמדו זו כנגד זו הנהגה טבעית אל מול זו העליונה, העל טבעית. אכן, אף גאולתם של ישראל ממצרים התחילה בצורה שהיא ניסית אך טבעית ורק לקראת הסוף כאשר קיימו ישראל מצות פסח ומילה, נכנסו לעולם החפזון זה המאפיין את העל טבעיות. ומאז - עד עתה, נמצאנו למדים כי הכל תלוי בהתעלותם של ישראל, כאשר ישראל רוחניים יותר ממהרת גאולתם ובאה, וכאשר חלילה אינם כן מתקדם הכל במהלך הטבעי, האיטי. ואף על העתיד נאמר (ישעיה, ס, כב), "בעיתה אחישנה", וביארו חכמים, זכו אחישנה. לא זכו בעיתה. פירוש אחישנה הוא בצורה לא טבעית ועל כן מהירה, ולעומתה בעיתה הינה באופן הטבעי, וכאמור התפתחויות מדיניות, כלכליות וכדומה אינן ממהרות להתחולל בדרך כלל. נמצאנו למדים שבגאולת מצרים והליכתם במדבר היו היסודות לגאולה הסופית של ישראל, בראשונה התפתחות בעלת צביון יותר טבעי ואחר כך מימד אחר לגמרי מימד העל טבעי הניסי, כעין ניסי המדבר. ואם תמצי לומר, אף זאת נוכל לגלות במדרש המופלא שהבאנו, כי מה אומר אותו זקן מאלכסנדריא לרבי אלעזר ברבי יוסי?
"מה עשו אבותי לאבותיך, מהם טבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהן מעכו בבנין"...

ומקום יש לשאול, וכי היכן נאמר בתורה שבעקבות הופעתו של משה, הרגו המצרים בישראל? ואף שנאמר בתורה (בסוף פרשת שמות), כי מאז בא משה הוכבדה העבודה שהיה עליהם לקושש הקש בעצמם, מכל מקום לא נאמר שהרגו בהם?
ברם, זאת יש לומר, אין כוונת רבי אלעזר ברבי יוסי להודיענו שמאז ואילך ממש הרגו המצרים בישראל, מה שאמר שטבעו, הרגו ומעכו בבנין רומז לדבר אחר. כי שלוש צורות הרג אלו לשלוש קטגוריות הן נוגעות. אדם שמת בטביעה, גופו נשאר כשהיה. רק רוחו היא שיצאה ממנו. לעומת זאת הרג, פירושו התזת-הראש, כלומר חבלה בגוף האדם שעל ידה הוא מת. ובמעיכה בבנין בדרך השלישית, מוצאים אנו כבר את שני הדברים גם יחד, כי דרך זו יש בה גם חבלה בגוף וגם מניעתה של הנשימה.
ומכאן, לאדם, אף באדם קיימים ג' כוחות, כוח הרוח שבו, כוח הגוף, וכוח שלישי המקשר את שני הכוחות הראשונים.

המהר"ל בספרו נצח-ישראל (פרק ד) מסביר, ששלש העבירות החמורות של יהרג ואל יעבור מוטבעים בשלשה מישורים אלו, עבודה-זרה קשורה לשכל, לרוח. היא חטא ברוחניות האדם. לעומתה גילוי עריות הוא חטא בחומריות האדם. ושפיכות דמים, בה יש פגיעה בנפש, הנפש שהיא הכוח המאחד את עליוניות האדם עם גופו החומרי.

ומכאן למצרים. כתוצאה מהופעתו של משה נספגה בעם רוח של אמונה באלוקים חיים, כמו שנאמר (ד, לא), ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו. קידה והשתחוויה שבפסוק פירושם שיעבוד והכנעה לפני בורא עולם.

אולם כאשר לפתע הוחמר השיעבוד חשבו העם שאין בדברי משה ממש, כפי שנאמר (ו, ט), ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. עתה נכזבה תוחלתם ולתדהמתם החלו לחוש שלא זו בלבד שאין הגאולה מתקרבת עם הופעתו של משה בקרבם, אלא אדרבא מתרחקת היא והולכת.עיין (רמב"ן שלא פירש כן). תחושה זו גופא הביאה לכך שיהיו אנשים שיחטאו ברוחם, בגופם, או בנפשם.
ולכך כיון אותו זקן, באמרו מהם שטבעו. מהם שהרגו ומהם שמעכו בבנין.

ועל רקע זה ממש כאשר ראה משה שישראל מלבד עצם הכבדת העבודה גם מתחילים לרדת ממדרגתם על רקע זה גופא התלונן הוא לפני שולחו. ותשובתו של הקדוש ברוך הוא, "עתה תראה...", באה להסביר למשה ממש את שכתבנו לעיל, זהו דרך העולם כשהוא מונהג באופן הטבעי. רק בדרך התלאות והקשיים, מתקדמת גאולתם, כי רק דרגתם של ישראל זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה.
זהו שנאמר, עתה תראה. עתה רואה אתה את דרך ה' בעיתה, ואם יזכו ישראל, אחישנה.

_____________________
נושאים נוספים ומגוונים בהסברים נפלאים, תמצא בספר אבני ברקת מהדורה רביעית.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל kilab@netvision.net.il


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il