ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פסק זמן לרעדת אלול

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים חודש אלול Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ט

פסק זמן לרעדת אלול


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

השבוע מתחיל חודש אלול, שהוא סימן לחילופי העונות, עת הקיץ (גם אם לאו דווקא החום) הולך ודועך. חודש אלול הוא סימן גם להתקרבותו של דבר חשוב יותר, הימים הנוראים בחודש שאחריו, חודש תשרי. זה זמן לבחון את השנה שחלפה ולקוות ולהתפלל ולקבל משימות לקראת השנה החדשה. במזרח אירופה נהגו לומר שאפילו הדגים בנהרות רעדו עם בואו של חודש אלול.
בחברה המודרנית והמתוחכמת נדירים בני האדם, וקל וחומר הדגים בנהרות, שרועדים לקראת אירוע או מועד כזה או אחר. עם זאת, צריך להיות חסרי כל רגש כדי שבואו של חודש אלול לא יעורר בנו רגשות של ציפייה ושמץ חרדה.
השנה החולפת, כמו כמעט כל שנה אחרת, התאפיינה ברגשות מעורבים ובהישגים לא אחידים. אך כל שנה מביאה איתה ברכות והצלחות מפתיעות ומציבה בפנינו אתגרים חדשים ולא מוכרים. חודש אלול הוא מועד מושלם לבחון את האירועים האלה מהשנה החולפת ולחשוב על דרכנו בעתיד. החיים היום מסובכים, רועשים ומלאים הסחות דעת, עד שנדיר שאנחנו מקדישים את הזמן והמאמץ הדרושים כדי לבחון את עצמנו, את מעשינו, ואת יעדינו ותקוותינו. חודש אלול הוא הזדמנות, אם ננצל את היתרונות הטמונים בו, לבצע את הבחינה הנחוצה הזאת של העבר ולהתחייב לקראת לעתיד.
בלי פסק זמן חיוני כזה, יש חשש שנחזור על משגי העבר ונוותר על תקוות והישגים חשובים בעתיד. אולי אנחנו כבר לא רועדים כשחודש אלול מגיע, אבל אנחנו בוודאי צריכים לחשוב לפחות על רעד ועל בחינה מחודשת של חיינו.
יהודי אשכנז נוהגים לתקוע בשופר בסוף תפילת שחרית בחודש אלול. הספרדים מתחילים לומר סליחות עם כניסתו של חודש אלול. המנהגים האלה נועדו להזכיר לנו את חשיבות ההכנות בעניינים רוחניים ובחיים היהודיים. כמו שאדם צריך להכין את גופו למאמץ גופני גדול, שהרי אדם לא יכול לקום בוקר אחד ולהחליט שהיום הוא רץ מרתון בלי להתאמן תחילה לקראת המעשה המפרך, גם בעולם הרוחני דרושה הכנה. כדי להתפלל תפילה אמיתית ומכל הלב בימים הנוראים, צריך קודם הכנה ואימון.
המעבר מהשגרה ומהעולם הצעקני לעתים לעולם הרוחני הנעלה של הימים הנוראים הוא מעבר חד ומסוכן מדי אם לא עושים מספיק אימונים והכנות לקראתו. חודש אלול הוא חודש של אימונים והכנות. המנהגים המיוחדים שיש בו אמורים לעזור לנו להיכנס לכושר, כביכול, לקראת האתגר הרוחני של יום הדין שבא זמן קצר אחריו. כשלא מנצלים את ההזדמנויות שיש בחודש אלול, מפחיתים את היכולת שלנו לנצל באמת את ההזדמנויות שהימים הנוראים מביאים איתם. אלול הוא מאמן הכושר האישי שעוזר לנו להתכונן כראוי לאתגרים של התקופה ושל החיים, ולכן אסור להקל בו ראש.
חילופי העונות מזכירים לנו גם את השבריריות של החיים עצמם. בארץ ישראל כמעט כל העצים הם עצים ירוקי עד, אך יש מספיק עלי שלכת שיזכירו לנו "כי האדם עץ השדה". בשבילנו התורה היא "עץ חיים". אם נצליח לשמור שהעלה יישאר מחובר, כביכול, לעץ חיי נצח הזה, גם אנחנו נהיה ירוקים לעד. השקפת העולם היהודית אומרת שהקשר הזה נצחי, ורעיון הנצחיות, הרעיון שיש השפעה על הדורות הבאים שטרם נולדו, צריך למשול בחיינו ובהתנהגותנו בחיי היומיום. חודש אלול בא להזכיר לנו את האמת הזאת. הוא מעורר אותנו ומאלץ אותנו לראות את החיים נכוחה ולטווח הרחוק שלהם. קול השופר ואמירת הסליחות יישארו הרבה אחרינו, אבל שמיעתם ואמירתם בחיינו הם ערובה לנצחיות הנשמה ולאלקיותה.
במערב אמריקה יש עץ שנקרא "צפצפה רעדנית", שעליו רועדים כל הזמן, גם כשאין רוח. לא מכבר ראיתי את העצים האלה והתרגשתי מאוד. הם הזכירו לי את חודש אלול, את משמעותו ואת לקחיו. כל זמן שהטבע עדיין רועד לפני הבורא, ראוי שגם אנחנו נעשה כמוהו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il