ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

32. שורש מידת החסידות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מידות ובין אדם לחברו פיתוח האישיות ותיקון המידות דרכים בפיתוח האישיות חסידות ועבודת ה' Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

שבט התשס"ב

32. שורש מידת החסידות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

שורש החסידות הוא עבודת ה' מתוך רצון לעשות נחת רוח ליצורו, לא מתוך הכרח, לא כמילוי חובה, אלא מתוך אהבת ה' שממלאה את הלב, מתוך רצון פנימי והתלהבות נפשית לעשות נחת-רוח ליוצרו, ומתוך כך אדם עשוה את המצוות בכל השלמות, בכל הזריזות ובכל ההידור. הוא מקיים לא רק את הדברים ההכרחיים והמעכבים בקיום המצווה, אלא גם את שיירי המצווה, את הדברים שבלעדיהם גם היה יוצא ידי חובה והם נקראים: "שיירי מצווה", כמו תנופה בקרבנות - שאין מעשה כתנופה מעכב, וגם בלעדיו אדם יוצא ידי חובה ועל זה אמרו חכמים: "שיירי מצווה מעכבים את הפורענות". וכמו שהוא מדקדק לקיים את המצוות שבין אדם למקום בשלמות, כך הוא מקיים את המצוות שבין אדם לחברו בשלמות, משתדל לעזור לכל אדם, בכל מה שיוכל להקל עליהם את משאם, והוא מה שאמרו: "נושא בעול עם חברו". ואם הוא רואה שמגיע איזה נזק לחברו והוא יכול למנוע אותו, הוא טורח כדי להסיר מעל חברו כל נזק. אין מה לדבר שיזהר הוא עצמו שלא יעשה דבר שיכול לבוא ממנו נזק לאחרים. אלא גם נזק שיכול לבוא לחברו שלא באשמתו. הוא יטרח למנוע אותו. והוא מה שאמרו: "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". החסידים הראשונים היו מצניעים את הקוצים שלהם ואת שברי הזכוכיות שלהם בתוך שדותיהם, ומעמיקים להם שלושה טפחים כדי שלא יעכב המחרשה. הם עשו זאת לפנים משורת הדין, כדי שאחרים לא יינזקו מהם.

במידה מסויימת לסלק נזק שעלול לבוא לאחרים זו מידת חסידות גדולה יותר מאשר להיטיב עם אחרים. מפני שאם אתה עושה טובה לחברך הוא מודה לך, הוא מכיר לך טובה. מה שאין כן אם אתה מונע מחברך נזק, הוא לא מרגיש שעשית לו טובה, עי לא נתת לו דבר משלך. וכל שכן אם השני בכלל לא יודע שהצלת אותו מאיזה נזק שהיה יכול לבוא עליו. זהו חסד של אמת, שאין מי שיודה לך. זוהי חסידות אמיתית. ולכן אמרו חכמים: "מי שרוצה להיות חסיד יקיים מילי דנזיקין". אין הכוונה שלא יזיק לאחרים, כי מי שאינו מזיק אמנם אינו רע אבל עדיין אינו חסיד. אלא הכוונה היא "יקיים מילי דנזיקין" - בכל מקום שהוא רואה דבר שעלול להזיק לאחרים, איזה מפגע תברואתי או איזה מכשול בדרך שיכולים להיכשל בו, הוא מסיר אותו ומונע נזיקין מאחרים. שאלו תלמידיו את ר' זכאי, במה הארכת ימים? אמר להם: "מימי לא כיניתי שם לחברי". והכוונה אפילו כינוי שאינו של גנאי. "ומימי לא ביטלתי קידוש היום. אמא זקנה היתה לי, פעם אחת מכרה כיפה שבראשה והביאה לי קידוש היום". זו חסידות שהיא לפנים משורת הדין, שהרי כיוון שלא היה לו היה פטור מן הדין מהבאת יין לקידוש, וממידת חסידות היה עושה כן. אלו דוגמאות של הנהגת חסידות בין אדם לחברו ובין אדם למקום, ובעז"ה נרחיב עוד בעניין זה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il