ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דיני ארבע פרשיות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר הלכות פורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ב

דיני ארבע פרשיות

חלק א



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה

ארבע פרשיות
א.
יש ארבע שבתות בחודש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת: שקלים, זכור, פרה והחודש. ובירושלים בשנה שחל בה "פורים המשולש" יקראו בשני ספרי תורה חמשה שבתות רצופות. כי ב"פורים המשולש" בשבת קוראים גם "ויבא עמלק".
ב.
קוראים פרשת "שקלים" לפני ראש חודש אדר או בראש חודש. פרשת "זכור" לפני פורים. פרשת "פרה" אחרי פורים. פרשת "החודש" שבת לפני ראש חודש ניסן או בראש חודש ניסן. (וסימן להפסקות ז"טו ב"ו ד"ד ו"ביו).

שבת שקלים
ג.
כתוב במשנה (מגילה כט.): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת - קורין בפרשת שקלים". ובגמרא. "תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים.. אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כ"ח) "זאת עלת חדש בחדשו". אמרה תורה: "חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" וכך אומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים - להודיע שיביאו שקליהם באדר" וכל זה כדי שיביאו שקליהם שיכינו אותם לבית המקדש. אע"פ שהסכום לא גדול, סה"כ עשרה גרם כסף טהור. כיון שזה קרבנות שמכפרים על כלל ישראל. יש על זה יצה"ר גדול. לכן מודיעים לאנשים חודש מראש להכין את הכסף לתרומה זו. ואם אדם לא שילם - ממשכנים אותו בעל כורחו (עיין רמב"ם שקלים פ"א הלכה ט' י').

ד.
לפי רש"י קוראים בתורה פרשת שקלים בימינו כמו שקראו בזמן בית המקדש להזכיר על חובת השקלים. ואנו קוראים שקלים כ"זכר" לקריאה שהיתה בזמנם. לפי דעת הלבוש והמשנה ברורה (במשנה ברורה תרפה ס"ק ב) "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה ענין השקלים". אנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש לכן אנו קוראים בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" בקריאת הפרשה של כי תשא (ועיין למקראי קודש עמוד ע"ו בהערות שם).

ה.
בשבת שלפני ר"ח אדר הסמוך לניסן מוציאין שני ספרים, מנהג הספרדים לקרוא בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני פרשה ראשונה של "כי תשא", עד "לכפר על נפשתיכם", ואומרים חצי קדיש פעם שניה ומפטירין "ויכרות יהוידע". ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה.

ו.
אם חל ר"ח אדר בשבת מוציאין שלושה ספרים. בראשון קורין שישה עולים ואין אומרים קדיש. (ואם קראו ז' עולים אומרים קדיש). ובשני קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת" עד "ונסכו" ואומרים חצי קדיש. והמפטיר קורא בשלישי פרשת "כי תשא", ואומרים חצי קדיש. ומנהג האשכנזים כדלקמן.

ז.
מפטירין "ויכרות יהוידע". ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי". מנהג האשכנזים לא להוסיף פסוקים בהפטרה.

שבת זכור

ח.
המשנה במסכת מגילה (כט) כותבת שצריך לקרוא פרשת "זכור" סמוך לפורים כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן (לשון רש"י שם) כדכתיב הימים האלה "נזכרים ונעשים".
ט.
מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, אומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני "פרשת זכור" ואומר חצי קדיש, ומפטירין "פקדתי וכו'", ומנהג הספרדים להוסיף לפני כן פסוק "ויאמר שמואל", וגומרין התפילה כשאר שבתות. ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה. (שולחן ערוך תרפה סע' ב).

י.
פרשת זכור חייבים לקראה מדאורייתא, (שולחן ערוך שם סע' ז) ויש אומרים שפרשת פרה גם כן חיובה מהתורה, ולכן יזהר הקורא לקראה בקול רם כדי שישמעו כל הקהל ויכוונו לצאת ידי חובה וגם הש"ץ יכוין להוציאם ידי חובתם. וטוב להכריז על כך. (ויש נוהגים לומר לשם יחוד מיוחד לזה - עיין כף החיים תרפה ס"ק לג)

יא.
טוב לקרוא בספר התורה הכשר והמהודר שיש בבית הכנסת. וטוב שכל אחד ואחד ישתדל לשמוע קריאת פרשת זכור בספר תורה ובניגון לפי מנהג עדתו. ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל ספרי תורה ובכל סוגי הקריאות.

יב.
יש אומרים שנשים פטורות מקריאת "זכור" וכך נהגו הספרדים, ואם באות לשמוע יחשבו בליבן שהן לא מקבלות עליהם כנדר. ויש אומרים שנשים חייבות וכך נהגו חלק מהאשכנזים. (כף החיים שם ס"ק ל עיין תול"ש קפ"זּ).

שבת פרה
יג.
בשבת שקודם שבת האחרונה של אדר (ואם חל ר"ח ניסן בשבת אז בשבת האחרונה של אדר) מוציאין שני ספרים, בראשון קורין ז' עולים, ואומר חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני פרשת "זאת חקת התורה". ואומרים חצי קדיש, ומפטירין ביחזקאל לו "בן אדם בית ישראל" וגו'. ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה. (שולחן ערוך שם סע' ג).

שבת החדש
יד.
בשבת שלפני ר"ח ניסן מוציאין שני ספרים. בראשון קורין שבעה עולים בפרשת השבוע, ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני בפרשת "בא", "החדש הזה לכם", ואומרים חצי קדיש, ומפטירין ביחזקאל מה "בראשון באחד לחדש", ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה. (שולחן ערוך שם סעיף ד).

טו.
אם חל ערב ראש חדש ניסן בשבת מנהג הספרדים להוסיף פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "מחר חודש".

טז.
אם חל ראש חדש ניסן בשבת מוציאין שלושה ספרים. בראשון קורין שישה עולים בסדר היום ולא אומרים קדיש, ואם עלו שבעה, אומר חצי קדיש (עיין חק"ל) ובספר השני קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת" עד "ונסכו" ואומרים חצי קדיש, ובשלישי קורא המפטיר בפרשת "החדש הזה לכם", ואומר חצי קדיש, ומפטירין "בראשון באחד לחדש", ואומר פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי". מנהג האשכנזים כדלקמן.

חצי קדיש אחרי קריאה בתורה
יז.
שני ספרים - כשמוציאין שני ספרים קוראים בספר הראשון קוראין שבעה עולים בפרשת השבוע. אומרים חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת שקלים או זכור או פרה או החודש או פרשת שבת ור"ח או שבת וחנוכה. ואומרים שוב חצי קדיש (עיין כף החיים סי' תרפ"ד ס"ק י"ט וסי' קמ"ז ס"ק מ"ד). והאשכנזים ברובם נוהגים כשיש שני ספרי תורה כדלקמן: מביאים ספר ראשון לתיבה, קוראים בו שבעה עולים, סוגרים את הראשון, מביאים ספר תורה שני לבימה ואומרים חצי קדיש כששניהם על הבמה, קוראים בשני ואומרים הפטרה.

יח.
שלושה ספרים - כשמוצאים שלשה ספרים יש שתי אפשריות א) קוראין בראשון ששה עולים, ואין אומרים קדיש, בשני קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת" עד "ונסכו", ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר השלישי את פרשת שקלים או החודש. ואומרים חצי קדיש. ב) אם קראו ז' עולים בספר הראשון - אומרים קדיש גם אחרי הקריאה בו. כך שבסך הכל אומרים ג' פעמים קדיש אחרי כל ספר. (הריב"ש ואבודרהם ועיין מגן אברהם שם ס"ק י"ב וכף החיים שם ס"ק מ"ד ולאפוקי מה שכתב נתיבי עם סי' רפ"ב).

יט.
האשכנזים נוהגים שכשיש שלושה ספרים לקרוא ששה עולים לספר הראשון, מוציאים ס"ת ראשון וגוללים אתו ואחר כך פותחים ס"ת שני וקוראים בו, מביאים את ספר התורה השלישי לבימה, מניחים אותו ליד הספר השני, אומרים חצי קדיש, מוציאים מהבימה את הספר השני, נשאר ספר שלישי וקוראים בו (עיין משנה ברורה קמ"ז ס"ק כ"ז ולדעת מגן אברהם).

כ.
בשבת שמוציאים ג' ספרי-תורה כגון: שבת וראש חודש אדר שהוא גם שבת "שקלים", או שבת וראש חודש ניסן שהוא גם שבת "החודש", או בשבת ראש חדש וחנוכה, או בשמחת תורה מוסיפים הספרדים: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ: מֵאֵין כָּמוֹךָ ה', גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא-אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא-יָכִילוּ גוֹיִם זַעְמוֹ: אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם-דָּר וְדָר. אחר כך מוסיפים שמע ישראל, ה' מלך, ואנא ה'. ונהגו כעת לומר כן גם לא רק בירושלים אלא בכל הארץ וגם בחו"ל. (עיין במנהגי בית אל ס"ע ו, הקדמה לספר דברי שלום חלק הקבלה).

הפטרה מיוחדת עם ראש חודש
כא.
בארבע פרשיות אלו מפטירין הפטרה הקשורה לשקלים או זכור או פרה או החודש. וכשחל בשבת שקלים גם ראש חודש - אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי" (עיין ב"י סי' תכ"ה ומובא בכף החיים שם ס"ק י"א וס"ק כ"ב).

כב.
על הוספת הפסוקים שבסעיף הקודם חלק הרמ"א ואמר לא לעשות כן (שם סעי' ג') כיון שאמרה הגמרא (מגילה) "אין מדלגים מנביא לנביא" - וכך נוהגים האשכנזים (עיין בשולחן ערוך סי' קמ"ד סעי' א' וסעי' ב' מתי מותר לדלג מנביא לנביא ושם בכף החיים ס"ק י' י"א).

הפטרה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום
כג.
בשבתות אלו יש אומרים שאחרי שנים מקרא ואחד תרגום בארבע פרשיות יקרא הפטרה דארבע פרשיות, דהיינו בשקלים, בזכור, פרה, החודש תקרא את ההפטרה השייכת להם ולא הפטרת השבוע (משנה ברורה רפה ב). אמנם לפי דעת כף החיים: קורא את ההפטרה של אותו השבוע (עיין כף החיים סי' רפו ס"ק לו).

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il