בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות פורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

חלק ד

דיני קריאת המגילה

1 - ברכות המגילה. 2 - דינים שונים בקרית המגילה.

undefined

תשס"ב
4 דק' קריאה
ברכות המגילה
א.
הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלוש ברכות: א) "על מקרא מגילה", ב) "שעשה נסים" ג) "שהחיינו". ולאחריה מברך "הרב את ריבנו וכו'" (שולחן ערוך תרצב סע' א).

ב.
טוב שיעמוד שני אנשים אצל הש"ץ מימין ומשמאל, ויעמדו הקהל בעת הברכות תחילה ובסוף. ויאמר הש"ץ קודם הברכה: "לשם יחוד וכו' ברשות מורי ורבותי" ויברך ויקרא. ובסיום הקריאה כל מי שיש בידו מגילה צריך שיגלול אותה, ואחר כך יברך הש"ץ ברכה אחרונה (כף החיים תרצב ס"ק א. בן איש חי שם יב).

ג.
אם יש לאדם מגילה כשרה שקורא בה לעצמו בעת שהש"ץ קורא בשביל הציבור, והוא אינו רוצה לצאת בברכה של הש"ץ אלא רוצה לברך לעצמו, רשאי, אך יברך בלחש (בן איש חי שם יא ר"פ ח"ד לג).

ד.
שהחיינו - הקורא את המגילה ביום לדעת השולחן ערוך לא מברך "שהחיינו" שכבר בירך בלילה ולדעת הרמ"א מברך "שהחינו" שנית וכן נהגו האשכנזים. (שולחן ערוך תרצב סע' א)

ה.
מי ששכח ולא בירך "שהחיינו", אם נזכר אחר שהתחיל - יברך במקום שנזכר, ואם לא נזכר עד אחר שכבר קרא גם פסוק "עשרת בני המן", אף על פי שעדיין לא גמר כל המגילה - לא יברך "שהחיינו" (בן איש חי שם ה).

ו.
טוב לכווין בברכת "שהחיינו" גם על הסעודה ומשלוח מנות. ומי שמברך "שהחיינו" קודם קריאת המגילה גם ביום, יכווין על הסעודה ומשלוח המנות בברכת "שהחיינו" של יום.

ז.
בעמידה - הקורא את המגילה צריך לברך הברכות בין בתחילה בין בסוף, ויברך מעומד, אבל קריאתה אינה צריכה להיות מעומד, ורק הש"ץ קוראה מעומד מפני כבוד הציבור (בן איש חי תצוה, הלכות פורים ד ר"פ ח"ד לג).

ח.
ביחיד - הקורא את המגילה ביחיד או שאין עימו עשרה לדעת השולחן ערוך מברך כל הברכות כדלעיל, ולדעת הרמ"א לא יברך ברכה אחרונה אלא אם יש עימו עשרה (רמ"א ס"ע א עיין ביאור להלכה שם ד"ה אלא).

ט.
פתיחת המגילה - לפני שיברך יפשוט המגילה כולה כאגרת, ולכן צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה שלא תהיה נגררת בארץ (בן איש חי שם ד). ויש אומרים שאין צריך לפשוט את המגילה לפני הקריאה, אלא פושט את מה שקורא ולא גולל עד לסוף הקריאה. (עיין נהר מצריים ס"ק ד) ונהגו שרק ש"ץ עושה כן כי יש לו מקום בתיבה (אחרונים ועיין כף החיים תר"ץ ס"ק קד).

י.
יזהר שלא יברך ברכה אחרונה בעת שהוא גולל המגילה.

קריאת המגילה
יא.
הכל חייבין במקרא מגילה אנשים ונשים, אך הנשים אף על פי שיודעות לקרוא ישמעו מן האנשים. ואם הנשים לא שמעו בבית הכנסת, יחזור ויקראנה בביתו בשביל אשתו ושאר נשים שבבית. ואם קראה בבית הכנסת וחוזר וקורא לנשים, לא יברך בשבילן וגם הן לא יברכו (בן איש חי שם א).

יב.
זמן קריאת המגילה בלילה מצאת הכוכבים עד עמוד השחר. וזמנה ביום מהנץ החמה עד השקיעה. ומי שהשעה דוחקת לו - יכול לקרוא מעמוד השחר.

יג.
אם השמיט הקורא מלים בקריאתו, אפילו שהם מילים שלא משנות את משמעות המגילה - לא יצא ידי חובה. ומי שיש בידו מגילה שאינה כשרה ישמע משליח ציבור וישתוק (בן איש חי שם ו) ואם לא שמע כמה מילים מהש"ץ מחמת רעש וכדו' אף על פי שיש בידו מגילה לא כשרה - יקרא אותם מילים שלא שמע, או יאמרם בעל פה.

יד.
נוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם, והם: "איש יהודי וכו'", "בלילה ההוא" וכו', "ומרדכי יצא וכו'", "ליהודים היתה אורה וכו'", וכשאומר את הפסוק "בלילה ההוא" בקול רם וניגון יסיים תיבת "המלך" בקול רם וניגון ביותר (בן איש חי שם ז) ויש נוהגים לומר גם את הפסוק האחרון בקול רם. וצריך החזן לחזור ולקוראן שנית (עיין רמ"א תרץ ס"ע יז).

טו.
צריך לומר מתחילת "חמש מאות איש ואת פרשנדתא וכו'" עד "עשרת" בנשימה אחת, ויאריך בוא"ו של "ויזתא" (שולחן ערוך תרצא ס"ע ד, בן איש חי שם ח).

טז.
צריך להזהר ולקרוא תיבות "ואת" הנזכרים בעשרת בני המן, מתוך המגילה, כי יש טועים מחמת שממהרים לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת וקוראין בעל פה כל "ואת", לכן צריך לשים לב על זה (בן איש חי שם ט).

יז.
כשאומר את "אגרת הפורים" ינענע המגילה בתיבת "אגרת". ובשחרית, כשאומר "ויקר", ישים ידו על התפילין וינשקם (בן איש חי שם). וכשאומר "ליהודים היתה אורה" יגע בספר תורה (אחרונים).

יח.
כתב הגאון יעב"ץ ז"ל על אביו הגאון ז"ל, שהיה מכה ברגלו וטופח בסנדלו כשמזכיר שם "המן" בקריאת המגילה ע"ש, וכתב בעל "בן איש חי" שהוא רגיל להכות ברגליים בשם המן הראשון הכתוב בפסוק "אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי", וכן בשם המן האחרון בפסוק "כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וכו'" (רמ"א שם יז, בן איש חי שם י).

יט.
אחר קריאת המגילה וברכותיה, הספרדים אומרים "ואתה קדוש" ואחר כך קדיש "תתקבל". האשכנזים אומרים "אשר הניא" וגו', "שושנת יעקב", "ואתה קדוש", וקדיש בלא "תתקבל". (מנהגי בית אל אות מו. עיין ברכ"י סי' תרפח. מנהגי ירושלים. שער המפקד ו. כף החיים תרפח ס"ק לו. רמ"א תרצב סע' א. שולחן ערוך תרצג סע' א. מ"ב שם ס"ק א).

כ.
אסור לאכול קודם קריאת המגילה (עיין לשולחן ערוך תרצב ס"ע ד, בן איש חי שם יא), ויש מתירים לטעום פרי או עוגה (עיין משנה ברורה וכף החיים שם).

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il