ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דיני פורים המשולש | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר הלכות פורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ב

דיני פורים המשולש

חלק ו



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה

הקדמה
א.
כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים לעשות בירושלים "פורים משולש" - פורים שחל בשלושה ימים: בשישי שבת וראשון. ומכיוון שיש הרבה מנהגים ושיטות בדין זה, והרבה פוסקים ראשונים ואחרונים דנו בזה, הבאנו את המנהג המקובל למעשה. (הרוצה לעיין במנהגים אחרים, יפתח בספרים שנציין).

ב.
יש שישה דינים הנוהגים בכל פורים, ובפורים המשולש מחלקים אותם לשלושה חלקים, ובכל יום מקיימים שניים מהם. וזה סדרם: א) ביום שישי - י"ד באדר: קריאת המגילה בלילה ויום. ומתנות לאביונים ביום. ב) ביום שבת - ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק". ו"על הנסים". ג) ביום ראשון - ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.

יום שישי - י"ד באדר קריאת המגילה לילה ויום. ומתנות לאביונים ביום.
ג.
אלה שנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת קודש, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי - י"ג באדר ולא ביום שישי. ואם לא התגלח בחמישי - יש להתיר בדוחק להתגלח ביום שישי כדי שלא יכנס מנוול ליום שבת.

ד.
הנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום פורים, לא יעשו מלאכה ביום שישי, ובשעת הדחק אפשר להקל. (עיין מהר"י אלגזי בספרו חוג הארץ סי' ט. כף החיים תרפח ס"ק מט. תרצו ס"ק יא. מנהג ירושלים לפי קונטרס היחיאלי עמ' לח. שער המפקד ח).

ה.
הספרדים אומרים מזמור של פורים לפני ערבית (תהלים כב). והאשכנזים לא נהגו בזה. (עיין פקודת אלעזר סי' תרפח)

ו.
בתפילות ערבית, שחרית ומנחה, ובברכת המזון של יום שישי אין אומרים "על הנסים", ואם אמרו בטעות - אינו חוזר שאינו הפסק, ואף על פי שאמרו ביום שישי - יחזור ויאמרנו גם בשבת. (ב"י תרפח ס"ק ו. עיין נהר פקוד ס"ק ב. מ"ב תרפח ס"ק יז).

ז.
אחר תפילת שמונה עשרה של ערבית, הספרדים אומרים חצי קדיש והאשכנזים אומרים קדיש "תתקבל". ומברכים לפני המגילה שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". (כף החיים תרצב ס"ק ד. חוג הארץ יד. רמ"א תרצב סע' א. מ"ב שם ס"ק א. מ"ב תרצג ס"ק א).

ח.
מתפללים שחרית ולא אומרים "על הנסים", וגם לא אומרים "תחנון". הספרדים נוהגים שלאחר חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "ואתה קדוש" עוצרים שם ומברכים שתי ברכות בלי "שהחיינו". קוראים את המגילה מברכים אחריה ואחר כך ממשיכים "ואתה קדוש וכו'". האשכנזים אומרים אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, קוראין מיד המגילה, לפניה מברכים ג' ברכות (גם "שהחיינו"\, ויכוונו בברכה זו גם על הסעודה ומשלוח מנות. לאחר קריאת המגילה אומרים "שושנת יעקב" ולא אומרים "אשר הניא". וממשיכים "אשרי", "ובא לציון". קדיש "תתקבל" וכו'. (רמ"א תרצב סע' א. כף החיים תרצג ס"ק ג, כח. מ"ב שם ס"ק א)

ט.
ישתדלו לקרוא המגילה בליל שישי וביומו רק בעשרה, כי יש אומרים שזה כקריאה שלא בזמנה, ובכל קריאת מגילה שלא בזמנה צריך לקוראה בעשרה, ואם אין עשרה, יקרא בלא ברכה. (פרי חדש תרצ. חוג הארץ סי' ג. עולת ראיה א, עמ' תלח סע' יב). ויש אומרים שקריאה ביום שישי זה כקריאה בזמנה ויחיד יכול לקרוא ולברך ובדיעבד אפשר לסמוך עליהם. (עיין בני בנימין קד שכן נהגו בירושלים. עיין מעשה ניסים מערכת פורים שסובר כן. עיין חזון איש סי' קנה סע' ב. שמח נפש נב. והגר"ח זוננפלד אות ג).

י.
מתנות לעניים נותנים ביום שישי. כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. (שולחן ערוך תרפח סע' ו). יש אומרים שגם סעודת פורים יעשה ביום ו' בבוקר, ויש אומרים שגם משלוח מנות יעשה ביום ו' ולא נהגו כן. והמחמיר תבוא עליו ברכה (מאירי, מגילה ה א. כנה"ג סי' תרצה).

שבת - ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק". ו"על הנסים".

יא.
בכל תפילות שבת, בערבית, שחרית, מוסף ומנחה בט"ו באדר אומרים "על הנסים" במקומה בברכת "מודים" לפני ועל כולם. (שולחן ערוך תרפח סע' ו).

יב.
בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים אותה במקומה ב"נודה לך". (ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט). והספרדים מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'". (עיין כף החיים תרפח ס"ק מד. קונטרס היחיאלי עמ' לח. שמח נפש נב ב. חוג הארץ שם. מנהגי בית אל אות מו).

יג.
מוציאים בשבת שני ס"ת, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע. ובשני קוראים בפרשת "ויבא עמלק" ואף הספרדים שכופלים בכל שנה פסוק אחרון של "ויבא עמלק" כדי להשלים לעשרה פסוקים לא כופלים בשנה זו כיוון שקוראין גם בספר הראשון. ומפטירין "פקדתי" שהיא ההפטרה של שבת "זכור". האשכנזים - לא אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות. (שולחן ערוך תרפח סע' ו. מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק טז. ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט).

יד.
יש סוברים שהסעודה ומשלוח מנות הם ביום שבת ולא ביום ראשון (מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק חי). וטוב להחמיר ולהוסיף מאכל ומשקה ביום שבת לכבוד פורים, וכן לשלוח מנות רק לשכן אחד (עיין פר"ח שם ס"ק ו. מנהגי ירושלים א, שער המפקד. מנהגי בית אל אות מו). אמנם אם יש חשש של הוצאה בשבת - לא ישלח.

טו.
בשבת במנחה לא אומרים "צדקתך" ואומר בה "על הנסים".

טז.
שואלים ודורשים בהלכות פורים, ומדרשי המגילה ביום שבת לפרסם הנס. (כף החיים תרפח ס"ק מא. והוא דינא דגמרא מגילה ד א. מ"ב תרפח ס"ק טז).

יום ראשון - ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.
יז.
סועדים סעודת פורים ושולחים מנות ביום ראשון. ויש להשתדל לשלוח מנות דווקא לבן כרך דהיינו לירושלמי, שחייב בסעודה ביום ראשון. (שולחן ערוך תרפח סע' ו).

יח.
לפי סברת חכמי המקובלים עושים סעודת פורים ביום ראשון בבוקר. והנוהגים לעשות סעודת פורים אחר הצהרים ישתדלו שלא יעשו מלאכה בשעה זו כדי שיהיו פנויים לקיים סעודת פורים כהלכתה. (מנהג ירושלים מובא בקונטרס היחיאלי עמ' לח. שו"ת סבא קדישא להרה"ג מהרש"א סי' קס).

יט.
אין אומרים ביום ראשון "על הנסים" בתפילה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד - ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו'".

כ.
אין אומרים "תַּחֲנוּן" ביום א', וכן אבל לא יתאבל. (חוג הארץ).

דיני הנוסע בפורים משולש ממקום למקום
כא.
בן כרך (ירושלמי) שנוסע לפרזים :
אם נוסע ביום ו': ודאי שאינו מתחייב כפרזי אך ספק אם נשאר חייב במוקף. ולכן: ביום ו': אינו חייב כלל בסעודה ומשלוח מנות ואינו אומר "על הנסים". כמובן שיקרא מגילה ויתן מתנות לאביונים. בשבת: אומר מספק "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולכן יאמרם בסוף התפילה ובסוף ברכת המזון ולא במקומם. יוסיף בסעודתו, וכן ישלח מנות לאיש אחד. את קריאת התורה של פורים הוא הפסיד. וביום א': לחומרא יסעד סעודת פורים וישלח מנות.
אם נוסע במוצש"ק: חייב בוודאי בסעודה ומשלוח מנות ביום א' ויאמר "על הנסים" בסוף ברכת המזון שבסעודת פורים. אי אפשר לשלוח מנות ביום א' לאיש פרזי שאינו חייב בסעודה ביום א', ולכן יתן בירושלים לפני נסיעתו מנות לחברו וימנהו שליח, כדי שיתן בשליחותו ביום א' את משלוח המנות לאיש ירושלמי.
אם יצא ביום ו' וחזר במוצש"ק דינו כפי שבארנו לעיל לנוסע ביום ו'.

כב.
פרזי שנוסע לכרך:
בא לכרך ביום ו': ביום שישי דינו דינו כפרזי ולכן חייב לסעוד סעודת פורים, לשלוח מנות וכמובן גם ליתן מתנות לאביונים. לגבי משלוח מנות יש ספק בפוסקים. יש אומרים שאינו יכול לתת לבן כרך, שהרי אינו חייב ביום ו' בסעודה, ויש אומרים שיכול לתת משום שבן הכרך יתחייב בסעודה ביום א'. ולכן ראוי שיתן משלוח מנות לפרזים ואם אי אפשר - יתן לבן כרך. כמו כן אומר "על הנסים" בתפילה וברכת המזון במקומה. ביום שבת הוא חייב לשמוע קריאת התורה. יאמר "על הנסים" במקומו הן בתפילה וכן בברכת המזון כדלעיל. (ספרדים בסוף ברכת המזון). וטוב להחמיר ולהוסיף בסעודת יום שבת ולשלוח מנות לאיש אחד. ביום ראשון הוא חייב בסעודה ובמשלוח מנות.
בא לכרך ביום ו' ונסע במוצש"ק: דינו כנ"ל.
בא לכרך במוצש"ק: אין לו שום חיובים של בן כרך.

כג.
מי שהולך ממוקף לשאינו מוקף או להיפך בליל שישי ישאל לפני כן שאלת חכם. (אחרונים. שולחן ערוך תרפח סע' ה. מ"ב שם ס"ק יב. כף החיים שם ס"ק כט, ל. עיין חזון איש או"ח סי' קנב).

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il