בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • חסידות ועבודת ה'
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

34. גמילות חסדים

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

שבט התשס"ב
2 דק' קריאה 5 דק' האזנה
הפעם נעסוק בגמילות חסדים שהיא עיקר גדול לחסיד.
גמילות חסדים היא משלושה דברים שהעולם עומד עליהם. כמו שאמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". מעלתה של גמילות חסדים כפולה: טוב לשמים וטוב לבריות, ועל כן שכרה כפול והיא מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא. נזכיר כמה דברים של חכמים על גמילות חסדים: דרש רבי שמלאי: תורה - תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים, שכתוב: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם". וסופה גמילות חסדים שכתוב: "ויקבור אותו בגיא" - הקב"ה עסק בקבורתו של משה. מאמר זה בא לבטא את עניינה של תורה שעיקר התורה הוא הטוב, ועל-כן גמילות חסדים היא תחילתה של תורה וסופה. ועוד אמרו: דרש רבא: מי שיש בו שלוש מידות הללו, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו: רחמן, ביישן וגומל חסדים. הווי אומר: זוהי מידתם הטבעית של כל בני ישראל. ירושה היא לנו מאבותינו, מאברהם אבינו. (ומהי גמילות חסדים? לעשות טוב לבריות, להיטיב עם הבריות בגופו. גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה בשלושה דברים: שהצדקה בממונו - וגמילות חסדים בגופו, צדקה לעניים - גמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים, צדקה לחיים - גמילות חסדים בין לחיים ובין למתים. אמר רבי אלעזר: גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד". אדם זורע - ספק אוכל, ספק אינו אוכל, אדם קוצר - בודאי אוכל. ואמרו עוד: "ונתן לך רחמים ורחמך". כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים.

וזה פשוט, כי הקב"ה מודד מידה כנגד מידה, ומי שמרחם ועושה חסד עם הבריות, גם כלפיו ינהגו באותה מידה וירחמו עליו, וימחלו לו על עוונותיו בחסד. והוא מה שאמרו חז"ל: למי הקב"ה נושא עוון? למי שעובר על פשע. מי שמוחל לאחרים על פשעיהם, מוחלים גם לו, ומי שאינו רוצה להעביר על מידותיו, או אינו רוצה לגמול חסד הדין נותן שגם עימו לא ינהגו במידת החסד אלא במידת הדין. ומי הוא זה ואיזה הוא שיוכל לעמוד אם הקב"ה עושה עימו שורת הדין? ודוד היה מתפלל ואומר: "אל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי". אך מי שעושה חסד יקבל חסד. וככל מה שירבה לעשות, כך ירבה לקבל. ודוד המלך היתה בו מידה טובה זו שאפילו לשונאיו היה משתדל להיטיב וזה מה שנאמר: "ואני בחלותם לבושי שק עיניתי בצום נפשי". כשהיו חולים אויבי, לבשתי שק והתעניתי בצום בעבורם. אומר הרמח"ל: ודי במאמרים אלה כדי לעורר את הטבע הפנימי, הטבוע בכל אדם מישראל, לעשות חסדים עם הבריות, לעשות קורת רוח לבריות, ולא לגרום להם שום צער. ובכלל זה לא רק בני אדם, אלא גם בעלי חיים. לרחם ולחוס עליהם. יש סוברים שצער בעלי חיים דאורייתא, ועל כל פנים הוא מדרבנן. אם כן, גמילות חסדים היא עיקר גדול במידת החסידות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il