ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

35. יראת הרוממות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה יראת ה' Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

אדר התשס"ב

35. יראת הרוממות


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

היראה והאהבה הם שני עמודי העבודה האמיתית, בלעדי אלו: בלי יראת ה' ואהבת ה' יתברך אי-אפשר לעבוד את ה' באמת. עיקר היראה היא יראת הרוממות. יראת הרוממות זו יראה של התפעלות, של הערצה. זו לא יראה חיצונית, מפחידה, שאדם מבקש לברוח ממנה, שהיא מעיקה עליו ומכבידה עליו והיא רובצת עליו בעל כורחו. לא כן יראת הרוממות שהיא התבוננות בגדלות ה', ברוממותו יתברך, וההתבוננות מרוממת את האדם המתבונן, והוא מתמלא התפעלות מהגדולה האלוקית, הבלתי ניתנת לתיאור ולהשגה. שהוא יתברך מרומם על כל ברכה ותהילה, שלם מכל שלמות, נעלה מכל השגה. כל מחשבה ותהיה גדולה ככל שתהיה - לא יכולה להשיג אותו: "לית מחשבה תפישא ביה" - גבוה מכל תיאור דמיוני ויהיה זה דמיון גדול ככל שאפשר בכוחו של הדמיון לדמות. "אל מי תדמיוני ואשווה". ההתבוננות בגדולה האלוקית מביאה לידי הערצה, להתפעמות, לרצון להיות שייך לגדולה האלוקית, להיבלע בתוכה, להתבטל כלפיה. לא התבטלות של חידלון, אלא התבטלות שמגדילה את האדם ולא מקטינה אותו. הוא נעשה מקוף וממולא באור האלוקי. הוא בטל מצד עצמו, אבל נעשה חלק מהגדולה האלוקית. יראת הרוממות זו יראה שאדם כמה אליה, צמא אליה.

אמנם, גם ליראה החיצונית, הנמוכה, הפשוטה, המפחידה יש תפקיד חשוב. לאלו הנכשלים במעלות המוסריות, לאלו שנגררים אחר תאוות ליבם ואין להם כוח להגבר על יצרם, להם באה היראה המפחידה, המאיימת "כי רק אימה ופחד מפני הגדולה האלוקית, מפני ה' השולט בעולמו, רק פחד מפני ה' שופט צדק, אל קנא ונוקם, רק אימה כזו יכולה לעצור בעדם ולדכא את הנטיות השליליות החזקות שלהם. זו יראת שמים אמיתית, היא דרושה לאנשים כושלים. אך לאנשים רוחניים, בעלי מידות - להם ראויה יראת הרוממות, יראה של הערצה "א-ל, נערץ בסוד-קדושים רבה, ונורא על כל סביביו" (תהילים פ"ט ח). יראה זו צריכה שתהיה מלווה את כל מעשיו של האדם, את כל עבודת ה' שלו. יראה זו צריכה להתפשט מהמוח אל הלב, המשכל אל הרגש, אל החושים, עד שיראה עצמו כשהוא מתפלל או עושה מצווה - שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. מתוך התבוננות שכלית שאכן כך הוא באמת, מתפשטת ההרגשה הממשית שהוא עומד לפני הקב"ה ממש ומתפלל לפניו ומבקש את בקשותיו ממנו. והקב"ה שומע את תפילתו ומאזין לבקשותיו ממש. יראה זו כשהיא ממלאה את הלב, היא מתפשטת אל ההתנהגות. כשאדם רואה את ה' לנגדו תמיד "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" - התנהגותו נעשית בהתאם. היראה ניכרת בכל הופעתו, בעמידתו, בהליכתו, בתפילתו. רבא - כשהיה מתפלל, היה מניח את ידיו על ליבו, כעבד שעומד לפני רבו באימה וביראה ופחד. רב הונא היה לובש בגדים מתאימים לפני התפילה, אמר: "היכון לקראת אלוקיך". לסיכום: היראה היא עמוד אחד מעמודים שעבודת ה' עומדת עליו. ועיקר היראה היא יראת הרוממות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il