ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יחודו של חג הפורים | אתר ישיבה

דף הבית ספריה מועדים שיחות לחודש אדר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ג

יחודו של חג הפורים


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

ענינו של חג הפורים משונה במקצת בהשואה לחגי ישראל האחרים במועד, בספר, בסיפור ובמצוה.
שינוי במועד - כיצד?
לחג נקבעו שני ימים לפי מקומות שונים, למרות שחגי ישראל משותפים בזמנם עם כל ישראל החוגגים אותם באותו יום. והנה דוקא חג הפורים, ישנם החוגגים אותו ביום י"ד, וישנם בט"ו באדר. גם הטעם לחגיגה כפולה זו אינו ברור - החלוקה נעשית על פי מצב הערים בימי יהושע בן-נון, כשהנס התרחש למעלה מ-900 שנים אחרי יהושע ותקופתו. דבר נוסף, הנס התרחש ברובו בחוץ לארץ, וזמן חגיגתו נקבע על פי מצב הערים בארץ ישראל.

שינוי בספר - מהו?
ספרו של חג הפורים הוא מגילת אסתר. זהו ספר קדוש שהרי הוא בכלל כתבי הקודש של התנ"ך, ובכל זאת אין בו אפילו פעם אחת התייחסות לשמו של הקב"ה.

שינוי בסיפור - מהו?
ספור הנס. לכאורה לא אירע שום דבר היוצא מגדר הרגיל. שכן, הסיפור עוסק במלך רודף תענוגות שאשתו המלכה השפיעה עליו לשנות את מדיניות הפנים שלו. התרחשות שכזו נדושה מאוד בספרי ההיסטוריה העוסקים בשליטים ורודנים, מאז ועד היום. אין שום דמיון בין ניסי יציאת מצרים, או אפילו נס פך השמן בחנוכה, לעומת המהלך הרגיל של סדר המאורעות שבמגילה.
שינוי במצוה- כיצד? ציוונו חז"ל לאכול ולשתות עד דלא ידע. גם זוהי מצוה לא אופיינית לתורתנו, הן שבכתב והן שבעל פה.

מפתח להסברת הדברים נראה להביא מדברי הגמרא במסכת חולין 1 , ועל פי פירוש המהר"ל למגילת אסתר, בספרו "אור חדש". בגמרא מובאות במרוכז שאלות משונות ותשובות לא פחות מוזרות: המן מן התורה- מנין? ולכאורה, מה איכפת לנו אם המן נמצא בתורה או לא?! עונה הגמרא: מפסוק המופיע בחטאו של אדם הראשון, כנאמר 2 : "המן העץ אשר צויתיך". אסתר מן התורה- מנין? שנאמר 3 : "ואנכי הסתר אסתיר פני מהם", המילה "אסתיר" הכתובה ללא האות יוד, רומזת ונראית כמילה אסתר. שאלה שלישית: מרדכי מן התורה- מנין? בהקשר לזה לא נמצא צרוף אותיות, ולכן התשובה היא על פי מה שנאמר 4 : "קח לך בשמים ראש מר דרור", ומתרגם אונקלוס את המילים: "מר דרור" - מירא דכיא, שבהם ישנם אותיות מרדכי.
מה פירושן של שאלות ותשובות אלו? יתכן לומר שחז"ל באו לבאר לנו שספור המגילה הינו עמוק מאוד ואין להתייחס אליו כאל מאורע בעל ערך לתקופתו בלבד, אלא הינו מערכה אחת בתוך דפי ההיסטוריה הבאה להורות על מהלך ההיסטוריה כולה.

המן

אין להבין את רשעותו של המן כאילו היא מתחילה ונגמרת באישיותו המרושעת של אותו צורר. שכן, אדם שמסוגל בגלל שנאה פרטית לתכנן השמדה של עם שלם: אנשים, נשים, זקנים וטף, הוא לא אדם רגיל. כח הרע שבו הינו גדול ומקיף מכדי להיות פרטי. על אותו אדם בליעל באו חז"ל ללמדנו, ששורשו נעוץ בחטא הראשון בעולם, אותו חטא שהביא לגזירת מר המות על האדם ותולדותיו. מכח שלילי כזה צמח, ברבות הימים, הקוץ המכאיב בדמות אדם שנקרא: "המן".

אסתר
כיצד יתכן להבין את השפל שהגיעה אליו האומה הישראלית הקדושה, אשר בה בחר ה' מכל העמים, בהיותה בזויה ושפלה בין העמים, עד שכאשר בא איש משחית לכלות בה את ארסו, לא קם אדם בעולם להגן עליה או למחות נגד הרשע המתוכנן? אפילו כשכבר סוף סוף בא הנס הוא לא מגיע על ידי צדיק או מנהיג ישראלי בולט בהנהגתו, אלא דוקא על ידי אישה וקסמה הגופני, שבא לידי ביטוי במשתה המלך השיכור בעל התאוות. האם מצב כזה גם הוא קשור להשגחתו של הבורא, האם בתורה הנתונה מפיו היה גלוי וצפוי רגע כזה? והנה באה התשובה: "הסתר אסתר". הסתרה כפולה, כאשר אפילו היוד הרומזת להשגחתו של הבורא נעלמת בכתיבה ומורגשת רק בקריאה. לאמור: השגחה נפלאה בתוך עומק הסתר פנים נורא.

מרדכי
בראייתו המיוחדת תופס ומבין את גודל השעה הן מצד הסכנה והן מצד ההזדמנות, ובפעילותו המיוחדת מאחורי הקלעים מצליח להדביר את רשעותו של המן. מהיכן צמח כח מיוחד זה? בתוך המקדש היתה עבודה נסתרת והיא עבודת הקטורת. הקטורת, העוצרת את המגפה, כללה בין הסממנים המיוחדים שבה, בעלי הריח המבשם, גם סממן אחד בעל ריח רע בלתי נסבל, ואותה הקטורת מבסמת גם אותו בריחה הטוב. זהו סוד כוחו של מרדכי: מתוך עדינות הקודש של הקטורת, בכוח נשמתו היוצא משם לעצור ולעדן את קושי השעה, עד שהוא מתקנה ומבסמה, ובהנהגתו נהפך החושך לאור, והאפילה לאור גדול.

כעת, לאחר שהגמרא פתחה לנו את האשנב, נוכל להתבונן ולראות את התמונה כולה. מאז חטאו של האדם מתנהל מאבק איתנים בין הטוב שבאדם, השואף לחזור לעברו שבגן עדן ולטהר את העולם מקללתו הנוראה, לבין טומאת הנחש האיומה, השואפת להטביע את העולם כולו בדם ואש. מאבק זה חדר לתוך המין האנושי והתרכז בשני מוקדים, שבהם ועל ידם נמשך מאבק איתנים של הטוב והרע- ישראל ועמלק.
מאז יציאת ישראל ממצרים והתהוותו לעם, ברגע בו קיבל כח הטוב ביסוס ציבורי, בא עמלק לזנב בנחשלים ולפגוע בישראל. עמלק, נכדו של עשו שנאמר בו: "ועל חרבך תחיה" 5 , הוא זה שעומד בראש המאבק נגד ישראל מאז ועד היום. המן הרשע הוא צאצאו של אגג מלך עמלק שנלחם עם שאול המלך, שהיה המלך הראשון של ישראל. מלחמת האומות שהיתה ביציאת מצרים ובמלכות ישראל בארצו, היא זאת שנמשכה בגלות, בין מרדכי ואסתר מחד, להמן וזרש וכל אוהביו מאידך. מלחמתו של המן היא רק המשך, ולא התחלה. ההתחלה היתה בזמן משה רבינו, כאשר בראש הלוחמים היה תלמידו הנאמן של משה רבינו יהושע בן-נון. הוא התלמיד המגשים את תורת משה הנתונה מפי ה' ומכניס את ישראל לארץ, והוא המכניע את עמלק.
על כן בחג זה, המלמד על הנצחון הנפלא של הטוב על הרע, נצחון שהיה במצב הקשה ביותר שניתן לתאר בו את עם ישראל: עם השרוי בגלות בלי הנהגה, כאשר בעולם שולט מלך שיכור המוכר את העם לרודף נפשם בחינם. דוקא בחג זה יש להזכיר ולציין את יהושע בן-נון הלוחם בעמלק ובונה ומיישב את ישראל בארץ.

מכאן, שתכלית המלחמה ברע היא לבסס ולחזק את הטוב על כל מדרגותיו הפרוזות והמוקפות. העובדה שהמגילה נכתבה בלי אזכרת השם, והסיפור נראה טבעי, הוא עומק מחשבת ה' ושמירתו על ישראל גם במקום שהעין לא רואה אותו בכלל. גם חגיגתו של החג הנעשית על ידי השתכרות, שפירושה העלמת השכל וההכרה, מתאימה לענינו של החג המעיד על שליטת ה' גם במצבים בהם אין לנו הכרה כלל.

בימנו אלה, בהם נבנית ומשתכללת מלכות ישראל, אנו עומדים מול המשך המאבק עם זרע עמלק המנסה בעזרת כל הגוים לעצור את המשך הבנין. ומי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, הוא יצילנו ויצעידנו מחיל אל חיל גם היום הזה, ומעתה ועד עולם, הן בניסים הנגלים והן באלו הנסתרים.


^ 1 דף קלט ע"ב
^ 2 בראשית ג, יא
^ 3 דברים לא, יח
^ 4 שמות ל, כג
^ 5 בראשית כז, מ

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il