בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות פורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

סימן תרצ

דיני קריאת המגילה

undefined

הרב בנימין חותה

אדר תש"ע
10 דק' קריאה
א. קורא אדם לכתחילה את המגילה בין עומד בין יושב אבל בציבור לא יקרא לכתחילה כשהוא יושב מפני כבוד הציבור והקורא ביחיד י"א בברכות יש לו לעמוד ובקריאה יכול לישב וי"א שיכול לישב גם בברכות והמיקל יש לו על מי לסמוך.
ב. י"א כשקורא החזן לציבור צריכים הציבור לעמוד בברכות וי"א שרשאים הקהל לישב בברכות ורק הש"ץ יעמוד וכל אחד יעשה כמנהגו. ולנוהגים לעמוד, גם כשקורא לנשים תעמודנה הנשים בזמן הברכות
ג. כשקורא לציבור, בשעת הדחק יכול לסמוך את גופו על איזה דבר אפי' באופן שאם ינטל אותו הדבר יפול הנסמך מחמת כן שמשום כבוד הציבור הקפידו רק על ישיבה ממש אבל לא על סמיכה
ד. אם הציבור מוחלים על כבודם, יכול החזן לקרא את המגילה מיושב. אבל בקריאת התורה לא מועיל מחילת הקהל ואינו רשאי לקרא בתורה מיושב
ה. אסור לחזן לקרא את המגילה עד שיאמרו לו שיקרא ובמקום שהחזן תמיד קורא אין צורך שיאמרו לו שיקרא וטוב שיאמר ברשות מורי ורבותי
ו. אפילו ב' או י' אנשים רשאים לקרא את המגילה יחד לכתחילה ויוצאים הם ושומעיהם י"ח כיון שהמגילה חביבה לקהל ולכן נותנים דעתם ושומעים את כל הקולות וכל זה שיכולים הקהל לשמוע כל תיבה ותיבה אבל אם הקוראים מרובים אין יוצאים י"ח שאפי' אם הקהל ינסו לשמוע לא ישמעו את כל המילים
ז. כל האמור שאפי' י' יכולים לקרא ביחד הוא דוקא בציבור גדול מאוד אבל אם יש שם רק מנין אנשים עדיף שאחד יקרא להם
ח. צריך לקרא את המגילה כולה מתוך הכתב אבל אם קראה כולה בע"פ לא יצא. ובדיעבד אם השמיט הסופר תיבות באמצע המגילה אפי' עד חצי מהמגילה וקראם בע"פ יצא י"ח והטעם, כיון שהמגילה נקראת כאיגרת ואין לדקדק בה כס"ת אבל לא יברך על מגילה זו וכ"ז הוא רק באמצעה אבל בתחילתה או בסופה או שחסר פסוק שלם פסולה המגילה
ט. מגילה שכתובה כולה וקרא בע"פ תחילתה או סופה יצא י"ח
י. אם החסיר הסופר תיבות באמצעה שאינו פוסל, הוא רק אם לא חיסר ענין שלם אבל אם חיסר ענין שלם פוסל כמו כן אם עשרת בני המן אינם כתובים במגילה, נפסלת המגילה בכך ורוב שחסר במגילה שפוסל הוא בין שחסרים רוב תיבות או רוב אותיות

יא. אותיות מטושטשות שהדיו נפל על האותיות ואין רישומן ניכר, דין אותיות האלו כחסרות וכן אותיות שחתוכות דינן כחסרות ומגילה שחסרה חציה שאינה כתובה יש מכשירים מגילה זו ויש הפוסלים אותה וכן הלכה
יב. חייב לקוראה כולה גם אם חסרים בה מילים שלא נפסלה בכך, ואם לא קראה כולה, י"א אם החסיר מילים המשנים את המשמעות לא יצא י"ח ואם חיסר מילים שאינם משנים את המשמעות כשירה וי"א שלא יצא י"ח וחוזר וקוראה בלא ברכה וכן הלכה
יג. כל האמור שאם חסרות תיבות במגילה שאינה נפסלת, יכול לקרא במגילה זו לכתחילה אם אין לו אחרת ולא רק בדיעבד
יד. מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה לא יקרא עם הש"צ אלא שומע ושותק אבל אם לא שמע כמה מילים באמצע המגילה יכול לקרותם לעצמו אפי' מתוך מגילה שאינה כשרה וכגון חומש ויוצא י"ח בכך
טו. אם עשה הפסקה באמצע שקרא את המגילה ולא דיבר מאומה אפי' שהה שיעור זמן שיכל לגמור את כל המגילה, ואפי' יותר מכך, יצא י"ח ואם ההפסקה היתה מחמת אונס ושהה שיעור זמן שיכל לגמור כולה לספרדים יצא י"ח ולאשכנזים י"א לא יצא י"ח וחוזר לראש כדין ק"ש וי"א שיצא י"ח ושונה דין מגילה מדין ק"ש ולכן כיון שסב"ל חוזר לקרא ללא ברכות.
טז. הקורא מגילה ודיבר באמצע יצא י"ח. אבל השומע מפי הש"צ אם דיבר באמצע, לא יצא י"ח כיון שחיסר בשמיעה מעט וכן הגבאים יזהרו שלא להסתובב עם קופת צדקה בזמן קריאת המגילה כיון שמבלבלים את השומעים
יז. לכתחילה יש לקרא את המגילה ללא שום הפסק באמצע, כמו שקורא איגרת אבל להפסיק כדי נשימה אף לכתחילה מותר כיון שהמגילה נקראת כאיגרת . ובין סימן לסימן (בין פרשה לפרשה) בקריאת המגילה ינוח מעט שכך קריאת האגרת
יח. לכתחילה יקרא את המגילה מי שיודע לקוראה בטעמים. ובדיעבד שאין מי שיודע לקוראה בטעמיה יקראוה ללא טעמים
יט. אין ליתן לקרא את המגילה לאחד שאינו יודע לקוראה לפי נקודותיה. ואם אין מהקהל מי שיודע לקוראה לפי נקודותיה יקראוה ללא ברכות . או יקרא אחר בלחש מתוך חומש לאוזנו של הש"צ והש"צ יקרא בקול לציבור ואח"כ יקרא הלוחש שוב את המגילה, כי מן הסתם אינו יכול לכוון דעתו לשמוע היטב מחמת טרדתו להקריא לש"צ

כ. הקורא את המגילה למפרע (שלא קרא כסדר, והקדים המאוחר למוקדם) לא יצא י"ח וצריך לחזור ולקרא מהיכן שהתחיל לקרא למפרע וממשיך משם על הסדר עד הסוף ואם קרא למפרע מיד בתחילת המגילה שצריך לחזור ולקרותה מתחילתה, לא מברך שוב, כיון שהקריאה הזו שקרא, אינה נחשבת להפסק בין הברכות לקריאה
כא. אפי' אם רק תיבה אחת מהמגילה קראה למפרע לא יצא י"ח וצריך לחזור לאותה תיבה ולהמשיך משם על הסדר עד הסוף כמו כן אדם שהגיע לבית הכנסת באמצע קריאת המגילה אינו יכול לשמוע את החצי השני ואח"כ לקרא את החצי הראשון כיון שזו קריאה למפרע, אלא יקרא הכל מההתחלה
כב
. אדם שאינו מבין לשון הקודש אלא רק שפה זרה ושמע את המגילה בלשון הקודש אפי' שאינו מבין כלום מהמגילה יצא י"ח והטעם, שהרי גם אנו לא מבינים את המילים "האחשתרנים בני הרמכים" ובכל זאת אנו יוצאים י"ח אבל השומע מגילה שכתובה בכתב עברי בלשון של שפה אחרת לא יצא י"ח אלא רק זה המכיר את הלשון הזו בלבד
כג. היתה המגילה כתובה בכתב עברי ובלשון עברי וקראה בשפה אחרת לא יצא י"ח כיון שזו קריאה בע"פ וכן השומע ממנו לא יצא י"ח לכתחילה יש לכתוב את המגילה בכתב עברי שלנו אבל אין לחוש אם כתובה בכתב של שפות אחרות ואין צריך שיהיו האותיות מוקפות גויל (הפרדה בין אות לאות) שרק בכתב הקודש יש להקפיד בזה
כד. היודע לשון הקודש ולשון שפה זרה אינו יוצא י"ח כששומע או קורא בלשון שפה זרה כיון שהוא יודע גם לשון הקודש וחוזר לקוראה ללא ברכות
כה.
יש למחות ביד הקוראים לנשים המגילה בלשון שפה זרה אפי' שהמגילה כתובה בלשון שפה זרה והטעם א' כיון שהקורא יודע גם לשון הקודש ואינו יכול לקרא בלשון שפה זרה ב' משום שאינו יודע התרגום של האחשתרנים בני הרמכים ואם יקראנו כך א"כ יוצא שקורא בב' לשונות ואסור לכתחילה
כו. קרא את המגילה כשהוא מתנמנם ולא נרדם ויודע שלא חיסר אפילו תיבה אחת יצא י"ח בדיעבד, ולכתחילה בעודו קורא יחזור לקרא מהיכן שהתחיל להתנמנם אבל שמע את המגילה כשהוא מתנמנם לא יצא י"ח
כז. היה כותב בפורים את המגילה וקורא פסוק פסוק ממגילה שהוא מעתיק ממנה אם כיוון ליבו לצאת י"ח בכך, ולא הפסיק באמצע בענינים אחרים, יצא י"ח והוא שמעתיק ממגילה שכתובה כולה לפניו וכל האמור שמותר לכתוב מגילה בפורים הוא באופן שכותב לצורך פורים או שכתבה לא לצורך פורים ואפי' שעבר איסור של מלאכה בפורים אבל יצא י"ח בכך וכפי התנאים הנ"ל

כח. כמו כן אם היה מגיה את המגילה וקראה לפי הניקוד שלה ולא לפי איך שכתובה (מסורת) אם כיוון ליבו לצאת י"ח בכך ולא הפסיק באמצע בענינים אחרים יצא י"ח וכן אם היה דורש את המגילה שקרא פסוק פסוק ודרשו בין לעצמו ובין לאחרים וכיוון ליבו לצאת י"ח בכך ולא הפסיק באמצע בענינים אחרים, יצא י"ח
כט. הקורא את המגילה ומוציא גם אחרים י"ח צריך לכוון לצאת ולהוציאם וגם הם יכוונו. ואם הוא ש"צ, דינו שבסתם בלא כוונה מיוחדת דעתו על כל השומעים וגם השומעים דעתם עליו אבל אלו שעומדים אחורי בית הכנסת בסתם דעתו עליהם אבל הם צריכים לכוון בפירוש לצאת י"ח על ידו וטוב שיאמר הריני מכוין להוציא י"ח את כל השומעים אותי והקורא בין לעצמו ובין לאחרים ולא כיוון לצאת, לא יצא י"ח
ל. לאשכנזים וחלק מהספרדים השומע לצאת י"ח אינו עונה ברוך הוא וברוך שמו על ברכות הבעל קורא ובדיעבד אם ענה יצא י"ח ולחלק מהספרדים עונים ברוך הוא וברוך שמו וכל אחד ינהג כפי מנהג אבותיו ורבותיו.
לא. יש לבעל קורא להמתין קצת לאחר הברכות או שיגביה קולו ביותר בתחילת הקריאה ובסופה כיוון שמצוי שיש רעש ואולי חלק לא ישמעו תיבה אחת מהמגילה
לב.
השומע את המגילה ובאמצע שקע במחשבתו בדברים אחרים כל ששמע את כל התיבות יצא אף שבמחשבתו לא חשב על כל התיבות ששמע
לג. אין מדקדקים לתקן את הש"צ בטעויות שאין שינוי משמעות בהם וכגון יהודים יהודיים אבל טעות שמשנה משמעות וכגון ישב יושב חייבים לתקנו שאם לא קראה כראוי לא יצא י"ח ואם קרא את המגילה כמסורת (איך שכתובה ולא איך שנקראת) לא יצא י"ח
לד. ספרדי ששומע את המגילה מאשכנזי וכן הפוך יוצא ידי חובה בכך
לה. צריך לומר את עשרת בני המן ומילת עשרת, הכל בנשימה אחת כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד וכל זה רק לכתחילה אבל בדיעבד אם הפסיק ביניהם שלא קראם בנשימה אחת ואפי' הפסיק ביניהם שיעור זמן שיכל לקרא את כל המגילה יצא י"ח
לו. כשאינו יכול לקרא את כל עשרת בני המן בנשימה אחת אלא אם כן יקרא כמה תיבות בעל פה, עדיף שלא יקרא בנשימה אחת ויקרא הכל מתוך הכתב
לז. לכתחילה יש לקרא גם את המילים ואבד חמש מאות איש יחד עם עשרת בני המן בנשימה אחת והטעם כיון שבני המן היו כל אחד שרי חמישים על אותם חמש מאות איש ומי שנשימתו קצרה יתחיל מהמילים ואת פרשנדתא וכו' ואם גם לזה נשימתו קצרה יתחיל מחמש מאות איש עד היכן שיוכל ויקח עוד נשימה וימשיך
לח. צריך ליזהר לכתחילה לקרא את התיבות ואת ואת הנזכרים בעשרת בני המן מתוך המגילה ולא בע"פ ובדיעבד יצא י"ח שסוף סוף הקורא מיעוט בע"פ יוצא י"ח . כמו כן צריך ליזהר לקרא את התיבות ואת ואת הנזכרים בעשרת בני המן כל ואת השייך לשם שאחריו ולא יקרא ואת השייך לשם אחר מעשרת בני המן לט. במילת ויזתא צריך להאריך בכתיבת האות ו' שלה וי"א גם בקריאתה צריך להאריך בו' וכן הלכה להאריך גם בכתיבתה וגם בקריאתה ובדיעבד אם לא האריך בכתיבתה ובקריאתה יש פוסלים ויש מכשירים וכן הלכה מ. נהגו להכות על הקרקע או על דבר אחר כשקוראים את השם המן במגילה ורמז לכך "מחה אמחה" בגימטריא "זה המן" ומובא שהמן לוקה בגהינם במכות האלו שמכים כאן בכל שנה ושנה . ואין מכובד להכות על הקרקע בידיו כשקורא הש"צ את עשרת בני המן אלא מכה על הקרקע במנעליו ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם נקבע
מא. כשמגיע הש"צ לפסוק בלילה ההוא נדדה שינת המלך יגביה קולו במילת "המלך" כי שם עיקר הנס וכשמגיע הש"צ למילים אגרת הפורים הזאת ינענע המגילה וכן באגרת הפורים הזאת השנית יעשה כן וכשמגיע למילה "ויקר" יניח ידו על תפילין של יד ותפילין של ראש וינשק
מב. הנוהגים להניח תפילין של ר"ת יחליפו התפילין לפני אשרי וישאירו התפילין של ר"ת עליהם בזמן קריאת המגילה
מג.
יש שכופלים בפרק ח' פסוק יא' "להשמיד להרוג" וכופלים "ולהרוג" וכן "ואיש לא עמד בפניהם" וכופלים "ואיש לא עמד לפניהם" ואינו מעכב אם לא כפל
מד. וכן במילים ויהי כאומרם אליו יש מוסיפים ויהי באומרם אליו יום ויום וכן שאר מילים שיש בהם כמה גרסאות, ואותם שכופלים רק את המילה ולא חוזרים על כל הפסוק או כל הענין אין בזה שום טעם וי"א שצריך לומר רק ויהי כאומרם ואין צריך לכפול ויהי באומרם ולהלכה טוב לכפול אבל אינו מעכב.
מה. בפסוק כל איש שורר בביתו י"א שצריך לומר השין של שורר ימנית מלשון אשורנו ולא קרוב וי"א שצריך לומר שין שמאלית מלשון שררה וכך מנהג רוב קהילות ישראל.
מו. כשמסיים את קריאת המגילה אומר ארור המן. ברוך מרדכי. ארורה זרש. ברוכה אסתר. ארורים כל שונאי השם ברוכים כל המאמינים בהשם וגם חרבונא זכור לטוב ומנהג הספרדים לומר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים ומנהג המקובלים לכפול את כל הנוסח ג"פ וכן מנהג הספרדים וחלק מהאשכנזים וע"פ הסוד כשאומר ארור המן יכוין לס"מ שנתלבש בו. וכשאומר ברוך מרדכי יכוין ליסוד דאבא. וכשאומר ארורה זרש יכוין ללילית שנתלבשה בה. וכשאומר ברוכה אסתר יכוין ליסוד ומלכות דתבונה. וכשאומר ארורים כל הרשעים יכוין להתלבשות כל הקליפות בהם
מז. יש אומרים שצ"ל ארורה זרש וושתי וע"פ הסוד יש לומר רק ארורה זרש ולא יאמר אחרי שאומר ברוכים כל הצדיקים וחרבונא זכור לטוב אלא יאמר ד' תיבות "וגם חרבונא זכור לטוב"
מח. למנהג הספרדים מעיקר הדין אין פושטים (פותחים) המגילה כולה קודם קריאתה אלא קוראה ומשאירה פתוחה ובסוף קריאתה גוללה כולה וטוב לפושטה כולה קודם קריאתה ומנהג האשכנזים שפושטים את המגילה כולה לפני שמברך על קריאתה והנוהגים לפושטה כולה קודם קריאתה יברכו אחרי שפשטוה ולא לפני, כדי שלא יהיה הפסק בין הברכות לקריאה והנוהגים כן י"א גם הציבור וגם היחיד יפשטנה וי"א הש"צ יפשוט ולא הציבור אבל יחיד הקורא לעצמו לצאת י"ח יפשטנה קודם קריאתה וי"א רק הש"צ יפשטנה ולא הציבור וכן הלכה
מט. יש ליזהר שלא תהיה המגילה נגררת על גבי קרקע וכן שלא תהיה תלויה באויר מהשולחן או מהסטנדר ואם נפלה המגילה לארץ אין צריך להתענות, אבל יתן פדיון תענית לצדקה ואם נשרפה המגילה ח"ו מפני שלא נשמרה כראוי יש להתענות על שריפתה
נ. הטעם שגוללה בסיום קריאתה קודם הברכה האחרונה כיון שגנאי הוא למגילה שתהיה מונחת פתוחה שלא לצורך
נא. קריאת המגילה ביד' וטו' צריך שתהיה בעשרה ואם אי אפשר בעשרה קוראים אותה ביחיד וכשאין עשרה יש להדר לקוראה לפחות בחמשה וכמה שיותר אנשים בציבור עדיף משום ברוב עם הדרת מלך ואם יש במנין הגדול הפרעות שאינו יכול לשמוע המגילה יכול לקוראה במנין שיש בו רק י' אנשים
נב. מי שדר במקום שאין מנין לקריאת המגילה אינו מחויב ליסע לעיר אחרת שיש בה מנין, ויקבץ כפי כוחו נשים וטף לקוראה בעשרה עמהם
נג. מי שדר סמוך לבית הכנסת ויש בביתו חלון שפתוח לביהכנ"ס אם אין לו טרחא לילך לביהכנ"ס טוב שילך שם מאשר ישמע בביתו
נד. אבֵל יוצא לביהכנ"ס לצורך מקרא מגילה משום פרסומי ניסא ואם יש שם בלבול מחמת פורים יקרא בביתו בעשרה וחתן, אם אי אפשר לו לילך לביהכנ"ס יקרא בביתו בעשרה ואם אפשר עדיף ברוב עם

נה. מקום שקוראים המגילה שלא בזמנה אין לברך עליה אלא בעשרה גם הברכות שלפניה
נו. טו' שחל בשבת שמקדימים הקריאה ליד' י"א שהקריאה חשובה שלא בזמנה ואין לברך על קריאתה אלא בעשרה וי"א שנחשבת הקריאה בזמנה כיון שרוב העולם קוראים ביד' ולמעשה כיון שיש מחלוקת בזה וסב"ל, יברכו על המגילה רק בעשרה ויחיד המברך אין למחות בו שבמקום מנהג אין את הכלל של סב"ל
נז. י"א שנשים אינן מצטרפות לעשרה לברכות המגילה בעשרה וי"א שנשים מצטרפות לעשרה לברכות המגילה וכן הלכה ולגבי קטנים וקטנות למנהג הספרדים מצטרפים לעשרה לברכות המגילה אם הגיעו לגיל חינוך ולמנהג האשכנזים אינם מצטרפים לעשרה לברכות המגילה אף שהגיעו לגיל חינוך (גיל 6)
נח. אם סיימו כבר כל הציבור בעיר את קריאת המגילה ואיזה יחיד לא קרא, לספרדים לכתחילה צריך לקוראה בעשרה אבל אינו מעכב. ולאשכנזים יכול לקוראה ביחיד לכתחילה כיון שכבר הציבור קראוה
נט. הברכה שלאחר קריאת המגילה, ברכת האל הרב את ריבנו י"א שגם יחיד הקורא לעצמו רשאי לברך ברכה זו וי"א כל מקום יעשו כמנהגם ומקום שאין היחיד מברך, יאמר הברכה בלא שם ומלכות כיון שחשובה היא וי"א שברכה אחרונה יש לברכה רק בעשרה וכן הלכה וי"א שאין לענות אמן לאחר המברך ברכה זו שלא בעשרה
ס. העשרה לברכת הרב את ריבנו צריך שכולם לא יצאו י"ח כבר ואפי' שיש שם י' ורק ט' לא יצאו י"ח ואחד יצא לא יברכו
סא. אין לשיח הן הקורא והן השומע, בין סיום הקריאה לברכת הרב את ריבנו ואם שח, טוב שלא יברך בעצמו הברכה וישמע מאחר אם יש אחר שיודע לברך ויכוון לצאת י"ח
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il