ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

1. אמונה שכלית מהתבוננות בעולם | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש אמונה וחסידות יסודות האמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

חשון ה'תשס"ב

1. אמונה שכלית מהתבוננות בעולם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

תחילה הקדמה:
שתי דרכים יש בלימוד האמונה: האחת שכלית הגיונית - הכרת ה' מתוך הבריאה, העולם וכל פלאיו מוכיחים שיש בורא עולם. תחילת דרכו של אברהם אבינו היתה בדרך זו. חכמים מספרים עליו: בן שלוש הכיר אברהם את בוראו. הוא שאל את עצמו: מי ברא את העולם? ותחילה סבר: אולי השמש היא הבורא. כאשר הגיע הלילה והשמש שקעה הבין שלא היא וסבר: אולי הירח. עד שבא לידי מסקנה שיש בורא שהוא ברא גם את השמש, גם את הירח, את כל הבריאה כולה.

בדרך זו של ביסוס האמונה בהוכחות הגיוניות מהבריאה לבורא, הולך ספר "חובת הלבבות". והוא אומר: היתכן שתיפול טיפת דיו על דף ובמקרה היא תתפזר בצורה כזו שהיא תתחלק לאותיות ולמילים ולמשפטים ולמאמר שלם? אפשרות כזו לא תיתכן! ואם אנו רואים דף שכתוב בו מאמר, יודעים אנו שמישהו כתב אותו, וזה לא במקרה מפני שנפלה עליו טיפת דיו. וכן כאשר אנו רואים שולחן, אין להניח שבמקרה נפלו כמה עצים ונדבקו זה לזה ונוצר השולחן. רואים שולחן - ברור ומוכח שיש אדם שעשה אותו. ולפי טיבו של השולחן אפשר לעמוד על מקצועיותו של הנגר שעשה את השולחן.

ואם-כן, הדברים קל וחומר: אם דברים פשוטים כאלה אינם נוצרים מעצמם, במקרה, בלי כוונה. על אחת כמה וכמה שהעולם כולו שהוא מלא חכמת יצירה, לא יתכן שהעולם כולו נוצר במקרה ובלי כוונה, אלא העולם מעיד שיש בורא שברא אותו: השמים מספרים כבוד א-ל מעשה ידיו מגיד הרקיע. השמים בעצם מציאותם מלמדים על יוצרם, ומכיוון שהעולם הוא יצירה נפלאה מאין כמוה, הוא מעיד שהיוצר אותו אכן חכם מאין כמוהו.
אכן, הכרת הבורא מתוך הבריאה בלבד אינה הכרה מושלמת. אעפ"י שהבריאה מרשימה מאד ומעידה על גדולת הבורא, בכל זאת הכרת ה' על בסיס זה בלבד היא הכרה מוגבלת. שכן, הגדולה האלוקית אינה יכולה להימדד עפ"י אותו החלק של הבריאה שאדם מסוגל להכיר. הגדולה האלוקית היא מעל ומעבר לזה.

חכמים אמרו שהקב"ה ברא את העוה"ז באות אחת בלבד, באות ה"א. הם למדו זאת מהפסוק: "כי בי-ה ה' צור עולמים". באות יו"ד ברא ה' את העולם הבא ובאות ה"א את העוה"ז. בשתי אותיות את שתי העולמות: "בי-ה ה' צור עולמים". והכוונה בזה לבטא באיזה קלות כביכול ברא ה' את העולם, במאמץ מינימלי ופחות מזה: במינימום שבמינימום של הביטוי. אות ה"א היא האות הקלה ביותר לביטוי מכל האותיות כולן, היא בלתי נשמעת. ללמדינו שהבריאה הגדולה והנפלאה שאנו כל כך מתרשמים ממנה, לגבי הקב"ה, ביחס ליכולת האלוקית, היא משהו קטן מאד, ואם האדם מכיר את בוראו רק מתוך הבריאה, הכרתו את ה' מוגבלת מאד וכמה שהוא מתפעל מהבריאה ונושא עיניו למרום, ואומר בהתפעלות: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", זה אמנם מרשים את האדם המוגבל בהשגותיו, אבל מה זה ביחס לגדולת הבורא.
ונמצא שאי אפשר להסתפק בהכרת הבורא מתוך הכרת העולם, אלא האמונה צריכה להתבסס על יסוד גבוה יותר, ועל כך נדבר בהמשך.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il