- משנה וגמרא
- שבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
שבועות - דף ט'
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: נקודותיים למטה - י. נקודותיים בשליש העליון)
המשך - מקור לכפרות של השעירים השונים
א. שעיר שבחוץ
במשנה - מניין שמכפר על טומאת מו"ק ושצריך ידיעה (כאן זה בסוף) - היקש משעיר הפנימי.
[ולא ניתן להקיש ביניהם לגמרי - כי בשעיר הפנימי יש שני מיעוטים "אחת" - ששעיר הפנימי עושה רק את התפקיד שלו, ורק הוא עושה את התפקיד שלו]. [לרי"ש ששעיר החיצוני מכפר כשאין ידיעה כלל, ההיקש מלמד שמכפר על טומאת מו"ק ולא על שאר עבירות].
ב. שעירי רגלים ושעירי ר"ח
A. ר"י - שניהם בטומאת מו"ק ושלא היתה ידיעה בכלל.
שעיר ר"ח - "לחטאת לה'" - ה' יודע ולא החוטא, וזה רק בטומאת מו"ק - בניין אב משעיר החיצוני (ששניהם עם זמן קבוע).
שעירי רגלים - 1. בניין אב משעיר החיצוני ור"ח שזה בטומאת מו"ק [דחייה - יש פירכא - ר"ח תדיר ויו"כ מרובה כפרתו]. 2. "ושעיר" - הו"ו מחברת את שעירי הרגלים לשל ר"ח.
[איבעיא להו - כשהחוטא לא יודע אך אחרים יודעים - האם שעירי רגלים ור"ח מכפרים? כן].
B. ר"ש - מחלק בין שני השעירים
שעיר ר"ח - בטהור שאכל קודש טמא - גזירה שווה ("עוון") לריצוי הציץ שמרצה על קרבן שנטמא (ואין גזירה שווה מלאה כי: 1. עוון - רק אחד, אותה - רק הוא מכפר על זה. 2. רב אשי - בר"ח - "עוון העדה" - ולא קודשים, בציץ - "עוון הקדשים" ולא עדה.
שעירי רגלים - "ושעיר" - כמו שעיר ר"ח שהוא בטומאת מו"ק. ומניין שבטמא שאכל טהור ודווקא שלא הייתה שום ידיעה - כי כל שאר התפקידים תפוסים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
המשך - מקור לכפרות של השעירים השונים
א. שעיר שבחוץ
במשנה - מניין שמכפר על טומאת מו"ק ושצריך ידיעה (כאן זה בסוף) - היקש משעיר הפנימי.
[ולא ניתן להקיש ביניהם לגמרי - כי בשעיר הפנימי יש שני מיעוטים "אחת" - ששעיר הפנימי עושה רק את התפקיד שלו, ורק הוא עושה את התפקיד שלו]. [לרי"ש ששעיר החיצוני מכפר כשאין ידיעה כלל, ההיקש מלמד שמכפר על טומאת מו"ק ולא על שאר עבירות].
ב. שעירי רגלים ושעירי ר"ח
A. ר"י - שניהם בטומאת מו"ק ושלא היתה ידיעה בכלל.
שעיר ר"ח - "לחטאת לה'" - ה' יודע ולא החוטא, וזה רק בטומאת מו"ק - בניין אב משעיר החיצוני (ששניהם עם זמן קבוע).
שעירי רגלים - 1. בניין אב משעיר החיצוני ור"ח שזה בטומאת מו"ק [דחייה - יש פירכא - ר"ח תדיר ויו"כ מרובה כפרתו]. 2. "ושעיר" - הו"ו מחברת את שעירי הרגלים לשל ר"ח.
[איבעיא להו - כשהחוטא לא יודע אך אחרים יודעים - האם שעירי רגלים ור"ח מכפרים? כן].
B. ר"ש - מחלק בין שני השעירים
שעיר ר"ח - בטהור שאכל קודש טמא - גזירה שווה ("עוון") לריצוי הציץ שמרצה על קרבן שנטמא (ואין גזירה שווה מלאה כי: 1. עוון - רק אחד, אותה - רק הוא מכפר על זה. 2. רב אשי - בר"ח - "עוון העדה" - ולא קודשים, בציץ - "עוון הקדשים" ולא עדה.
שעירי רגלים - "ושעיר" - כמו שעיר ר"ח שהוא בטומאת מו"ק. ומניין שבטמא שאכל טהור ודווקא שלא הייתה שום ידיעה - כי כל שאר התפקידים תפוסים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך ללמוד גמרא?
הנאה ממעשה שבת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
אחדות זו מעבדה של בירורים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
ענייני כשרות המצויים
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?