ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יום שמחתה של תורת הנסתר | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ל"ג בעומר רשב"י Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ט"ז אייר, תשס"ג

יום שמחתה של תורת הנסתר

לל"ג בעומר



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רבי שמעון בר יוחאי

שיטתו המיוחדת של רשב"י
דרך מיוחדת היתה לרבי שמעון בר יוחאי. בדרך כלל נטו חכמי ישראל לדרך האמצע, תוך התחשבות בקשיים המצויים בעולם הזה. אולם רבי שמעון בר יוחאי דבק באמת המוחלטת בלי להתחשב במציאות המוגבלת שבעולם הזה, ונעשו לו ניסים והצליח.

יחסו למלאכת הפרנסה של תלמידי חכמים
לדעת רשב"י תלמיד חכם אמיתי צריך לעסוק בתורה בלבד, בלי לדאוג כלל לפרנסתו, ומן השמיים יסייעו בידו. וכך נהג רשב"י בעצמו, שהיה שוקד מאוד בתלמודו, ומתפלל רק פעם אחת בשנה, כפי שאמרו חכמים שמי שתורתו אומנותו כרשב"י פטור מתפילה, שאינו צריך להניח חיי עולם שהוא לימוד התורה ולעסוק בחיי שעה שבהם התפילה העוסקת.
והיתה לרשב"י סייעתא דשמיא מיוחדת, שלא היה צריך לבטל עצמו מלימודו לצורך פרנסתו. וכשאמר רבי ישמעאל את הדעה המקובלת על רוב חכמי ישראל, שגם תלמידי חכמים צריכים לנהוג מנהג דרך ארץ, לזרוע בשעת הזריעה ולקצור בשעת הקצירה, השיב כנגדו רשב"י: "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה?! אלא, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן… ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן".
ומסקנת גדולי האמוראים היא שאף כי מלכתחילה, בלא חטא אדם הראשון, היה ראוי לנהוג כרשב"י, שתלמיד חכם יעסוק בתורה בשקידה בלא להשתדל לצרכי פרנסתו ומן השמיים יסייעו בידו; מכל מקום, אין זו דרך מעשית, ואין ראוי לרוב רובם של תלמידי החכמים ללכת בדרכו. וכפי שאמר אביי: "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". וכן היה רבא מדריך את תלמידיו לעבוד בחודשים שבהם יש עבודה מרובה בשדה, כדי שבשאר החודשים יוכלו להתפנות ללימוד התורה (ברכות לה, ב).

יחס חכמים לשלטון הגויים
עמדתם המקובלת של חכמי ישראל כלפי שלטון הגויים היתה שמרנית ומתונה. מצד אחד שמרו על עמדה רוחנית עצמאית, והתאמצו לחנך את הציבור שלא להיגרר אחר תרבות השליטים. מנגד, הכירו בכוחו של השלטון, וניסו בכל יכולתם למנוע התנגשויות בין העם היהודי לאימפריות ששלטו עליו. רק כשלא נותרה ברירה, והמלכות כפתה על היהודים לעבור על דתם, הורו להתמרד נגדה. אבל כשלא היו גזרות שמד, ניסו החכמים למצוא דרך כיצד להסתדר עם המלכות, ואף הורו להתפלל לשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש רעהו חיים בלעו (ע"ז ד, א).

עמדת רשב"י וחבריו ביחס לשלטון רומא

מסופר בתלמוד במסכת שבת (לג, ב), שפעם אחת דיברו חכמים ביניהם על מלכות רומא. פתח רבי יהודה בר אילעי בדברי שבח על מלכות רומא, ואמר: "כמה נאים מעשיה של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות". ואף שידע רבי יהודה שהרומאים גזרו גזרות קשות על ישראל, החריבו את בית המקדש השני, והרגו מאות אלפי יהודים במשך המרד הגדול ומרד בר כוכבא, העדיף רבי יהודה לתלות את הפורענויות שהמיטו עלינו הרומאים בנסיבות שונות, ולהתבונן בצד החיובי שבמלכותם. רבי יוסי העדיף לשתוק. כפי הנראה לא הסכים לשבח, אבל גם לגנות לא רצה, כדי לא ליצור מתח שאין בו תועלת.
אולם רבי שמעון בר יוחאי לא יכול לסבול את דברי השבח כלפי מלכות הרשעה, ואמר: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקים - להושיב בהם זונות; מרחצאות - לעדן בהם עצמן; גשרים - ליטול מהם מכס". נודע הדבר לרומאים, וגזרו: רבי יהודה ששיבח אותנו - יתעלה. רבי יוסי ששתק - ייענש בגלות. ורבי שמעון בר יוחאי שדיבר בגנותנו - יהרג. ברח רבי שמעון בר יוחאי והתחבא עם בנו במערה, והיתה אשתו מספקת להם מים ומזון.
וצריך לדעת שלאחר המרידות הקשות של היהודים כנגד מלכות רומא, מרידות שהפילו ברומאים חללים רבים וזיעזעו את האימפריה הרומאית, לא נטלו הרומאים יותר שום סיכון, ורדפו עד חרמה כל גילוי של התנגדות ביהודה כנגדם. כפי הנראה, גדודי חיילים רומאים עסקו במשך שנים בחיפוש אחר רבי שמעון בר יוחאי כדי להורגו, עד שלא יכול עוד לסמוך על אשתו, ועבר הוא ובנו למערה אחרת, ונעשה להם נס וצמח שם חרוב ונבע שם מעיין, ומהם התפרנסו במשך 12 שנה, עד שנודע להם כי מת הקיסר ונתבטלה גזרתו.
וכל כך התעלו שם במעלות התורה, עד שכשיצאו מן המערה לא יכלו לסבול את עסקי העולם הזה, וכל מקום שנתנו בו עיניהם נשרף. והוצרכו לחזור למערה לעוד שנה שלמה, כדי להעמיק יותר בתורה עד שיוכלו לעמוד על ערכו של העולם הזה, ואז יצאו (שבת לג, ב).

תורת הסוד
עיסוקו של רבי שמעון בר יוחאי בתורת הסוד קשור לאישיותו. על ידי תורת הסוד ניתן להתקשר יותר לעולם הנצח, לאמונה השלימה, לסגולת ישראל ולביטחון הגאולה, מפני שהיא מרוממת את הלומד בה מעל המציאות החיצונית המעיקה והמסתירה, ומאירה לפניו את מושגי הנצח באור יקרות.
כך מוצאים אנו שרשב"י הדגיש את הפנימיות הקדושה שבעם ישראל, ואמר: "כל מקום שגלו ישראל, גלתה השכינה עימהם" (מגילה כט, א). וכן ביחס לייסורים שעם ישראל עובר, אין הם אלא הכשרה והכנה לקראת הגאולה. וכך אמר: "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא" (ברכות ה, א).

דרכו אינה דרך לרבים אבל כולם מתבשמים ממנה
דרכו של רבי שמעון בר יוחאי אינה מתאימה אמנם לכלל הציבור. ההלכה כדעת רוב חכמי ישראל, שאין לסמוך על הנס וצריך להתחשב במוגבלות העולם, ולכן בשעת הדחק יש להקל. וכיוון שכך נפסק להלכה על פי רוב חכמי ישראל, מוכח מזה שכך הוא רצון ה' יתברך, שנפעל לתיקון העולם תוך התחשבות במציאות חיינו בעולם הזה.
ואע"פ כן, יש ערך רב למציאותו של תלמיד חכם גדול שחי את חייו על פי ערכי הנצח בלא פשרות; שמתמרד כנגד הקללה שנגזרה על המין האנושי בעקבות חטאו של אדם הראשון; תלמיד חכם שדבק בתורה בשקידה עצומה, וסומך על הנס, וה' מסייע בידו. על ידי תלמידי חכמים יחידים שכאלה, מופיעה אל תוך עולמנו הארה גדולה מעולם הנצח.
גם החזון הגדול של האמונה וגאולת ישראל מאיר מכוחו של רבי שמעון בר יוחאי, שמסר נפשו על כבוד ישראל, וקבע לדורות כי מלכות רומא שפגעה כל כך בישראל היא מלכות הרשעה. ולכן המוני בית ישראל הקדישו והעריצו את רבי שמעון בר יוחאי על מסירות נפשו למען התורה ואמונת ישראל.

ל"ג בעומר - יום שמחתה של תורת הנסתר
נתייחד רבי שמעון בר יוחאי, שר הזוהר, שאת יום הסתלקותו מציינים גם יהודים שאינם עומדים על סודות תורתו. וכך נעשה ל"ג בעומר ליום שמחתה של תורת הנסתר, ורבים נוהגים לעלות למירון להילולת רבי שמעון בר יוחאי. הגדולים שבהם שמחים על הסודות שנתגלו להם בזכותו ובזכות תלמידיו וממשיכי דרכו. והמוני העם המשתתפים בהילולה, אף שאינם מבינים בסודות התורה, מכל מקום יש להם שמחה על שהתורה עמוקה מיני ים, ויש גדולים וצדיקים שמתקשרים לעמקי סודותיה, ועל ידי כך כל העולם הזה החשוך מתבשם. ועוד, שעצם ההכרה שיש סודות עמוקים שהם מעבר להשגת האדם הרגיל, יש בה ענווה וחכמה, ועל ידי הכרה זו אף פשוטי עם זוכים להתעלות.

(פורסם בעיתון "בשבע").
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il