ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

48. קניין מידת הענווה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מידות ובין אדם לחברו פיתוח האישיות ותיקון המידות מידת הענווה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

סיון התשס"ב

48. קניין מידת הענווה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

אחד השיאים בפיתוח האישיות הוא קניין מדת הענווה. וכיצד מתבטאת בפועל הנהגת הענו? דיבורו בנחת עם הבריות, אינו מתנשא בדבורו אלא מדבר בענווה - "דברי חכמים בנחת נשמעים", מדבר בכבוד ובדרך ארץ ולא פוגע ומבזה ח"ו, כדברי משלי: "בז לרעהו חסר לב". הליכתו הליכה צנועה, אינו הולך בקומה זקופה ואינו הולך בדרך של חשיבות הליכה איטית עקב בצד אגודל. הליכתו צנועה לא מתבלטת. כל ההולך בקומה זקופה באילו דוחק רגלי השכינה. כשהוא יושב אינו מתיישב במקומות המכובדים אלא בין פשוטי העם. אמרו חכמים הרחק ממקומך שנים ושלושה מקומות ושב עד שיאמרו לך עלה, כלומר מוטב לשבת במקום נמוך מהמקום הראוי לך ואומרים לך עלה זה עדיף מלשבת במקום מכובד ואומרים לך רד. וכך אמרו חכמים: "לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הניח הקב"ה כל הרים וגבעות והישרה שכינתו על הר סיני וזה מפני שפלותו". וכן אמרו חכמים: "נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו: למי נושא עוון ועובר על פשע? למי שמשים את עצמו כשיריים - שארית נחלתו". א"כ הענווה מתפשטת על כל ההנהגה. והרוצה לקנות את מדת הענווה מחנך את עצמו לדבר בענווה שהליכתו תהיה בענווה שישיבתו תהיה בענווה.

הענו יודע לסבול עלבונות. אמרו חכמים "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". הענו לא דרוש לו כבוד אישי, הוא בורח מן הכבוד, ועל-כן הוא אינו מגיב כאשר פוגעים בכבודו על הענו הוא מהנעלבים ואינם עולבים וזה גדול ועליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". ראו כמה גדול הוא בבא בן בוטא הענו. הגמ' מספרת: איש אחד עלה מבבל לארץ-ישראל ונשא אשה, אמר לה בשלי לי תבשיל מסוים היא לא הבינה בדיוק את לשונו ועשתה לו משהו אחר וכך ביום השני כעס עליה ואמר לה לכי תשברי את הקדרה והתבשיל שבה - "על רישא דבבא", הוא התכוון לראש הפתח שלפתח קוראים 'בבא' אבל האשה לא הבינה את לשונו והיא חשבה שהוא אמר לה לשבור את הקדירה על ראשו של בבא בן בוטא והלכה ושברה את הקדירה על ראשו של בבא בן בוטא בשעה שהוא ישב בב"ד ודן דין. שאל אותה בבא בן בוטא למה עשית זאת אמרה לו כך ציווני בעלי. לא כעס בבא בן בוטא אלא אמר לה את עשית רצון בעלך המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא. הוא לא רק שלא כעס אלא ברך אות. בענוותנותו הגדולה לא נעלב והבין שיש כאן טעות ואין על מה לכעוס והוא היה כל-כך ענו שיכול היה אפילו להתפעל ממסירותה של האשה לעשות רצון בעלה אף-על-פי שהמעשה היה נועז ובלתי סביר. גם הלל נשיא ישראל היה ענו וכל נסיון שעשו כדי לגרום לא להקפדה ולכעס לא הצליח הלל הנשיא נשאר סבלן. הסבלנות היא מתכונות הענו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il