ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

49. חלקים במידת הענווה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מידות ובין אדם לחברו פיתוח האישיות ותיקון המידות מידת הענווה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

סיון התשס"ב

49. חלקים במידת הענווה


שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

מדת הענוה היא מדה עיקרית בפתוח האישיות. הענוה בפועל מתחלקת לארבעה חלקים. על שני חלקים דברו בפעם הקודמת. על ההתנהגות בשפלות בהליכתו בישיבתו בדבורו בכל תנועותיו. ודברנו על ההתרגלות לסבול עלבונות. להיות מהנעלבים ואינם עולבים. ויש עוד שני חלקים בהתנהגות שעליהם נדבר היום. שנאת הרבנות והבריחה מן הכבוד.

שנאת הרבנות כפשוטה: לשנוא את השררה, לשנוא את ההשתלטות על אחרים. כדברי חכמים בפרקי אבות: "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". ואמרו "לעולם אל תהי רץ אחר השררה". אמנם אין להבין את דברי חכמים שאדם צריך לסרב למלא תפקיד צבורי, תפקיד של אחריות צבורית. אין כוונת חכמים שאף אדם לא יסכים להיות רב ומנהיג. אלא הכוונה שיש לשנוא את השררה את הרצון לשלוט. מהרצון הזה יש לברוח אותו צריך ממש לשנוא. לשנוא את השכרה. אבל לא להשתמט מהתפקיד אלא לבוא אליו מתוך רצון לשרת את הצבור ולא מתוך רצון להשתלט על הצבור. על-כן אין לרוץ לתפקידים צבוריים. לעולם אל תהי רץ אחר השכרה אלא אדרבא לברוח ממנה. כמו שמשה רבנו סירב בהתחלה לקבל עליו את התפקיד להנהיג את ישראל. ורק בעל כרחו הסכים. א"כ הפרוש של הדברים אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות אהוב את מלאכת השרות הצבורי אבל שנא את השכרה והשלטון שבה. וכך אמר רבן-גמליאל לאותם שסרבו לקבל עליהם להיות ראשים אמר להם כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם! הענו בורח מן הכבוד, הוא יודע שהכבוד הבל הבלים, אין בו ממש. ולא רק שאין בו תועלת אלא יש בו נזק, הוא מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו. ולכן הענו בורח מן הכבוד, שונא את הכבוד ומואס בו. השבחים שמשבחים אותו הם עליו לטורח, ולא עוד אלא שמצערים אותו כי הוא חושב אותם לבלתי נכונים וזה מבייש אותו.

החלק הרביעי של הנהגת הענו הוא היותו נותן כבוד לכל אדם.
"איזהו מכובד המכבד את הבריות". "הוי מקדים בשלום כל אדם". "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדים לו אדם שלום מעולם" - אלא תמיד הוא היה ראשון לומר שלום ואפילו גוי בשוק. כשאדם מכבד את הבריות זה מראה שאינו זקוק לכבוד והוא יכול לתת אותו לאחרים אדרבא הוא אוהב לכבד את האחרים הוא משוחרר מתחרות על כבודו כבוד אינו מדבר אליו. אלו כללי ההנהגה של הענו. וכבר אמרנו הענווה היא מדה נכונה וגם משתלמת. לא רק שאדם נצול על ידה מעבירות ומאיסורים. אלא על ידה אדם מקבל הרבה טובות. הוא חי חיים שלוים אינו בא לידי כעס ולא לידי מריבה רוח הבריות נוחה הימנו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il