ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בין ישראל לעמים - גוג ומגוג | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש אמונה וחסידות לימודי אמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ח' במר-חשוון ה'תשנ"ו

בין ישראל לעמים - גוג ומגוג


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

היחסים בין ישראל לעמים הינם מורכבים, ומסובכים. מאז עלה עם ישראל על במת ההסטוריה ועד היום הזה, במשך כל הדורות, נמשך המצב המסובך הזה שבין ישראל לעמים. היחס של העמים לישראל מורכב. מחד, הערכה והערצה, ומאידך, בוז ומשטמה. מחד, רחמים, ומאידך שצף קצף של שנאה. העמים יודעים שעם ישראל הוא עם מיוחד, עם גדול, והם רוחשים לו הערכה גדולה. ואולם, מעלתם המיוחדת, הבולטת ומזדקרת של ישראל, היא בעצמה מעוררת בהם ניכור והתנגדות. הם מרגישים את עצמם מאויימים על-ידי ישראל. הם לא מרגישים מאוימים מבחינה בטחונית או כלכלית, אלא מבחינה רוחנית. אמנם, היהודים בולטים בהצלחתם גם בתחומים מעשיים רבים, אבל לא זהו הגורם העיקרי ליחס העויין והמתנכר. בשאר התחומים, יש הצלחות גם לגויים, ולא רק ליהודים. יש חכמה בגויים, יש עושר, ויש גבורה.

ואכן, לא בדברים אלו ניכר השוני בין ישראל לעמים. הדבר המייחד את ישראל משאר העמים יחוד גמור, זו התורה, האמונה. האמונה בד' אלקי עולם, בוראו ומנהיגו, בד' אחד, היא המייחדת את ישראל. התורה, היא המבדילה הבדל מהותי ומוחלט בין ישראל לעמים. והבדל זה, הוא הגורם לכל היחס המורכב והמסובך בין עם ישראל לבין אומות-העולם. וכבר אמרו חכמינו ז"ל (שמות-רבה ב, ד): למה נקרא שמו הר סיני? שמשם ירדה שנאה לאומות העולם. לאמור, מאז ניתנה תורה לישראל, נוצר פער תהומי בין ישראל לעמים. זהו מקור המתח. זו סיבת ההערצה והעויינות כאחד.

העולם כולו מחפש את אלקים אמת, את אלקי ישראל, אבל מאידך, הוא לא מסוגל להשיג את הגובה הגדול של אמונת ישראל, המרוממת מכל הגשמה. עמים רבים קיבלו את אמונת ישראל בד', האמונה באל אחד, אבל לא בשלמות, לא בטהרה.

בדורות האחרונים, כאשר מתקרבת שעת הבירור האמיתי של האמונה, כאשר עם ישראל מתחיל לשוב לארצו, וחזרת עם ישראל לארץ-ישראל ולירושלים מבשרת את ניצחון אמונת ישראל, כעת, בתקופה זו, מגיעה לשיאה מורכבוּת היחסים בין ישראל לעמים. מצד אחד, הערכה ועזרה, ומאידך, הפרעות ועיכובים, הנובעים מרצון תת-הכרתי למנוע מישראל את החזרה השלמה לארץ-ישראל ולירושלים. חכמינו ז"ל כבר עמדו על המצב הזה מראש, וכך הם אמרו (עבודה-זרה ג, ב): לעתיד-לבוא, כלומר בימי ראשית גאולת ישראל, יבואו גויים להתגייר. אמנם, אין מקבלים גרים לימות המשיח, כי אין זו גרות אמת, כי הם באים בגלל הצלחת ישראל. אבל אותם גרים, אף שאינם מתקבלים, הם מתחילים לקיים מצוות כאילו הם ישראל: הם מניחים תפילין, מטילין ציצית בביגדיהם, וקובעים מזוזה בפתחיהם.

אבל סוף-סוף, הצלחתם של ישראל מביאה להתגברות ההתנגדות לישראל, עד שכל העמים מונעים ומפריעים לישראל, ועולים עליהם. וזו מלחמת גוג ומגוג. ובמצב זה, כשרואים הגרים הללו שכל העמים באים ללחום בישראל, מיד הם נוטשים את ישראל, ואת המצוות. והקב"ה יושב ומשחק, כי הם אינם יודעים מה עומד לקרות, הם אינם יודעים שגוג וכל המוניו עומדים לפול מפלה גמורה, ובזאת יתברר סופית כי ד' אלקי ישראל הוא האלקים, ואין עוד מלבדו.

חכמים חזו מראש. מתוך ההבנה הפסיכולוגית העמוקה שלהם, מתוך הכרת השורש של היחסים בין ישראל לעמים, ידעו חכמים לומר שלעתיד-לבוא, בתחילה יסייעו לנו הגויים ויעזרו, אבל כשנתחיל להתגבר ולהתחזק, הם יתהפכו ויפריעו לנו. וזאת מתוך הסיבוך של כמיהה מצד אחד לד' אלקי ישראל, ומאידך, קושי לקבלו. אכן, "יושב בשמים ישחק" (תהלים ב, ד), כי קרבה השעה של ההופעה האלקית והברור הגדול כי ד' אלקי ישראל הוא האלקים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il