ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חקלאות בימינו? ;">

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ט"ו בשבט כללי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשע"א

חקלאות בימינו?

גליון 219



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

חלק מהגאולה
הרב ישי סמואל שליט"א, רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
זה אינו סוד שכיום רק אחוזים בודדים של הכלכלה הישראלית הם החקלאים, ורוב הציבור מכונס ב"ערי המבצר" וברבי הקומות בגושי הערים הגדולות, ומנותק מעבודת האדמה והחקלאות. לחלק גדול מהציבור כלל לא משנה האם העגבנייה המרכיבה את הסלט שהוא אוכל הם גידולי ארצנו או שמא גידולי חו"ל.
לדעתי, מציאות זו היא אחת הסיבות שמביאה את הציבור הישראלי להתרחק מאדמתו ולהפנות עורף לחלקי ארצנו הקדושה. הגמרא (בבא מציעא ל"ח) דנה לגבי היתר שיש לשומר למכור את פירות חברו ללא ידיעתו, בגלל שהם נפסדים. אחד השיקולים לאיסור הוא שאדם מעדיף את פירותיו אפילו הגרועים מפירות חברו, ובלשון הגמרא: "רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו".
אדם שמקושר לאדמה ומוציא בזיעת אפו את לחמו מאדמתו רואה באדמה נכס קיומי ומתקשר לאדמה בכל גופו ונפשו. אדם כזה לא יוותר על האדמה בגלל הבטחות סרק. הוא מעדיף פירות גרועים היוצאים מאדמתו מפירות טובים בהרבה הבאים ממקום אחר.
בכל המקומות בהם מבטיחה התורה ברכה, היא מציינת שהברכה תהיה בחקלאות בארץ, התורה אינה מבטיחה עושר ללא מקור, אלא ברכה לאחר עבודה בארץ: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כ"ו), יש לבצור ויש לקצור ומהם תצמח הברכה.
על מעלתה הגדולה של החקלאות בארץ ניתן לראות במאמרו של ר' יוחנן בן זכאי: "אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך - הרי לך משיח, בא ונטע את הנטיעה תחילה ואחר כך צא להקבילו". רבן יוחנן בן זכאי שהאמין באמונה שלמה שהבית ישוב ויבנה במהרה ולכן תיקן תקנות מתוך ההנחה "במהרה יבנה המקדש", רואה בעצם העבודה החקלאית בארץ כיסוד לביאת המשיח ולכן קודם יש לטעת.
ב"ה אנו זוכים לראות דרך החקלאות בארצנו את הגאולה המתקרבת וכמאמר הגמרא (סנהדרין צ"ח): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'", עם ישראל חוזר לארצו ובונה את המדינה עם כלכלה יציבה, אבל ההתרגשות הגדולה היא דווקא מכך שארצנו מתברכת בחקלאות מודרנית הנותנת לעם ישראל את פירות אדמתו.
הגמרא (שבת ל"א) מביאה את מאמרו של ריש לקיש בקשר לסדרי המשנה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" מה הקשר בין אמונה וזרעים? מסבירים התוספות בשם הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע".
אין ספק שהחקלאי הוא מאמין גדול שבוטח בקב"ה. ללא אמונה לא היה החקלאי זורע את אדמתו רק אמונה ב"חי העולמים" נותנת לו ביטחון שמהזרע הזה יעלה יבול. לכן חושבני שדווקא בדורנו שיש חשיבות גדולה לעצם אחיזתנו בארצנו הקדושה עלינו להרבות את ביטחוננו בקב"ה ולעודד ולחזק את העבודה החקלאית בארץ.

שלמות הנפש

הרב רונן זר שליט"א - חוות 'ראשית הארץ' - חווה למצוות התלויות בארץ
יש להשיב על שאלה זו בשני מישורים, במישור האידאי של האומה ככלל, ובמישור הפרטי. במישור הכללי, צריך לומר שאידיאל זה קיים דווקא בארץ-ישראל, כדברי הראי"ה קוק זצ''ל בהקדמתו לספר 'עץ הדר' כי המצוות התלויות בארץ הינן הרכוש הרוחני, היסודי של האומה בכלל ושל קדושת יחידיה.
הגרי''מ חרל''פ זצ''ל ראה בקיום המצוות התלויות בקרקע ארץ-ישראל את גילוי קדושתה העצמית הפנימית (מעייני הישועה, מ"ז), וידוע כי תלמידי הגר''א באו לארץ-ישראל כדי לקיים את אלו המצוות במצוות רבם, שאמר כי קיבוץ הגלויות תלוי במצוות התלויות בארץ.
וכך אומרת הגמרא (כתובות קי"א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ-ישראל שרוי בלא עוון''. ועל הפסוק: ''וכיפר אדמתו עמו'' (דברים ל"ב) כתב הרב נתן שפירא זצ''ל בספרו ''טוב הארץ'': "מי מכפר על עמו? אדמתו. וזהו כוונת ר' אלעזר - כל הדר בא''י שרוי בלא עוון, הוא מאחר שדר בארץ אם-כן בוודאי שמקיים מצוות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו כל עוונותיו". ומתוך הדברים אפשר לומר שהאידיאל הוא הנמשך מעבודת הקרקע והם המצוות התלויות בה.
ובמישור הפרטי אף-על-פי שהוא נשזר ונארג כחטיבה נפלאה ושלימה של כללות האומה, הנה האדם עדיין פרט שמחויב בתרי''ג מצוות פרטיות כדי להשלים נשמתו, וזהו שכתב ר' חיים ויטאל זצ''ל (שער הגלגולים, הקדמה י"א): "כי האדם צריך שיקיים כל התרי''ג מצוות ואם חסרה אפילו אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו". ובשער המצוות כתב: "דמי שנשמתו חסרה מן האיברים מפאת מצוות שלא קיימם, נקרא בעל מום ועליו נאמר ''כל אשר בו מום לא יגש''. והוסיף עוד ואמר: "גם יזהר לקיים כל התרי''ג מצוות אף-על-פי שלא נתחייב בהם".
על-כן יש לומר דגם במישור הפרטי אין האידיאה בעיסוק עצמו אלא הנמשך ממנו. ובוודאי שעל-ידי עבודת קרקע (בא''י) ישלים גם את נפשו הפרטית, וזהו שמספרת הגמרא בסוטה (יד) 'דרש רבי שלמאי - מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך', אלא שודאי הוא שרצה להשיג את אותן מדריגות קדושה שאפשר להשיג רק על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ".
נסיים בהקדמתו הנפלאה של הרמב''ם לסדר זרעים המדבר במישור הפרטי: ''והתחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצוות מיוחדות בזרע הארץ, וזרע הארץ הוא מחייה לכל בעלי חיים, וכיוון שאי אפשר לאדם לחיות בלא אכילת מזון לא ייתכן לו עבודת ה' זולתם. ובשביל כך הקדים לדבר במצוות המיוחדות בזרע הארץ".
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il