ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה בשעת הדחק | אתר ישיבה

דף הבית ספריה אמונה במעמד השחר מבוא - יסודות התפילה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

חשוון, תשס"א

תפילה בשעת הדחק


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אפשרות הפניה אל יוצר בראשית ומלך העולם ברוך הוא היא בזכות הציבור המושגח על ידו יומם ולילה. דבר זה בא לידי ביטוי הן בסגנון התפילה, והן בצורת התפילה החיצונית, שהיא נאמרת בציבור, בעשרה אנשים מישראל לכל הפחות, הנמצאים במקום אחד ומתפללים יחד בבת אחת את התפילה המוכרת לנו כתפילת העמידה. למדנו שגם המקום ראוי שיהיה מקום ששייך לציבור ונועד לשם תפילה, ולא חדר פרטי בבית או אפילו פרוזדור בבית הכנסת, וכל שכן בפינת רחוב בשוק.
כמובן, כשאין ברירה אפשר להתפלל גם בבית, כמו שקבעו להתפלל בבית האבל, ר"ל, כדי לעשות חסד עם האבל שנמנע ממנו על פי הדין לצאת מביתו. היתר זה יפה כוחו גם לחולה אשר חלש מכדי לצאת החוצה, שיכול להתפלל בביתו.

יתכן שגם בשעת שמחות כאשר מתקבצים אנשים רבים בבית שיש בו ברית מילה או שבע ברכות לחתן וכלה, ומתוך חשיבות המצוה הנעשית במקום והתחשבות בטרדת הציבור שלא להטריחו לצאת ולבוא, בפרט שחייבים בכבודם שהרי הם באו לכבד את המצוה, בכל אלו אפשר להקל ולהתפלל בבית. מה עוד שסיבות אלו אינן חוזרות הרבה עד שנחשוש שמא בני אדם יתרגלו להתפלל בביתם ותיפגע התפילה המהודרת, שהיא בבית התפילה המיוחד- בית הכנסת.

בשעת הדחק ניתן להתפלל בציבור גם בשוק, אף על פי שהיתר זה הוא דחוק ביותר מפני הקושי הגדול להתרכז בתפילה במקום השוק, המלא רעש ושאון המטרידים את מנוחת הנפש ומקשים על תפילה כהוגן. יש להשתמש בהיתר זה רק כאשר אי אפשר אחרת ובלעדיו תאבד התפילה לגמרי, כמו אם אדם נמצא בנסיעה מחוץ לביתו, ואם לא יתפלל באותו מנין ארעי לא יספיק להגיע לבית הכנסת ויאבד את תפילתו, כפי שמצוי בתפילת מנחה שזמנה עובר. או כאשר אדם שהיה בדרכו או אנוס בטרדה קשה הפסיד את זמן התפילה בציבור, כאשר המתפללים הקבועים בבתי הכנסת התפללו כבר ובתי הכנסת נסגרו, ואם לא יתפלל בדרך לא ימצא עוד מנין. [דבר זה מצוי בחיילים המשתחררים ומגיעים לעיר בשעה מאוחרת בערב, או בנוסעים במרחקים גדולים שהיו בדרך והגיעו לעיר בשעה מאוחרת].

מובן מאליו שאין לקבל היתר זה על מנת להפוך את זה להרגל קבע, ומתוך כך להפוך את החלק היפה ביותר בחיים, חלק שבו נערכת פגישה קצרה בין האדם ליוצר נשמתו ומלכו הנצחי, למושפל ומוזנח בתוך שוק מלוכלך, או באולם שמחות כאשר הרעש גובר וקשה מאד להתפלל. עדיף להשתדל ולתכנן כאשר באים לשמחה, להתפלל במנין בבית הכנסת קודם שיבואו לשמחה, כדי לשמור על התפילה שתהיה כתיקונה.

כתב השו"ע 1 , שמי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל בו נקרא "שכן רע". יש מהאחרונים 2 שכתבו שדבר זה נאמר אפילו אם אין מנין בבית הכנסת, ויש להסתפק בזה. מכל מקום כתב המשנה ברורה 3 , שאם הוא מתפלל בביתו במנין אין הוא נקרא "שכן רע", אף שעל כל פנים לא קיים מצוה כתיקונה, להתפלל במקום קבוע לתפילה. ומה טוב אם בערים הגדולות שעוברים ושבים מצויים, יתקנו מקומות שבהם חדרים ואולמות סגורים ומקורים לצורך המתפללים המזדמנים, כדי שלא יתפללו ברחובות ובקרן זוית, ואשרי חלקם של מזכי הרבים.


^ 1 או"ח סימן צ סעיף יא.
^ 2 משנה ברורה סם ס"ק לח.
^ 3 שם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il