ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם אנו מתקדמים או נסוגים? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות עצמאות וגאולה שלמה תקופתנו בתהליך הגאולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (24 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (24 ד')

כ"ז אייר, תשס"ג

האם אנו מתקדמים או נסוגים?

ערב יום העצמאות התשס"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

בכל שנה בבא יום העצמאות עולה מחדש השאלה האם אנחנו מתקדמים או שמא נסוגים, האם אנחנו עולים או יורדים. והשאלה נשאלת בכל התחומים. האם המצב המדיני-הבטחוני השתפר או להפך, האם הנצחון האמריקאי על עיראק שיפר את מצבינו הבטחוני כיון שהוסר מעלינו האיום העיראקי וכל ארגוני הטרור הערבי כעת מאוימים על ידי האמריקאים ועל כן המצב השתפר מאד. או עקב כך נחתה עלינו מפת הדרכים המסכנת את קיומינו יותר מהסכמי אוסלו האומללים.

וגם בתחום הכלכלי עולה השאלה האם התקדמנו בשנה האחרונה ובשנים האחרונות או נסוגונו. מצד אחד התקדמנו, רמת החיים עלתה מאד בעשור האחרון ואין להשוות את מעמדינו הכלכלי עכשיו למצב שהיה לפני עשר שנים ועל אחת כמה וכמה לפני עשרים שנה ועל אחת כמה וכמה לפני שלושים שנה. המצב היום טוב לאין ערוך מאשר קודם. ואולם מאידך אנו מצויים במשבר כלכלי עמוק עד כדי כך שהנגיד של בנק ישראל אומר שיש סכנה שבנק גדול יתמוטט ויגרור אחריו אסון כלכלי לאומי. הוא חזר על אזהרה זו יותר מפעם אחת. והמשבר הכלכלי מביא לגזרות כלכליות קשות ומכבידות. וכתוצאה מכך שיעור מחוסרי העבודה גדול היום יותר מאי פעם.

גם מבחינה רוחנית נשאלת השאלה האם התקדמנו או ירדנו. מצד אחד התרבו מאד בני התורה עולם הישיבות גדל מאד, וגדל והולך כל הזמן. הצבור הדתי גדל בכמות ובאיכות. ואולם מאידך הרחוקים מתרחקים עוד יותר, מפלגת שינוי גדלה פי שלש .

אנו רואים שתהליכים מנוגדים מתרחשים בו זמנית, מצד אחד עולים מאידך יורדים. מצד אחד מתחזקים כלכלית מאידך גוברות הסכנות וכן בתחום המדיני הצבאי אנחנו חזקים היום יותר מאי פעם ומאידך מאוימים יותר מאי פעם.
אור וחושך משמשים בערבוביה ועולה השאלה איך לראות את התקופה מה הוא התהליך המכריע האם האור ינצח את החושך.

מצב דומה היה כשהיו ישראל במצרים לקראת היציאה. גם אז התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד העינויים גברו, הצרות התרבו, עד "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". זו היתה עבדות איומה. מאידך "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", העם גדל תוך כדי הצרות בצורה מדהימה - ששה בכרס אחת.
וגם מבחינה רוחנית התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד יורדים ויורדים עד שהגיעו למ"ט שערי טומאה, ומאידך גיסא גלות מצרים מתוארת ככור היתוך המטהר ומזכך את ישראל; וכן אנו מוצאים שהקב"ה הקפיד על משה שאמר והן לא יאמינו לי. ולא ידע שהם מאמינים בני מאמינים.

ניתן לתאר את תקופת גלות מצרים . כתקופה של פרידה בין בני זוג אוהבים. שהרי ישראל משולים לרעיה והקב"ה לדוד. ככל שהזמן עובר הגעגועים מתעמקים ומאידך על פני השטח נוצר הרושם שמתרגלים למציאות כבר לא מדברים כל כך על הפרידה. למה הדבר דומה , לקפיץ שמותחים אותו עד קצה יכולתו, לכאורה באותה שעה הצדדים רחוקים זה מזה מאד , אבל אדרבא ככל שהקפיץ מתוח יותר כך טמונה בתוכו עוצמה של כח לחזור ולהתחבר ביתר שאת, ואם עוברים את הגבול הקפיץ נקרע ושוב אי אפשר לחברו. וכן היו ישראל במצרים הם הגיעו עד מ"ט שערי טומאה הם הגיעו עד קצה הגבול שאפשר למתוח את הקפיץ, מעבר לזה היו נופלים ושוב אי אפשר היה להוציאם ממצרים. זה היה כלפי חוץ ואולם מבפנים הקשר הפנימי הציפיה לגאולה התעמקה והתגברה ואז כשהיא הגיעה לשיאה הגיע שעת הגאולה.

וכך בתקופה שלנו המדינה הולכת ומתחזקת ומאידך מלוים אותה סכנות הולכות וגוברות ,ונמצא שהמדינה היא כמו עובר שגודל והולך לקראת הלידה ומאידך הדאגות מפני הסכנות שבתהליך הלידה מעמיקות את הצפיות . התחושה כביכול שריבונו של עולם עומד מרחוק והלב מלא יאוש וצפיה לגאולה שתבוא. גם מבחינה רוחנית כח התורה בישראל גובר ועולה ואולם מתלווה אליו ההרגשה של חוסר בטחון של אין כח להורות ולהוביל אמנם המנהיגים הרוחניים מורים בעניני השעה אך לא מעיזים להתאחד לבנות עוצמה תורנית מאוחדת של תורה שבכוחה לעשות מהפכות.
נמצא שהאומה מתפתחת בכל המובנים לקראת הגאולה השלמה, מכינה את כוחה החומרי ובונה את עוצמתה הרוחנית. אך הכל מכוסה בתחושה של חדלון שמעוררת ציפיה לשינוי ולחידוש לגאולה.

וכאשר תבוא הגאולה השלמה יראה הכל חדש פתאום יבוא האדון פתאום יבוא הגואל לגאול את ישראל ההפתעה תהיה מלאה. ומאידך יתברר לפתע שהכל היה מוכן לגאולה, היא התפתחה קמעה קמעה. עד שהגיע לשלמותה ואז היא הופיע.
לאמר, הגואל יבוא בשני האופנים גם קמעה קמעה וגם פתאום, ואין כל סתירה בין שתי הדרכים הן ממש משלימות זו את זו.

ואולי בזה ביאור חדש לדברי הגמרא שאין משיח בא עד שיתיאשו מן הגאולה. כלומר תהיה גאולה, הכל יתפתח, ויחד עם זה ילווה ביאוש. מאין ביאור זה אמר הרב שיתייאשו משלבי הגאולה; ואני מרחיב הדברים ששני התופעות יופיעו כאחד גאולה ויאוש ושניהם מבאים לגאולה השלמה.

אם כן עלינו להודות לרבונו של עולם גם על היאוש המעורר צפיה וגם על ההתקדמות.
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il