בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

מתי קרא מרן הראי"ה זצ"ל מגילה ביפו?

undefined

הרב יהודה זולדן

אדר ב תשע"א
4 דק' קריאה
העיר יפו נזכרת בספר יהושע (יט, מו). על פי דברי רבי שמעון בן לקיש, המכנה המשותף לכל הערים שנזכרו בספר יהושע- שהן היו מוקפות חומה בעת כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון (ירושלמי מגילה פ"א ה"א). הלכה היא שבכל עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים מגילה בט"ו באדר בלבד (משנה מגילה פ"א ה"א). מה נהגו ביפו? אין בידינו תיעוד או מסורת קדומה אודות זמן מקרא מגילה בעיר יפו. ידוע לנו שהיו אמוראים שגרו ביפו כמו: ר' אידא דמן יפו (מגילה טז ע"ב); ר' אבא דיפו (שמות רבה מג, ג); ר' דיפו (ויקרא רבה ו), ועוד. אך לא ידוע לנו מתי הם קראו מגילה ביפו. אמנם במרבית הזמנים ישבו בה נכרים ומעט מאד יהודים, ולכן אולי לא ידוע על מסורת בדבר. אנו נבקש לברר מתי קרא הראי"ה קוק מגילה בשבתו ביפו?
הדיון אודות מקרא מגילה ביפו, התחיל עם התחדשות היישוב היהודי בעיר לפני קרוב למאתיים שנה. הרב יהוסף שווארץ מספר שכשהוא עלה לארץ בשנת תקצ"ג, הוא היה ביפו בימים הראשונים לעלייתו, ולא היו שם יהודים, 1 אם כי ידוע לנו שבאותה שנה כבר ישבו מעט יהודים ביפו. בשנת תר"ח, הוא הוציא את ספרו 'תבואות הארץ' שם הוא מציין שידוע לו שביפו יושבים שלושה מנינים של יהודים. 2 הישוב היהודי ביפו המשיך לגדול ולהתפתח, ובשנת תרכ"ב עסק הרב יהוסף שוארץ בשאלה הבאה:
למה קוראין בעיה"ק ירושלים תובב"א בלבד המגילה ביום ט"ו דוקא, ובשאר ערי ארץ הקודש, חברון שכם יפו צפת וכו', קוראין גם בי"ד מספק? 3
תשובתו זו היא מקיפה ביותר, ומדבריו יש ללמוד שביפו נהגו לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו באדר. כחוקר ארץ ישראל וכמי שמעודכן ומעדכן בנעשה בה, יש להניח שהמידע אמין, אך לא ידוע מי החל בנוהג זה, ומדוע יומיים. באותם השנים שימש הרב יהודה מרגוזה רבה של יפו, אך לא ידוע לנו על עמדתו בענין.
הרב נפתלי הירץ הלוי שימש כרבה של יפו לפני הראי"ה קוק. הוא הוציא את סידור הגר"א. בסוף חלק ב כתב: "בכדי שלא להוציא הנייר חלק אמרתי להדפיס גרגיר אחד מחתני". חתנו הוא הרב יוסף צבי הלוי, ששימש אחר פטירת הראי"ה קוק כרבה של יפו. וכך הוא כותב שם: "הנה בעירנו יפו עה"ק ת"ו, נהגו לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו ולא מצאתי מי שידבר מענין ספיקא דיפו". הוא מספר שהוא שוחח בענין זה עם חותנו, ונטית ליבו היא שביפו יש לקרוא בט"ו באדר בלבד, אך הוא לא שינה והשלים עם הנהוג לקרוא בי"ד ובט"ו אדר. מכאן, שלפני כהונת הראי"ה קוק ביפו, וגם לאחר כהונתו, נהגו לקרוא ביפו בי"ד ובט"ו באדר.
הרב יעקב גולדמן, ששימש כמזכיר הועד הראשון של יפו החל מר"ח תמוז שנת תר"ן, כתב בענין זה: "אם היתה יפו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, לא נודע בבירור מנין לקרוא בה המגילה ב׳ ימים י"ד וט"ו לאדר. ולא יכולתי לברר מאימתי ועל פי מי נהגו כן". גם הוא מציין שלא ברור לו מתי ומי החל לנהוג כך אך הוא גם מציע הסבר מדוע נוהגים לקרוא ביפו יומיים. לדבריו אין ספק שיפו מוק"ח מימות יב"ן וההתלבטות היא בשל העובדה שיפו נמצאת על שפת ים, ולא היתה מוקפת מכל ארבעת הרוחות, שמא יש לנהוג בה כפי שנהג חזקיה בטבריה שקרא בה יומים (מגילה ה, ב). 4 לרב גולדמן היו קשרים מצויינים עם הראי"ה קוק, והוא אף מספר שהוא דן עם הרב בחלקו של איזה שבט היתה העיר יפו, 5 אך לא ידוע אם גם בענין מקרא מגילה הוא שוחח עם הראי"ה קוק.
מתי קרא מרן הרב זצ"ל מגילה בשבתו ביפו? אין בידינו ידיעה ברורה, אלא רק הערה בשמו. הגמרא במסכת קידושין (נז, ב) עוסקת בהלכה הקשורה לטהרת מצורע. למצורע שנטהר לוקחים שתי יונים, אחת שוחטים ואת האחרת משלחים: "ושלח את הצפור החיה על פני השדה" (ויקרא יד, ז). על המשלח לעמוד בשדה מחוץ לעיר המוקפת חומה ולשלח את היונה. על כך דרשו חכמים: " 'שדה' - שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים". רש"י כותב שם: "יפו - חומתה על הים". בחידושי הרב לש"ס - בספר "טוב רואי" (עמ' קיח), מופיעה הערה של הרב צבי יהודה בשמו של הראי"ה קוק: "מוכח כי יפו היתה מוקפת חומה, שהרי שילוח ציפור מצורע היה מחוץ לחומה (כמדומה מפ"ק אאמו"ר הרב זצ"ל ביפו)". אמנם, עדיין לא ברור מכאן, מה נהג הראי"ה קוק ביפו בפורים באשר לזמן מקרא מגילה. האם הוא קרא בט"ו באדר בלבד?
הראי"ה קוק התייחס באמירה כוללת לשאלת זמן מקרא מגילה במושבות החדשות. בענין זה עסק באופן שיטתי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי זצ"ל, שפרסם החל משנת תרס"ה את "לוח ארץ ישראל", ושם כתב את זמני מקרא מגילה במקומות שונים בארץ. במכתב לרי"מ טיקוצ'נסקי מכ"ב באייר תרע"ב, שנשלח מיפו, כותב לו הראי"ה קוק: "על דבר קריאת המגילה להמושבות בפרטיות, איני מוצא לי חומר לספק להוציא מידי רובא דעלמא. כי כל החכמה הזו של חקירת מדע ארץ ישראל, מלאה היא רק השערות, שאמנם ראויים הם לחיבה וכבוד החוקרים והדורשים בזה מצד חיבת הקדש, אבל סוף כל סוף אי אפשר לקבוע מסמרות על סמך השמות השגורים אצל הערבים. ומ"מ אם יש לו ספיקות והערות יסודיות, יואיל נא בטובו להמציאם לי, ואגלה בלי נדר לכת"ר את דעתי על זה" (אגרות הראיה חלק ב, עמ' עה). המסורת אודות מיקומה ושמה של העיר יפו היא חזקה מאד, וברור היה לראי"ה קוק שמדובר ביפו הנזכרת בפסוקי המקרא (בהתכתבותו עם הרב יוסף צבי הלוי, בשאלת כתיבת שם העיר תל אביב-יפו בגט, שו"ת עזרת כהן עמ' ש-שח). לכאורה היה צריך לקבוע שיקראו בה מגילה בט"ו באדר בלבד. אך כאמור לא ידוע לנו על כך, אם כי סביר להניח שהראי"ה לא שינה ממה שהיה מקובל עוד לפני בואו ליפו, לקרוא יומיים מגילה.
ביפו בשנת תרע"ד כתב הראי"ה קוק את פתגם חודש אדר א': "המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש". גם כשקוראים יומיים בשל ספק, יש בדבר זיכרון למעלת הערים המוקפות חומה בארץ ישראל.



^ 1.הרב יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, ירושלים תר"ח, עמ' מח .
^ 2.שם עמ' קסט.
^ 3.הרב יוסף שווארץ, שו"ת דברי יוסף, ירושלים תרכ"ב, סימן ב.
^ 4.הרב יעקב גולדמן, בני אשר, יפו תרפ"ד עמ' קכ.
^ 5.שם עמ' קיא-קיב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il