ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ישיבה ליד מתפלל | אתר ישיבה

דף הבית ספריה אמונה במעמד השחר תפילת העמידה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

חשוון, תשס"א

ישיבה ליד מתפלל


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עינת בת תמר

התפילה צריכה להיות שלמה בתנאיה כדי שתתקבל לפני שוכן מרומים. עיקר התנאים המכשירים את התפילה הם ריכוז האדם בתפילתו, והתגברות והתנשאות מעל חלקיו הקטנוניים- ההתעסקות בגופו ובסביבתו וכדומה.

השו"ע 1 כותב: "אסור לשבת בתוך ד’ אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדים". והוסיף הרמ"א 2 שגם מאחוריו אסור לשבת בתוך ד’ אמותיו. ואם היושב עוסק בתפילה, אפילו בפרקים המקדימים את התפילה, כגון: אמירת קרבנות וזמירות, מותר לשבת, ויש מי שמתיר גם בעוסק בתורה. ועוד יש מי שאומר, שהיתר זה לשבת ליד מתפלל אם הוא מתפלל או לומד, הוא דוקא מצדדיו, אבל מלפניו אסור לשבת כמלוא עיניו, כלומר בתחום ראייתו.
מהו הטעם לאיסור זה של ישיבה במחיצת המתפלל, ומדוע החילוק (לדעת המחלקים) בין תפילה ללימוד תורה, ובין ישיבה בצדדים לבין הישיבה מלפנים?

טעמי האיסור וההבדל בהלכה
שלושה טעמים מצאנו לאיסור זה: טעם אחד הובא ב"ביאור הלכה" 3 בשם "מאמר מרדכי", מפני שהיושב מבטל את כוונת המתפלל. וכתב, שעל פי זה אם המתפלל עטוף בטלית המכסה את פניו מותר לשבת לידו, כיון שאין תפילתו מופרעת. אמנם, קשה לשיטה זו מדוע אסר הרמ"א לשבת מאחוריו, הרי שם איננו רואה?

טעם אחר נזכר במשנה ברורה 4 , והוא איננו בגלל המתפלל אלא בגלל היושב. על פי טעם זה אדם היושב לפני מתפלל המקבל עליו עול מלכות שמים, והוא נשאר אדיש בלי להתפלל, הרי הוא כמזלזל בעבודת ה'. על כן, אם הוא מתפלל מותר לו לשבת, שהרי גם הוא עוסק בקבלת עול מלכות שמים.
אולם מדוע, לשיטה זו, ישנם המחמירים בלומד תורה שלא ישב? יתכן ויש לחלק בין לומד תורה למתפלל. המתפלל הרי הוא כולו מוסר את חייו ואמונתו לבוראו, שהוא בלבד יכול למלא את משאלותיו, ובזה הוא מתבטל לפניו, מה שאין כן לומד תורה. הוא איננו מבטל את עצמו, אדרבא, הוא מפעיל את כל כשרונותיו ואישיותו כדי להבין בתורה כפי יכולתו, ולא לפי מדרגת התורה מצד נותנה, שזה אין ביכולת הלומד להגיע. יתכן והדעה המקילה בלימוד התורה סוברת, שאמנם לומד התורה משתמש בכוחו, אבל שימוש זה הוא כדי לקבל את רצון הבורא המתגלה דרך התורה, ואם כן הוא מקבל בזה את מלכות ה' ורצונו.

בין שני טעמים אלו, האם האיסור הוא בגלל המתפלל שלא להפריעו או בגלל היושב שלא יחטא בסלקו מעליו את עול מלכות שמים, יהיה הבדל מעשי להלכה. לדעה השניה אם אדם רוצה לעבור ליד המתפלל לרגע מותר לו, כיון שאין בזה זלזול בעול מלכות שמים, שהרי הוא איננו שוהה שם. אבל לדעה הסוברת שהטעם הוא מפני הפרעת המתפלל, אסור לעבור לידו.

ואכן כך פסק השו"ע 5 , שאסור לעבור לפני המתפלל, אבל התיר לעמוד או לעבור בצדו. לכאורה לפי הטעם של זלזול בקבלת עול מלכות שמים היה צריך לאסור לעמוד לידו אפילו מצדו, ומדוע התיר השו"ע? יתכן וכאשר האדם יושב יש בזה זלזול, אבל כאשר הוא עומד, עדיין ניכרת הרצינות והזהירות, ולכן מותר לו לעמוד או לעבור מצדו. מובן שאם הוא עובר או עומד לפניו יאסר הדבר מטעם ההפרעה לכוונת המתפלל.

קדושת המקום

מה יהיה הדין אם המתפלל מתפלל בעצימת עינים או בכיסוי הטלית על פניו? האם מותר לעבור לפניו? לכאורה על פי הטעמים הנזכרים מותר, אמנם הביא ה"ביאור הלכה" 6 טעם שלישי בשם ה"חיי אדם", והוא שהשכינה שורה בסביבת ד’ אמותיו של המתפלל. על כן, אף על פי שאין זה מפריע לו יש איסור לעבור ולעמוד לידו, כי זהו זלזול, כביכול, בשכינה השורה במקום. כאן למדנו דבר חדש, שתפילת האדם מקדשת את סביבתו. כמו כן אנו למדים על גישה חדשה לכוחה של התפילה, לא רק בהשפעתה במרומים, אלא בהשפעה מיידית וממשית בסביבה הקרובה.

על פי טעם זה ראוי להיזהר מאד בזמן תפילה שלא לעבור ליד מתפללים בזמן עמידתם בעמידה. והמתפללים היודעים שהם מאריכים בתפילתם ראוי שיעמדו ליד קיר או עמוד כדי שלא יכשלו אנשים שאינם זהירים, ויהיה בזה חשש איסור "ולפני עור לא תתן מכשול" 7 .

מענין מאד שגם הלכה זו נלמדת בגמרא 8 מחנה הנביאה, שנאמר עליה בספר שמואל כשהתפללה ליד עלי: "אני האשה הניצבת עמכה בזה" 9 . ופירשו, שעלי הכהן הגדול היה עומד בזמן שחנה התפללה, מתוך גודל המעמד של תפילתה והקדושה שסביבה.

ביודענו כמה יקרה התפילה וכמה היא פועלת, וכאשר אנו זוכרים את זכותנו הגדולה שאנו זוכים להתפלל שלוש פעמים ביום, יש להשתדל להקפיד לשמור על קדושת התפילה בזהירות ובכבוד המתפללים. זהירותנו תגדל מתוך זוכרנו את עלי הכהן גדול, שבזמן עבודתו במקדש נזהר מפני פגיעה בתפילת אשה, ולא ישב לידה למרות שלא הכיר את מעלתה הגדולה. מכאן שזהירות בתפילה ובכבודה בכוחה לקרב את קבלתה.


^ 1 סימן קב סעיף א.
^ 2 שם.
^ 3 שם ד"ה "אסור לעבור".
^ 4 סימן קב ס"ק ו.
^ 5 שם סעיף ד.
^ 6 שם ד"ה "אסור לעבור".
^ 7 ויקרא יט, יד.
^ 8 מסכת ברכות דף לא ע"ב.
^ 9 שמואל א' א, כו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il