ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה אחרי אדם | אתר ישיבה

דף הבית ספריה אמונה במעמד השחר תפילת העמידה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

חשוון, תשס"א

תפילה אחרי אדם


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה

למדנו שאסור לעבור לפני המתפלל או בצדדיו, בתוך ד’ אמות שלו. הן כדי שלא להפריע לו ברגעי הריכוז הנפשי הדרוש לו לביטויו הפנימי ביותר לפני שומע תפילה, והן מתוך יראת כבוד למעמד שהוא עומד בו ולקדושת המקום המתגלית מתוך כך בסביבתו.

לאור זאת יש לבאר מה בדבר תפילה הנאמרת בעמידה אחר אדם? השו"ע 1 פסק בתחילה שאדם אינו חוצץ, אלא שאחר כך הוסיף 2 שיש האומרים להיזהר ולא להתפלל אחורי אדם, וטוב להיזהר בזה. וכתב ה"מאמר מרדכי" 3 שבבית כנסת שיש בו רוב עם ואי אפשר להיזהר בזה, בודאי מותר להתפלל אחורי אדם, ורק המדקדק במעשיו יקבע לו מקום ליד הכותל.

מה הדין כאשר שנים עומדים בתפילה, אחד לפני חבירו, והעומד לפנים סיים את תפילתו והוא חפץ לפסוע אחורה כדי לסיים את תפילתו, כדין פרידה מכובדת מלפני שוכן מרום, היורד ומאזין לתפילת כל פה? מצד אחד, הוא איננו יכול לזוז ממקומו או לדבר בטרם יפסע אחורה, ומצד שני, אם יפסע יכנס לתוך ד’ אמות של חבירו שעדיין לא סיים את תפילתו.
דבר זה מצוי מאד בבתי כנסת שמלאים במתפללים ואין מקום לכולם לעמוד ליד כותל המזרח, וחייבים המתפללים לעמוד אחד אחרי חבירו.

כתב השו"ע 4 , שאסור למתפלל שסיים את תפילתו לפסוע עד שיגמור המתפלל העומד מאחוריו, שאם יעשה כן הריהו כעובר לפני המתפלל. והוסיף, שאין לעשות כן אפילו אם המתפלל האחורי התחיל להתפלל יותר מאוחר, והוא בבואו למקום עמידתו גרם לו את הבעיה. אף על פי כן לגודל קדושת המעמד אין להתעלם ממש, אלא להמתין עד שיסיים.

תפילה אחרי רבו
ביחס לרבו כתב השו"ע 5 , שאין לתלמיד להתפלל אחורי רבו. ושלושה טעמים כתב המשנה ברורה 6 בדין זה: א. מפני שזה נראה כיוהרא וגאוה, שהוא חושב שהוא קרוב לדרגתו של רבו. ב. שלא ייראה כמשתחוה לרבו מתוך גודל ההערצה שחייב אדם לנהוג ברבו. ג. הוא מצער את רבו בכך, שאם יסיים רבו את תפילתו יצטרך להמתין לו עד שיסיים.

כל כך החמירו חז"ל בדין זה, עד שאמרו במסכת ברכות 7 : "המתפלל אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וצריך להתבונן על מה יצא הקצף עד כדי כך?! בפרק "חלק" נאמר 8 שאפיקורס אין לו חלק לעולם הבא, ונשאלה השאלה בגמרא: מי נקרא בשם זה, ומה מעשיו שעל שמם נקרא אפיקורס? וביארה הגמרא, שזהו המבזה תלמידי חכמים. נאמר שם, שאפילו מי שאומר ביטוי קל של זלזול, כמו: "החכמים האלו", יש בזה משום ביזיון תלמידי חכמים. ומסופר שאחד החכמים אמר תוך כדי ויכוח ביטוי קל של פחיתות כבוד כלפי אחד מחבריו החכמים, וכששם לבו לדבר הצטער כל כך וצם הרבה צומות לכפר על עוונו, עד שהושחרו שיניו מרוב התעניות.

ההסבר לחומרא זו כך הוא: הקב"ה שוכן בישראל בשתי דרכים: על ידי התורה, שבנתינתה ירד ה' אלינו ודבר עמנו את דבריו, ועל ידי המקדש שאנו עובדים בו, ונאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" 9 . המשך התורה בישראל זהו ההמשך של מתן תורה מאז לדורנו. תלמיד שאינו חולק כבוד לרבו, הרי הוא נפסק ונפרד מקשר החיים של השתלשלות התורה דרך רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד אלינו. כאשר אין בית מקדש, ולא קורבן שיכפר בעדנו, הרי בית תפילתנו הוא מקדש המעט שלנו במציאותנו הנוכחית. ביזוי התורה בתוך בית הכנסת הוא עשיית פגם הן בכח התורה והן בכח העבודה, ומתוך כך גורם ח"ו לשכינה שתסתלק.

מכאן חשיבות הציות לרבותינו, שבימינו אלה על ידם נמשך הקשר של בורא עולם הבוחר בישראל, ונותן להם ולנו את תורתו. כל גסות רוח של אי ציות לרבותינו והתרסת דברים כנגדם, נוטלת את הלשד הפנימי מישראל.

בספרו "עין איה" 10 כתב הרב קוק זצ"ל, טעם נוסף: שאדם בזמן התפילה צריך להתרכז מאד בתפילה, ואדם העומד ליד רבו צריך להרגיש מורא ופחד מפני רבו ולא יוכל להתרכז בתפילתו כראוי. אם כן, גם אם נאמר שרבותינו ענוים ואינם חשים לכבודם, הרי לצורך תפילתנו, אנו המסתופפים בצילם צריכים לנהוג זהירות וריחוק מקום קצת מרבותינו.

אך בבית הכנסת שהמקום דוחק, התירו אחרוני אחרונים להתפלל בצד הרב, בתנאי שלא יעמוד ממש לידו אלא קצת אחורה. וכן התירו לעמוד מאחוריו, בתנאי שיהיה במרחק ד’ אמות, שלא לצער את רבו. אבל הוסיף המשנה ברורה 11 , שבשום אופן לא יעמוד לפני רבו. ומזה נלמד אזהרה שלא לקפוץ ולהורות הלכה במקום רבותינו, ה' ישמרם.


^ 1 סימן צ סעיף כא.
^ 2 שם סעיף כב.
^ 3 מובא במשנה ברורה שם ס"ק סט.
^ 4 סימן קב סעיף ה.
^ 5 סימן צ סעיף כד.
^ 6 שם ס"ק עד.
^ 7 דף כז ע"ב.
^ 8 מסכת סנהדרין פרק אחד עשר משנה א.
^ 9 שמות כה, ח.
^ 10 חלק א, פרק רביעי אות ג.
^ 11 סימן צ ס"ק פא.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il