ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קורח בן יהר בן קהת | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר קרח Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ל' סיון תשנ"ט

קורח בן יצהר בן קהת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי".
למה היתה התורה צריכה להזכיר כאן את היחוס של קרח, מי היה אביו, מי היה סבו ואבי סבו?

ללמדך שכאשר אדם עובר עבירה, הוא פוגם לא רק בעצמו אלא גם את אביו ואבי אביו. וכך דורשת הגמרא בסנהדרין דף קט: קרח - שעשה קרחה בישראל שנבל הוא וכל עדתו בארץ. בן יצהר - בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, כלומר הכעיס את כל העולם. בן קהת - שהקהה את שיני מולידיו, בייש את מולידיו. בן לוי - שנעשה לויה בגיהנום.

הגמרא דורשת לגנאי את משמעות השמות של קרח ואבותיו. השמות הללו כשלעצמם ניתנים להדרש גם לחיוב: יצהר - שהאיר את העולם כצהרים, וכדומה. אך מעשיו של קרח גרמו ששמו ושמות מולידיו נהפכו לגנאי. שֵׁם הוא מהות, ולכל שם יש משמעויות שונות. לפי המעשים מתגלה מה מבטא השם. אילו זכה קרח, היו כל השמות נדרשים לשבח. אבל מאחר שחטא, גרר את אבותיו לגנאי.

הגמרא שואלת, מדוע לא נדרוש גם "בן יעקב" - שעקב עצמו לגיהנום. כלומר, מדוע לא הוזכר גם הפגם שנגרם ליעקב אבינו בגלל חטאו של קרח? אמר רב שמואל בר יצחק: יעקב ביקש רחמים על עצמו שלא יהיה נמנה עמהם, שנאמר: בסודם אל תבוא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי, כלומר מפני שיעקב כבר התפלל מראש על כך.

נמצאנו למדים עד היכן מגיע הפגם של העובר עבירה. הוא איננו פוגם רק בעצמו אלא פוגם ארבעה דורות לפניו. וכשם שפוגם ארבעה דורות לפניו, כך גם פוגם ארבעה דורות שאחריו, שנאמר: "פוקד עון אבות על בנים על שילשים ועל רבעים".

וכאן אמרה תורה, שמדה טובה גדולה ממדת פורענות, שנאמר: "ועושה חסד לאלפִים". לעומת מדת פורענות שהיא עד ארבעה דורות בלבד, מדה טובה היא עד אלפיים דורות, פי חמש מאות לפחות. כי נפרש "עושה חסד לאלפים" שאין הכוונה רק למינימום של "אלפִים" שהם אלפיים, אלא הכוונה אלפִים רבים. נמצא שמדה טובה פעולתה נמשכת עד סוף כל הדורות.

נמצאנו למדים כי האדם הוא חוליה בשלשלת ארוכה של דורות. כל הדורות שלפניו יש להם חלק בו, ואם הוא נכשל ח"ו וחטא, יש לדורות שלפניו חלק בחטאו, וכן יש לו חלק בדורות שאחריו, וכשלונו משפיע על הדורות הבאים.

ומה שנאמר "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו", זה העונש בפועל, אבל מבחינה רוחנית יש פגיעה באבות בגלל בנים, ובבנים בגלל אבותם. ומדה טובה מרובה ממדת פורענות, ובן יכול לכפר על עון אבותיו ולתקן אותם, ואב יכול להציל את הדורות הבאים בזכותו.
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il