בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אפרת בת נעמי

פצוע ראש בשבת, פניה לרופא

ילד שנפל בשבת קיבל מכה במצחו. הפצע פתוח ומדמם (את הדימום ניתן לעצור באמצעים פשוטים, ללא התערבות רופא). האם מותר לקחתו לרופא או למרפאה, ולעבור בכך על איסורי דאורייתא? האם מותר לתפור את הפצע?

undefined

רבנים שונים

אדר ב' תשע"א
3 דק' קריאה
ניו ג'רסי, ארה"ב New Jersey, USA
כסלו תשס"ט

השאלה
ילד שנפל בשבת קיבל מכה במצחו. הפצע פתוח ומדמם (את הדימום ניתן לעצור באמצעים פשוטים, ללא התערבות רופא). האם מותר לקחתו לרופא או למרפאה, ולעבור בכך על איסורי דאורייתא? האם מותר לתפור את הפצע?


תשובה
ישנם שני חששות רפואיים במקרה של פציעה כתוצאה ממכה בראש:
א. חשש זיהום: עלול להתרחש מחמת המכה עצמה, כגון שהמכה נגרמה על-ידי דבר מזוהם, או מחמת שהפצע נשאר פתוח. כל זיהום עלול להביא לידי סכנה, וחשש זה הוא חשש של פיקוח נפש1. לכן, אדם שאינו רופא או בקי בנושא, ויש לו ספק אם פצע זה עלול להזדהם - חייב לפנות מיד לרופא, גם בשבת2.
ב. חשש לדימום במוח או שבר בגולגולת: כתוצאה ממכה חזקה עלול להיות דימום במוח או שבר בגולגולת. גם זה חשש שמוגדר כפיקוח נפש3, על כן גם במקרה זה יש לפנות ללא דיחוי לרופא.
לגבי תפירת פצעים בשבת, עיין בשו"ת "במראה הבזק"4. מכל מקום, אם כבר הוצרכו לתפור מחמת סכנה, מותר להשלים את התפירה על הצד הטוב ביותר ולפתור גם את הבעיה האסתטית, אף-על-פי שטיפול כזה אינו נצרך למניעת הסכנה5.

________________________________________________

את החולים או הפצועים בשבת יש לסווג לפי החלוקה הבאה:
א. חולה או פצוע שנשקפת לו סכנת חיים: במקרה זה מצווה לחלל עליו שבת, אפילו במלאכות שאסורות מן התורה, והזריז הרי זה משובח (שו"ע או"ח סי' שכח סע' ב). הפוסקים כתבו שאם כרגע אין בו סכנה, אבל יכול לבוא לידי סכנה אם לא נטפל בו, נחשב גם כן כחולה שיש בו סכנה ("משנה ברורה" סי' שכח ס"ק יז).
ב. מי שיש סכנה לאחד מאבריו (וברור שאין נשקפת לו סכנת חיים- מקרה נדיר מאוד): מותר לעשות כל רפואה שהיא לצרכו על-ידי גוי, וכן מותר לחלל עליו שבת באיסור דרבנן על-ידי יהודי (שו"ע או"ח סי' שכח סע' יז, כדעה השלישית, שהיא דעת המחבר ורוב הפוסקים, ובכללם ה"משנה ברורה" שם ס"ק נו). כל זה בתנאי שאין הדבר סובל דיחוי למוצ"ש ("משנה ברורה" שם ס"ק מו).
ג. מי שנפל מחמת חוליו למשכב, או שיש לו כאב שמצטער וחלה ממנו כל גופו, אף-על-פי שהולך ואינו שוכב על מיטתו מוגדר בהלכה כ"חולה שאין בו סכנה". מותר לעשות כל רפואה שהיא לצרכו על-ידי גוי, וכן מותר לחלל עליו שבת באיסור דרבנן בשינוי על-ידי יהודי. כל זה בתנאי שהדבר אינו סובל דיחוי למוצ"ש. הרמ"א (או"ח סי' שכח סע' יז) פסק שקטן, לעולם דינו כחולה שאין בו סכנה, אפילו שאינו נופל למשכב, בין בעניין צרכי אכילתו ובין בשאר צרכי בריאות גופו ("שמירת שבת כהלכתה" סי' לז סע' ב; "מנחת יצחק" סי' א סע' עח-עט; "מנוחת אהבה" א סי' כא סע' סו ועוד, ודלא כ"תהילה לדוד" (ס' שכח ס"ק כד), שהתיר רק לצורך אכילתו ולא לשאר דברים). בעניין גיל הקטן שדינו כחולה שאין בו סכנה נחלקו הפוסקים: המחמירים ("חזון איש", או"ח סי' נט סע' ג, והגרש"ז אויערבך ב"שולחן שלמה", סי' שכח סע' לב) פסקו עד גיל 2-3, והמקלים ("מנחת יצחק" סי' א סע' עח-עט, "שמירת שבת כהלכתה" סי' לז סע' ב) פסקו עד גיל 9-10.
ד. יש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא: אסור לעשות עבורו שום רפואה בשבת, ואפילו דבר שאין בו איסור מלאכה או שבות, כגון נטילת תרופות וכיו"ב (שו"ע או"ח סי' שכח סע' א). הטעם, משום גזירה שמא יבוא לשחוק סממנים כדי להכין תרופות.
2 הרב ד"ר מרדכי הלפרין בשם הרב ישראל זאב גוסטמן, ראש ישיבת "נצח ישראל".
3 ההוראות במקרה של מכה בראש הן: במקרה ש"מנגנון החבלה" היה משמעותי, כגון נפילה על מדרגות, תאונת דרכים או נפילה על חפץ חד, יש לחלל שבת על מנת לבדוק את החולה. במקרה שמדובר בילד בן פחות משנתיים, בכל מקרה של נפילה על הראש מגובה מטר ומעלה יש לחלל שבת על מנת לראות רופא. מעל גיל שנתיים, אם נראה אחד הסימנים הבאים יש לחלל שבת על מנת לראות רופא: שינוי בהתנהגות, איבוד יציבות, אפאטיות, כאבי ראש חזקים, חוסר שקט, איבוד הכרה, פרכוס או הקאות.
4 ח"ו תשובה מז.
5 "שולחן שלמה" (ערכי רפואה ב עמ' קלג).


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il