ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האמנם צונזרה הערה אודות הרצל באיגרות הראי"ה?

דף הבית בית מדרש מדורים אור חדש Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשע"א

האמנם צונזרה הערה אודות הרצל באיגרות הראי"ה?

גליון מס' 15



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אפרת בת נעמי

הרב איתם הנקין
האמנם צונזרה הערה אודות הרצל באיגרות הראי"ה?

לאחרונה קם גורם שפל ושב על מעשיו (כמשלי כ"ו), כשניסה להקים רעש על דברי הראי"ה קוק זצ"ל באיגרת משנת תר"פ 1 לרב חיים הירשנזון, בה הגיב לדברים שכתב הלה בספרו בעניינים שונים וביניהם חידוש עבודת הקרבנות והכניסה להר הבית. לאחר שהראי"ה התייחס לאפשרות להקים מעין בית כנסת מרכזי בצמוד להר הבית, והביע את דעתו שכניסה להר הבית היא חשש איסור כרת, הוא כותב כי לעניין כבוד האומה (שהיה אחד מהמניעים להצעתו של הרב הירשנזון) היה מוטב לבנות את בית הכנסת האמור בין הכותל להר הבית, והוסיף כי "זה יְתָמֵם חזיונו של הרצל ב'אלט ניי לנד' על דבר הטעמפיל, שלא יעמוד במקום המקדש ממש, והוא כניבא ולא ידע מה ניבא כי בית כזה צריך להיות דומה סמוך למקום המקדש עד יופיע ה' בכבודו ..." 2 .
דברי הזעקה שהקים אותו גורם מוכיחים בעיקר קשיים בהבנת הנקרא; לדעתו מדובר ב"דיון הלכתי" בעוד הדיון כולו הינו במישור הציבורי, ואף הבנת הביטוי "חזיונו של הרצל" כמקביל לחזון הנביאים אינה מעידה אלא על בורות בנוגע ללשון המקובלת באותם ימים 3 . מובן שכסילים מהסוג הנזכר יעוררו רעש, אבל הדברים כשלעצמם הריהם ברורים: הראי"ה והרב הירשנזון דנים בשאלת בניית בית כנסת ראשי ובלתי מפלגתי סמוך לרחבת הכותל, ואין כאן שום שיג ושיח הלכתי (שיש בחלקים אחרים של האיגרת). הנושא הנידון הוא "ולענין כבוד האומה", כלשון הראי"ה בפתח הפיסקה, ובהקשר זה הוא מוסיף בדרך אגב את ההערה לגבי הרצל והטמפל שלו.
עד כאן הדברים לא היו ראויים להתייחסות, כשאר טענות אותו גורם שאין צורך עבורן אלא בשכל ישר ורתיעה טבעית מדברי הבאי 4 . אלא שבמקרה הנוכחי נוספה גם הטענה כי ממשיכי דרכו של הראי"ה "הבינו כנראה כי דבריו אודות הרצל מוזרים וחסרי יסוד", ולכן צנזרו לטענתו את המשפט הנ"ל כשהדפיסו איגרת זו באיגרות הראי"ה חלק ד' (איגרת תתקצ"ד). ומאחר שאמת היא שהמשפט הנ"ל נעדר מהגירסה שבאיגרות הראי"ה, עלולים הקוראים לסבור שאכן יש ממש בטענה זו.
ובכן, לאמיתו של דבר מתברר כי הסיבה להיעדרות המשפט הנ"ל היא פרוזאית למדי: עורכי הספר לא העתיקו את האיגרת מספרו של הרב הירשנזון, אלא – כפי שעשו ברוב האיגרות שבספר – השתמשו בהעתק או טיוטה של האיגרת המקורית, שנשארו בעזבונו של הראי"ה. כך מלמדים בין השאר הבדלים קטנים רבים בין לכל אורך האיגרת, כשמילים רבות פוענחו באופן אחר בשתי הגרסאות, ובדרך כלל הפענוח שב'מלכי בקודש' מדוייק יותר – דבר המתאים לידיעותינו אודות הפענוח הלקוי לאורך חלק ד' של איגרות הראי"ה 5 , ומוכיח גם שעורכי הספר לא ראו כלל את הגירסה שב'מלכי בקודש' 6 .
יתר על כן, אותו משפט על הרצל אינו המשפט היחיד המופיע ב'מלכי בקודש' וחסר באיגרות הראי"ה: בתחילת האיגרת, בגרסת 'מלכי בקודש', נכתב כי " ובענין מנוי מלך גם כן אין צריך להאריך שכל זמן שלא נתגלה מלך המשיח בתנאיו המיוחדים אין שום איסור להנהיג כח ממשלתנו באיזה צורה היותר נאותה " – ואילו באיגרות הראי"ה נדפס רק: " ובענין מינוי מלך ג"כ אין שום איסור להנהיג כח ממשלתי באיזה צורה היותר נאותה ". כאן ודאי לא ניתן להאשים את עורכי הספר בצנזורה וכדומה, שכן אדרבא, לכאורה האינטרס שלהם היה להביא את המשפט הנ"ל במלואו, הנשמע ממש כסיסמה דתית-לאומית. אלא שכאמור, הם לא התבססו כלל על הנוסח שבספרו של הרב הירשנזון, כי אם פענחו באופן עצמאי מטיוטה או העתק שהיו תחת ידיהם.
אם כן, מה פשר התוספות הללו בגירסת המכתב הסופית, והיעדרותן מן הטיוטה/העתק? כפי הנראה, לאחר סיום כתיבת גוף המכתב (=אז נעשה ההעתק), עבר הראי"ה שוב לפני שליחת המכתב והוסיף שני משפטים: האחד הוא ההסתייגות הנזכרת לגבי המלכות – שנועדה לתקן את הניסוח הראשוני, ממנו עשוי להשתמע שאפילו בימות המשיח אין צורך במלך – והשני הוא המשפט הנזכר לגבי הרצל והטמפל שלו. זוהי הסיבה ששני המשפטים הללו נעדרים מהגירסה שבאיגרות הראי"ה. נוכחנו אפוא לדעת שלא היה כאן כל צנזור, אלא בסך הכל הסתמכות על העתקה חסרה.
עוד באשר לתוכן הדברים כשלעצמם, מתוך ההקשר הכללי של חילופי האיגרות בין הראי"ה לרב הירשנזון, ברור למדי שהם נכתבו בעיקר על מנת לקלוע לטעמו של זה האחרון; זו כנראה גם הסיבה שמשפט זה נוסף רק לאחר סיום כתיבת האיגרת. ישנה בידינו אף ראיה ישירה לכך שהדברים אינם מהווים שיקוף של דעתו ויחסו האמיתיים של הראי"ה בעניין זה: באיגרת שכתב שבע שנים לפני כן, לתנועת "המזרחי", התייחס הראי"ה לאותו עניין בדיוק, כשכתב שניתוקה של התנועה הציונית מן הדת "זהו חיקוי שפל, והרבה יותר מחפיר מהחיקוי הציורי של שינוי מקום המקדש שב'תל אביב' [=אלטנוילנד] , שבצדק הרעיש עליו 'אחד העם' את המחנה בשעתו" 7 .




^ 1. אותו גורם, ב"דיוק" אופייני, כתב: תרפ"ד.
^ 2. 'מלכי בקדש' חלק ד', סנט לואיס תרפ"ד, עמ' 44.
^ 3. באשר ל"ניבא ולא ידע מה ניבא", אגב, דווקא לשיטתו יש לתמוה על מה הרעש, הלא לדעה אחת בבבא בתרא י"ב ע"ב מיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים.
^ 4. יתר על כן, כבר למדנו שאין טעם להוכיח לצים (משלי ט' ח', וראו שם ט"ו י"ב), ובוודאי שאין טעם להתפלמס עם מי שהנבזות היא כלי אומנותו ושקריו מגוונים כצבעי הזיקית. על טיבו זה של הגורם הנידון עמדתי עוד בשנת תשס"ב במהלך כמה וויכוחים מול הגירסה המוקדמת שלו, ומאז אני תמה על הרב וישליצקי, הרב אבינר, חברים מקשיבים ושאר הגורמים שכילו לאורך השנים זמן ומאמץ בפולמוסים פומביים מולו, דבר המשול לניסיון ללמד תורה לתלמיד שאינו הגון (וראו בהקשר אחר דברי מו"ר המובהק הג"ר אבי סמוטריץ' שליט"א, 'עלוני ממרא' 120, תשס"ז, עמ' 33-35). כמובן יש להסביר לתמימים ונבוכים שידעו מה להשיב לעצמם – ותו לא מידי.
מאידך, היות שנכנסתי לנושא, לא אכחד שגם שיטת ההתמודדות שאומצה לאחרונה, של חיקוי שיטותיו של הצד שכנגד באמצעות שכפול-ראי של גידופי הקנאים כלפי הראי"ה והפנייתם כלפי מנהיגיהם שלהם (שיטה המומחשת בין השאר בקונטרס 'הדס במדבר' שהופץ לאחרונה במרחב הוירטואלי), אין לה כל מקום בעיני, ואף על זאת למדנו "על תען כסיל כאולתו פן תדמה לו גם אתה" (משלי כ"ו ד', עיינו במצודות שם).
^ 5. כפי שהערתי במקום אחר, ראו: "מכותבי הראיה ומכתבי הראי"ה – ביקורת ספר", 'עלוני ממרא' 122, תש"ע, עמ' 162 הערה 49, וכן הערה 53.
^ 6. הוכחה נוספת לכך שעורכי איגרות הראי"ה חלק ד' לא ראו את 'מלכי בקדש', היא שכמה עמודים לאחר מכתב זה, לאחר התשובה החוזרת של הרב הירשנזון לראי"ה, מופיע מכתב נוסף של הראי"ה אליו, מכתב רגיל ללא עניינים "פיקנטיים" – והנה, המכתב לא נדפס כלל באיגרות! (ורק מאוחר יותר פורסם בקובץ 'ניצני ארץ', ומשם נלקח ל'אוצרות הראי"ה').
^ 7. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' ר"ט (ההדגשה שלי. "ציורי" בלשון הראי"ה, פירושו 'דמיוני'). אזכורו של 'אחד העם' דווקא כמי שהתנגד לדברי הרצל, נועדה הן כדי לקלוע שוב לטעמם של מכותבי האיגרת, והן כדי לחזק את ההסתייגות מן הדברים, שאפילו בין ראשי מחנה הלאומיות החילונית, אליו השתייך הרצל, נמצאו להם מתנגדים.

יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: reiyyaa@gmail.com.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il