בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות שלושת השבועות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

הלכות תשעת הימים

בנין; קנייה ומכירה; בשר ויין; תפירת בגדים.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

תשס"ב
4 דק' קריאה

תשעה באב




כה. "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לשתמיט מיניה באב דריע מזליה" (תענית כט ב). וישתמט ממנו מראש חודש עד י' באב, ויש אומרים עד ט"ו באב (עיין בא"ח דברים א).

בנין
כו. משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או לצורך מותרות. אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות על מנת להרחיב את ביתם. (שו"ע תקנא סע' ב. כה"ח שם ס"ק כד. עיין בא"ח דברים ג).

כז. בכל מקרה אם התחיל בבניה קודם ר"ח - אין צריך להפסיק.

כח. אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר, כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב - יכול לסייד גם אחרי ראש חודש. (מ"ב שם ס"ק יב).

כט. מי שחתם הסכם עם קבלן גוי לבנות, לסייד ולצבוע את ביתו, וזו מהמלאכות האסורות אחרי ראש חודש אב כמפורט לעיל. יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר ט' באב. אם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחר תשעה באב - נכון הדבר. ואם לאו - מותר. (עיין מ"ב שם ס"ק יב).

ל. קבלנים הבונים לציבור מותרים לבנות, שיש בזה משום מצות ישוב א"י וכן הפסד פרנסת עובדים רבים, והוא הדין לדבר האבד.

לא. עצים ועציצים - משנכנס אב, אין נוטעים קונים או שותלים עצי נוי ועציצים. אבל לטפל בהם - מותר. חקלאי שצריך ליטע עצי פרי לפרנסה וזו עונת הנטיעה - מותר. (אגב כן יש להזכיר שעצים הניטעים בלי גוש אדמה אחרי ט"ו באב - אין שנת הנטיעה נחשבת כשנה משני ערלה - שו"ע שם סע' ב).

קנייה ומכירה
לב. משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' - וכן נוהגים.

לג. סתם משא ומתן שאינו מוכרח - ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב - מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו. (עיין שו"ע שם סע' ב, ז. תקנד סע' כב. כה"ח תקנא ס"ק כא. בא"ח דברים ב).

לד. כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוון ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח - יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם.

לה. נעליים של תשעה באב מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב. אמנם טוב ללובשן בתחילה ביום הכיפורים (שו"ע תקנא סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו).

בשר ויין
לו. מנהג בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמראש חודש עד אחרי תשעה באב. אמנם בר"ח עצמו מותרים בבשר ויין, וממוצאי ראש חודש - אסור. (עיין כה"ח שם ס"ק קכה, קכו). ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חדש (מ"ב שם ס"ק נח) ואסורים עד י' באב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור. (עיין שו"ע שם סע' ט. כה"ח שם ס"ק קכה, קכו, קל, קמה, קמו. בא"ח דברים טו).

לז. אבקת מרק בשר פרווה - מותרת אף בתשעת הימים, כי אינה בשר ממש והוא הדין למאכלים צמחוניים דמויי בשר, במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו, שאינם בשר באמת (אחרונים).

לח. חולה, יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה - יאכלו בשר עוף. וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי שצריך לכך - מותר גם בו ביום. (עיין כה"ח שם ס"ק קמו, קמז, קמח)

לט. בסעודת מצווה - מותר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין. והקרובים הם אבותיו ואחיו ובניו ועוד עשרה חברים שרגילים לבוא לשמחותיו. וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב קודם חצות היום. אבל לא אחר כך. (עיין כה"ח שם ס"ק קסג, קסד ומשנ"ב עה עו).

מ. מהי סעודת מצווה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן בסעודת בר מצווה שהנער דורש בדברי תורה וזהו זמנה. וסיום מסכת. ויש נוהגים לא לאכול בשר גם באירועים אלו. (עיין בא"ח דברים טו). והסעודה שנוהגין לעשות בלילה שלפני המילה, אינה נקראת סעודת מצווה לענין זה. (ועיין שדי חמד ה, מערכת ס כלל דן).

מא. לדעת הרמ"א מותר לאכול בשר בסיום מסכת ואפילו אם אין דרכו בכך, ובלבד שיזמין עשרה אנשים בלבד. ולדעת היעב"ץ יכול להזמין יותר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחרת.

מב. לא טוב לשהות סיום מסכת לעשותו באב. אך מהדין מותר לכוין שיסיים המסכת בימים אלו (ועיין משנ"ב לעיל).

מג. הנוהגים לטעום מהתבשילים בערב שבת משום "טועמיה חיים זכו" מותרים גם בערב שבת שקודם תשעה באב.

מד. הבן איש חי (דברים טו) מביא מנהג לא לאכול בשר אפילו בסעודת ברית מילה וכד' כיון שקשה לצמצם במוזמנים, ואפשר בדגים וכד'.

מה. בשר הנשאר משבת או ר"ח מותר לאוכלו רק בסעודה רביעית. (עיין שו"ע תקנא סע' י. שדי חמד ו, מערכת בין המצרים אות ג). ואשכנזים נוהגים בזה איסור (מ"ב שם ס"ק נח).

מו. יין של הבדלה - ספרדים נוהגים שישתה המבדיל בעצמו. ואשכנזים נוהגים ליתן לקטן לשתות, ואם אין קטן - ישתה המבדיל בעצמו (רמ"א תקנא סע' י). ואין לברך על כוס יין בברכת המזון אלא אם כן בסעודת מצווה. (עיין כה"ח שם ס"ק קנב. מ"ב שם ס"ק עב).

תפירת בגדים
מז. אין תופרים - בתשעה הימים בגדים חדשים או מנעלים חדשים וכן אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו על ידי אומן גוי. (עיין שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו, צז. בא"ח דברים ט).

מח. מותר לתפור על ידי גוי לצורך גדול, כגון לנישואין שעתידים להיות מיד אחר תשעה באב. (כה"ח שם ס"ק קא).

מט. בית חרושת או פועל שקיבל בגד לתפירה קודם ראש חודש - מותר לתופרו עד שבוע שחל בו תשעה באב.

נ. פועל שאין לו מה לאכול וקיבל את העבודה לפני כן - מותר גם בשבוע שחל בו . (עיין בא"ח דברים ט).

נא. מותר לתקן בגד משומש אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק צט שיש אוסרים). ותיקון אומנות אסור. אולם לתפור כפתור - מותר בתשעת הימים.

נב. נשים צריכות להכין כמה זוגות גרביים, שאם יקרעו לא תצטרכנה לגרוב גרבים חדשים אך אם נקרעו - מותרות ללבוש חדשים ואפילו בתשעה באב עצמו, משום צניעות.

נג. יש נשים שנוהגות שלא לסדר החוטין לאריגה משום דזה נקרא "שתי", וכיוון שבטלה "אבן השתיה" שהיתה בביהמ"ק החמירו עליהן בזה אפילו מר"ח. (בא"ח דברים יא).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il