בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גליון 142 בהוצאת "בית הרב"

מגד תמוז תשע"א

undefined

הרב זאב קרוב

תמוז תשע"א
3 דק' קריאה
"מצויינת היא התכונה של קרבת ישראל לפני הר סיני. נחלת קודש היתה מאז לישראל ממורשת אבות שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ומדרכיו למדו בניו אבות העולם.
אבל לא הסתגל העולם אז לקדושה תמידית, כי אם לקדושה המופיעה לשעתה.
עולת תמיד - העלייה התמידית זהו ענין של תכונה העשויה בהר סיני. ...בבואנו אל הר סיני נקבע בנו אש הקודש בתכונתו המעשית,"נעשה ונשמע" וזהו יסוד קיום האשה שבקרבנות..." (עולת ראיה א, עמ' קלא -ב)


שאיפת התמיד
את המובאה שלעיל כותב מרן הרב על הפסוקים בפרשת התמיד: "את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי ... עולת תמיד העשויה בהר סיני".
בי"ז בתמוז אירעו חמשה דברים ואחד מהם הוא ביטול קרבן התמיד. הפסוק אומר: "עולת תמיד העשויה בהר סיני". מה הקשר בין עולת התמיד להר סיני? הרי כל המצוות כולן ניתנו בסיני ובמה נתייחד התמיד שמייחסים אותו באופן מיוחד להר סיני?
מטרת הבריאה לגלות כי בכל נברא ובכל מציאות מופיע האור האלקי. בכל, אור ה' מאיר. כל אדם בכל תקופה ובכל מצב יכול לנהל את חייו על פי האידיאה והערכים האלקיים.
שאלת הקשר בין האין סוף ליצורים שפלים ולמעשים פרטיים היתה במוקד הדיון הפילוסופי מאז ומעולם ובמוקד השיח הנפשי של האדם עם עצמו.
מדובר בפלא גדול. היתכן שיש חיבור ליצורים שפלים עם האלוקים? האם הוא בכלל רוצה לכוון את חיינו האישיים ולהאיר את שעות העבודה שלי? האם חשוב לבורא כיצד אני מטייל ונופש? האם יתכן שכל מה שאנו רואים בעולם יש לו תכלית ומטרה אחת? ממילא כיצד עלי לנהל ולכוון את חיי?
גם כאלה אשר האמינו כי יש בורא לעולם התקשו לראות את ה"ירידה" האלקית לכל פרטי החיים האנושיים.
גם המאמין הראשון והגדול ,אברהם אבינו, אשר בישר לעולם את בשורת הקודש, לא יכול היה לבשר את בשורת התמידיות של הקודש. העולם עוד לא היה מסוגל למדרגה כל כך עליונה ופלאית. רק בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, פסקה זוהמתן, והעולם מסוגל לקלוט את מושג התמידיות בקודש. לכן, ניתנה תורה בשעה זו ובמקום זה. הנה, העולם מסוגל כבר להתחיל ולקלוט קודש בכל חלקי החיים. עלייה תמידית פירושה שבכל מצב בחיים ומתוך כל מצב אתה יכול להתעלות ולהתקרב אל השלמות.
העולם כבר מסוגל להגיע למדרגה בה הוא רואה בכל מה שעושה חלק ממכלול חיים שלם של קרבת אלקית, בבחינת "בכל דרכיך דעהו".
הופעת התורה בעולם מבשרת את הופעת האלוקות בתוך העולם המעשי והמצומצם, חסד ה' ופלא גדול שאפשר לקדש ולהתקדש עם ובתוך העולם החומרי.
קרבן התמיד כשמו כן הוא, קרבת אלקים תמידית. אותה תכונה של מסוגלות לקדושה מתמדת שהחלה להופיע במעמד הר סיני, יוצאת מן הכוח אל הפועל דרך הוראות התורה וקרבן התמיד. כל המצוות ניתנו בהר סיני, אבל קרבן התמיד באופן מיוחד בא לממש את תכונת הקרבה התמידית של עם ישראל לשכינה.

בי"ז בתמוז נשרפה התורה ובטל התמיד. בי"ז בתמוז התחיל תהליך של חולשה ביכולת לחיות את הקודש תמיד. התורה שהיא מרכז הארת החיים בכל רגע ורגע מחיינו נשרפה. היא קיימת אבל בעוצמות חלשות יותר ואילו קרבן התמיד הדואג לשמור על קרבת אלקים תמידית של עם ישראל בטל לגמרי.
"בתמיד היה כלול כל ניצוצי החיים של הנפש הבהמית של כל ישראל. והיה מתעלה בכללו על ידי הקרבתו , ועמו היו מתעלים כל ניצוצי החיים שירדו בכל עונה מעונות היום על ידי ההליכה השפלה של החיים. ולא עוד שהיו מתרוממים הכוחות היורדים..." {שמונה קבצים קובץ א תתכו}

שיאו של התהליך בחורבן ובגלות מארץ ישראל עליה נאמר:" ארץ אשר אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה". {דברים יא, יא}

מה עלינו לעשות ?
ראשית, לשאוף כל הזמן לקרבת אלקים תמידית. שנית , תפילה. להתפלל ולקרוא לבורא העולם שיחזיר התמיד והתורה להופעתם השלמה .
אך הרב זצ"ל מלמד אותנו כי לאמירת הפסוקים על קרבן התמיד יש כוח של פעולה על האדם.
"רשימה {רושם} מעליה זו ירגיש כל אחד מישראל לפי מעלתו מאמירת פרשת התמיד בכל יום, שהיא עושה בסגולתה מעין פעולתה העליונה של העשייה הגמורה". {שם}
"ונשלמה פרים שפתנו". האדם נקרא "מדבר". לכוח הדיבור יש סגולה מפעלית על האדם. ואמירת פרשת התמיד יש בה לפעול לקרבת אלקים פנימית אצל האדם. כמובן לפי מעלתו וכוונת אמירתו את הפרשה.
אחרי אלפיים שנה חזרנו לארצנו, 'ארץ אשר עיני ה' אלקינו בה תמיד'. אנו קרואים להשקיע מאמצים בהחזרת תמידיות הקדושה לחיינו. להעמיק בתורה ולהחדירה לכל רגע ורגע מחיינו, להתפלל על השבת התמיד לחיינו. זוהי הבשורה לשמה נוצרנו. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" בכל רגע ורגע מהחיים.
זהו המהפך של הפיכת ימי יז' בתמוז ו-ט' באב לששון ולשמחה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il