ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לאכול ולהשאר רעב | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים עקב Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ג

לאכול ולהשאר רעב

מתוך העלון חמדת ימים



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

משה רבנו מתייחס בפרשתינו לנושא ה"מן" ומתאר אותו בהקשר של נסיון :
"ְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם לֹא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח' ב-ג).

יש לברר כמה דברים. האבן עזרא מתפלא כיצד אפשר לדבר על רעב ואכילה בו זמנית "וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ"? כמו כן יש להבין כיצד אכילת המן גורמת ל"לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" ? "אבן עזרא" מנסה על דרך הפשט לתרץ בשתי תשובות את השאלה הראשונה וז"ל "ויענך - בדרך. וירעיבך - קודם בא המן,...ויתכן מתאוות אחרות" שתי התשובות קשות.
רבי יעקב בעל הטורים (טור או"ח סימן רח) מביא "וכתוב בספר המצות ...וי"א ונאכל מפריה ונשבע מטובה ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה". מרן רבי יוסף קארו ב"בית יוסף" (שם) מקבל את ההשגה ומתרץ מנהגנו :
"נראה שטעמו מפני שהיה מפרש שמה שאנו אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה אין התכלית בשביל האכילה אלא מה שאומר אחר כך ונברכך עליה בקדושה ובטהרה הוא התכלית אלא דמשום דברכה אתיא מפני האכילה הוא אומר ונאכל מפריה ונשבע מטובה".

לעומתו רבי יואל סורקיס הב"ח מבאר שבאמת יש עניין מיוחד באכילת פירות ארץ ישראל ,וז"ל :
פעת מקדושת הארץ העליונה והיא גם נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, כי על כן הזהיר ואמר בסוף פרשת מסעי "לא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל" (במדבר ל"ה לד)".
על פי דברי הב"ח (על דרך הנסתר) אכילת פירות ארץ ישראל גורמת לאוכל תוספת קדושה של קדושת ארץ ישראל.

נמצאנו למדים מדבריו כי עיקר האכילה היא להוסיף ולהכניס בקרב האדם את "מוצא פי ה'" שבמאכלים, וזהו חיותו של האדם. יסוד זה היה מאוד ניכר באכילת המן, כיון שלא היתה בו שביעה גופנית, (עיין בתירוצו השלישי של האבן עזרא שהרעב מתיחס למן עצמו, פירוש שהוא עצמו דוחה) ולכן מצד הטבע הגופני היו רעבים "וענך וירעיבך" ומצד שני הבינו, שהשביעה היתה כולה רק מ"מוצא פי ה' " שביעה רוחנית בלבד, וזהו שבחו של המן .
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il