אור ליום ה' ד' מנחם אב ה'תשע"ד
מבצע הפרסים הסתיים, אנו עדיין זקוקים לתמיכתכם
Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"א

ספר תורה שנמצאה בו טעות


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

דין ספר תורה שנמצאה בו טעות
למדנו (בשיעור "המסורת" שבסדרה זו) שאם נמצאו בספר התורה שלוש טעויות, אין מועיל לתקן אותן בלבד, אלא צריך לבדוק ולהגיה מחדש את כל הספר, שהואיל ונמצאו בו שלוש טעויות, הורעה חזקתו, ויש לבדוק מחדש אם נכתב כהלכה (שו"ע יו"ד רעט, ג).

שתי מחלוקות עקרוניות נחלקו בזה האחרונים, ובהן תלויה כשרותם של ספרי התורה שקוראים בהם בציבור:
א. האם החובה לבדוק את כל ספר התורה חלה דווקא כאשר נמצאו שלוש הטעויות בפעם אחת, אבל אם בכל עת שנמצאה טעות אחת מיד תקנו את הספר, כיוון שלא היו בו בעת ובעונה אחת שלוש טעויות, לא הורעה חזקתו, ואין חובה לבדוק את כולו. או שמא כיוון שכבר התברר שהיו בו שלוש טעויות, ממילא יש חובה לבדוק את כולו. ב'פתחי-תשובה' (יו"ד רעט, ז) כתב בשם ה'בני-יונה' שאכן אם בכל פעם שנמצאה טעות תיקן אותה, אין חובה לבדוק כל הספר. וכך כתב בעל 'קסת-הסופר' (יט, ב), ורק אם נמצאו בסך הכל פ"ה טעויות חייב לבדוק כל הספר. אבל ה'אליה-רבה' או"ח (קמג, י), מחמיר שכל שנמצאו בספר התורה שלוש טעויות - חייב לבדוק את כולו. וכך כתבו בשו"ת 'דבר-שמואל' (קי"ז) ו'ערוך-השולחן' (יו"ד רעט, טו).
ב. עוד נחלקו בזה, לדעת 'קסת-הסופר' (יט, ב), אם ידוע שהספר הוגה על ידי מגיה מומחה, אף שנמצאו בו שלוש טעויות בבת אחת, אין חובה להגיה את כולו, אלא רק יתקן הטעויות והספר כשר לקריאה. אבל לדעת כמה פוסקים, כיוון שנמצאו בו שלוש טעויות, אין לסמוך יותר על ההגהה הקודמת, ויש להגיה שוב את כולו. וכיוון שלדעת הרמב"ם בתשובה מותר בדיעבד לקרוא ולברך על ספר תורה פסול, ניתן לצרף את שתי הסברות, ואם הספר הוגה בתחילה כדין, ואח"כ בכל פעם שנמצאה בו טעות מיד תיקנוה, כך שלא היו בו שלוש טעויות בבת אחת, אין צורך להגיה את כולו (וכ"כ בשו"ת יחו"ד ח"ה נח). וכך צריך לנהוג כדי שלא להיכנס בספק לגבי כשרות ספר התורה.

עוד צריך לדעת שאם באמצע הקריאה נמצאה טעות בספר, והוציאו ספר אחר במקומו, לאחר הקריאה צריכים להזדרז מיד לתקן הספר, שאם ישכחו היכן היתה הטעות, יצטרכו להגיה את כל הספר עד שימצאו הטעות ויתקנוה וכל זמן שלא מצאו הטעות, הספר פסול. פעמים שספר שהיתה בו טעות התערב בין ספרים אחרים, ואין יודעים איזה ספר הוא זה שיש בו טעות. ופסק ה'חתם-סופר' (יו"ד רע"ז), על פי 'בית-לחם-יהודה', שיחפש היטב בספרים כדי למצוא הטעות, ואם לא מצא הטעות, בדיעבד יכול לקרוא בכל הספרים מפני שיש כאן ספק ספקא, א' - ספק שמא הספר שקוראים בו עתה אין בו שום טעות. ב' - גם אם יש בו טעות, אולי הטעות בחומש אחר, ולדעת הר"ן מותר לקרוא בחומש שאין בו טעות. וגם אם אין הלכה כמותו, אולי הלכה כרמב"ם שכתב בתשובה לחכמי נרבונא, שבדיעבד אפשר לקרוא בברכה בספר פסול. וכל זה יעשו רק לאחר שיגיהו היטב את ספרי התורה.
חזרה למעלה