ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גדר ברכת השמחה | אתר ישיבה

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה ליקוטים ג סעודה וברכות הנהנין Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשס"א

גדר ברכת השמחה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד

ברכה על הטובה ועל הרעה
תכליתן של הברכות היא, לזכור תמיד את בורא העולם, המשגיח בכל עת על בריותיו. על ידי הברכות אנו חוזרים ונזכרים שה' אינו שוכן רק בגנזי מרומים, אלא כל דבר ודבר שישנו בעולם מתחייה ומתקיים על ידי הניצוץ האלוקי שבו. וכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם יש לו משמעות רוחנית ומגמה אלוקית שצריך להכירה. לכן, כשקורה לאדם מאורע משמח, עליו לתת שבח והודאה לה' ולברך 'שהחיינו'. לעומת זאת, אם חלילה קורה לו אסון, גם זה בהסכמה אלוקית, ואע"פ שלא תמיד אנו מבינים את עומק העניין, מכל מקום צריך להאמין ולדעת שה' הוא דיין אמת, וכל הנהגותיו בצדק, ולכן מברכים: "ברוך דיין האמת".

הידיעה הזו, שה' מנהיג את העולם, והכל בא ממנו ובהשגחתו, נותנת ערך לכל הארועים שבחיים. כשהאדם זוכה בדבר משמח, שמחתו עמוקה יותר, משום שלא באה במקרה אלא מידי ההשגחה האלוקית. וגם אם, חס וחלילה, פגע בו אסון, יש לו יותר כח לקבל אותו כאשר הוא יודע, שיש לאסון הזה איזו משמעות. האמונה, שה' משגיח על העולם, מאירה את החיים אפילו בעת צרה, משום שהמאמין יודע, שאף אם כעת הוא לא מבין איזה טובה תצמח מהרעה, מכל מקום הוא יודע שכל מה שה' עושה בעולם, בסופו של דבר, הכל לטובה. אבל מי שאינו מאמין, אין לו אלא את צרתו, והעצב נוקב וחודר בליבו ללא תרופה ומשמעות.

שהחיינו והטוב והמטיב
שתי ברכות תקנו לנו חכמים על קניית דברים חדשים ומשמחים: האחת היא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והשניה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב". ההבדל ביניהם הוא זה: בכל עת שהשמחה נוגעת לאדם אחד בלבד - עליו לברך 'שהחיינו', אולם כשהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, הרי שהשמחה גדולה יותר, ולפיכך הם מברכים עליה את ברכת 'הטוב והמטיב'. לכן, זוג שקונה לעצמו, למשל, תנור חימום או תנור אפיה, שולחן, כסאות או מיטות, וכן כל דבר הקשור לצורכי הבית, הואיל והשמחה נוגעת לשניהם במשותף, עליהם לברך 'הטוב והמטיב'. אבל אדם בודד שקונה לעצמו אותם הדברים מברך 'שהחיינו'. וכן על קניית בגד חדש: שמלה, מכנסיים, חולצה או כל בגד אחר ששמחים בו, מברכים ברכת 'שהחיינו'. ואע"פ שגם הבעל שמח בזה שיש לאשתו שמלה חדשה, מכל מקום השמחה המוחשית נוגעת לאשה, ולכן היא לבדה תברך ברכת 'שהחיינו'.

זכייה בפיס וקבלת ירושה

אדם שזכה בפרס בהגרלה של מפעל הפיס, צריך, כמובן, להודות לה' ולברך. ואין הכוונה כאן לזכייה הגדולה, אלא אפילו אדם שזכה בכמה מאות שקלים והוא שמח בזה, צריך לברך. מה שצריל לברר הוא האם יברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'? אם הוא רווק, או שהוא נשוי אך הוא ואשתו מנהלים חשבונות נפרדים, הואיל והכסף שייך לו לבדו, עליו לברך 'שהחיינו'. אבל אם הכסף נכנס לחשבונם המשותף של בני הזוג, מאחר שהשמחה היא של שניהם, יש לברך עליה 'הטוב והמטיב'.

כמו כן אדם שקיבל בירושה כסף או רכוש, צריך לברך. ואף על פי שהיה מעדיף שקרובו ישאר בחיים ולא לירש את כספו, מכל מקום הברכה היא על התועלת שמגיעה לו מהירושה, שהיא עצמה עובדה משמחת שאי אפשר להתעלם ממנה. לכן על פטירת קרובו יברך 'ברוך דיין האמת', ולאחר מכן, כשיקבל את הירושה, יודה לה' ויברך גם 'שהחיינו'. גם במקרה הזה, אם הוא יורש יחיד יברך 'שהחיינו', ואם מספר אנשים מחלקים ביניהם את הירושה, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם יש רק יורש אחד והוא נשוי ואב לילדים, נראה שאם הירושה נכנסת לחשבון המשותף לו ולאשתו, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל וגם היא שותפה מלאה בשמחה. אבל אם הירושה נתקבלה לחשבונו הפרטי של היורש ללא שותפות עם בת זוגו, אף שמן הסתם גם היא תהנה בעקיפין מהירושה, מכל מקום יברך 'שהחיינו', משום שמבחינה עקרונית הכסף שייך רק לו, ואולי באמת לא תהנה ממנו כלל (שו"ע או"ח רכג, ב; מ"ב סק"ט; באו"ה ד"ה אין).

מתנה
הזכרנו כבר את ההבדל בין ברכת 'שהחיינו' לברכת 'הטוב והמטיב', שכל זמן שהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, מברכים 'הטוב והמטיב', וכשהשמחה שייכת לאדם אחד בלבד, מברכים 'שהחיינו'. למשל, אשה שקנתה לעצמה שמלה חדשה, מברכת עליה 'שהחיינו', ולמרות שגם בעלה שמח בכך, מכל מקום השמחה הממשית שלה לבדה. אבל המעניין הוא, שאם הבעל קנה לאשתו את השמלה כמתנה, למרות שרק האשה תלבש את השמלה, לדעת השולחן ערוך (או"ח רכג, ה) תברך 'הטוב והמטיב'. הסיבה לכך היא, שעל ידי שהבעל העניק את המתנה לאשתו, הפך להיות שותף פעיל וממשי בשמחה, ולכן תברך 'הטוב והמטיב', וכן הדין לגבי כל מתנה שאדם נותן לחברו, המקבל יברך 'הטוב והמטיב'.
אמנם יש שחלקו על כך וסברו, שהואיל ואין לנותן המתנה הנאה גשמית ממשית, אין הוא שותף מלא להנאה, ולכן על המקבל לברך 'שהחיינו' (מ"ב רכג, כא). במצב כזה, מקבל המתנה רשאי לבחור כיצד לברך, 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב', מפני שבשתי הברכות יצא ידי מצוות ההודאה לה'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il