בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • נשא
לחץ להקדשת שיעור זה
ספר במדבר פרקים ד (כא) - ז

פרשת נשא

תוכן פרשת נשא לקריאה ולהדפסה

undefined

רבנים שונים

10 דק' קריאה
[ד] (כא) וידבר יהוה אל משה לאמר: (כב) נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם: (כג) מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד: (כד) זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא: (כה) ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד: (כו) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו: (כז) על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם: (כח) זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: (כט) בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם: (ל) מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד: (לא) וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו: (לב) ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם: (לג) זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן: (לד) ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם: (לה) מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: (לו) ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים: (לז) אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה: (לח) ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם: (לט) מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: (מ) ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים: (מא) אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה: (מב) ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם: (מג) מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: (מד) ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים: (מה) אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה: (מו) כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם: (מז) מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד: (מח) ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים: (מט) על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה:
[ה] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש: (ג) מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם: (ד) ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל: (ה) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ו) דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא: (ז) והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו: (ח) ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו: (ט) וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה: (י) ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה: (יא) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל: (יג) ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: (יד) ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה: (טו) והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון: (טז) והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה: (יז) ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים: (יח) והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים: (יט) והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה: (כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך: (כא) והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה: (כב) ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן: (כג) וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים: (כד) והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים: (כה) ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח: (כו) וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים: (כז) והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה: (כח) ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע: (כט) זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה: (ל) או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת: (לא) ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה:
[ו] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה: (ג) מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: (ד) כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל: (ה) כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו: (ו) כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא: (ז) לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו: (ח) כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה: (ט) וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו: (י) וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד: (יא) ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא: (יב) והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו: (יג) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד: (יד) והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים: (טו) וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם: (טז) והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו: (יז) ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו: (יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים: (יט) ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו: (כ) והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין: (כא) זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו: (כב) וידבר יהוה אל משה לאמר: (כג) דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם: (כד) יברכך יהוה וישמרך: (כה) יאר יהוה פניו אליך ויחנך: (כו) ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום: (כז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם:
[ז] (א) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: (ב) ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים: (ג) ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן: (ד) ויאמר יהוה אל משה לאמר: (ה) קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו: (ו) ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים: (ז) את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם: (ח) ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: (ט) ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו: (י) ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח: (יא) ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח: (יב) ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה: (יג) וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (יד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (טו) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (טז) שעיר עזים אחד לחטאת: (יז) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב: (יח) ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר: (יט) הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (כ) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (כא) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (כב) שעיר עזים אחד לחטאת: (כג) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער: (כד) ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן: (כה) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (כו) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (כז) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (כח) שעיר עזים אחד לחטאת: (כט) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן: (ל) ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור: (לא) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (לב) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (לג) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (לד) שעיר עזים אחד לחטאת: (לה) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור: (לו) ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי: (לז) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (לח) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (לט) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (מ) שעיר עזים אחד לחטאת: (מא) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי: (מב) ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל: (מג) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (מד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (מה) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (מו) שעיר עזים אחד לחטאת: (מז) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל: (מח) ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד: (מט) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (נ) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (נא) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (נב) שעיר עזים אחד לחטאת: (נג) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד: (נד) ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור: (נה) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (נו) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (נז) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (נח) שעיר עזים אחד לחטאת: (נט) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור: (ס) ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני: (סא) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (סב) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (סג) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (סד) שעיר עזים אחד לחטאת: (סה) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני: (סו) ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי: (סז) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (סח) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (סט) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (ע) שעיר עזים אחד לחטאת: (עא) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי: (עב) ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: (עג) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (עד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (עה) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (עו) שעיר עזים אחד לחטאת: (עז) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן: (עח) ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן: (עט) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: (פ) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: (פא) פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: (פב) שעיר עזים אחד לחטאת: (פג) ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן: (פד) זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: (פה) שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש: (פו) כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה: (פז) כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת: (פח) וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו: (פט) ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il