בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • פנחס
לחץ להקדשת שיעור זה
ספר במדבר פרקים כה (י) - ל (א)

פרשת פינחס

תוכן פרשת פינחס לקריאה ולהדפסה

undefined

רבנים שונים

8 דק' קריאה
[כה] (י) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יא) פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: (יב) לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום: (יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל: (יד) ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני: (טו) ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא: (טז) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יז) צרור את המדינים והכיתם אותם: (יח) כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור:
[כו] (א) ויהי אחרי המגפהויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר: (ב) שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל: (ג) וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר: (ד) מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים: (ה) ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי: (ו) לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי: (ז) אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים: (ח) ובני פלוא אליאב: (ט) ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי (קריאי) העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה: (י) ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס: (יא) ובני קרח לא מתו: (יב) בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני: (יג) לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי: (יד) אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים: (טו) בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני: (טז) לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי: (יז) לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי: (יח) אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות: (יט) בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען: (כ) ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי: (כא) ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי: (כב) אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות: (כג) בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני: (כד) לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני: (כה) אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות: (כו) בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי: (כז) אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות: (כח) בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים: (כט) בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי: (ל) אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי: (לא) ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי: (לב) ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי: (לג) וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה: (לד) אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות: (לה) אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני: (לו) ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני: (לז) אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם: (לח) בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי: (לט) לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי: (מ) ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי: (מא) אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות: (מב) אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם: (מג) כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות: (מד) בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי: (מה) לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי: (מו) ושם בת אשר שרח: (מז) אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: (מח) בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני: (מט) ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי: (נ) אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות: (נא) אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים: (נב) וידבר יהוה אל משה לאמר: (נג) לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות: (נד) לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו: (נה) אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו: (נו) על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט: (נז) ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי: (נח) אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם: (נט) ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם: (ס) ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר: (סא) וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה: (סב) ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל: (סג) אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו: (סד) ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני: (סה) כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:
[כז] (א) ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה: (ב) ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר: (ג) אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו: (ד) למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו: (ה) ויקרב משה את משפטן לפני יהוה: (ו) ויאמר יהוה אל משה לאמר: (ז) כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן: (ח) ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו: (ט) ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו: (י) ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו: (יא) ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה: (יב) ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל: (יג) וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך: (יד) כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן: (טו) וידבר משה אל יהוה לאמר: (טז) יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה: (יז) אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה: (יח) ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו: (יט) והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם: (כ) ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל: (כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה: (כב) ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה: (כג) ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה:
[כח] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: (ג) ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד: (ד) את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: (ה) ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: (ו) עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: (ז) ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: (ח) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה: (ט) וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: (י) עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה: (יא) ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: (יב) ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד: (יג) ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה: (יד) ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה: (טו) ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו: (טז) ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה: (יז) ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל: (יח) ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: (יט) והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: (כ) ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: (כא) עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: (כב) ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: (כג) מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: (כד) כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: (כה) וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (כו) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (כז) והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה: (כח) ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד: (כט) עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים: (ל) שעיר עזים אחד לכפר עליכם: (לא) מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם:
[כט] (א) ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם: (ב) ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: (ג) ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל: (ד) ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים: (ה) ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם: (ו) מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה: (ז) ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו: (ח) והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם: (ט) ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד: (י) עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים: (יא) שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: (יב) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים: (יג) והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו: (יד) ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם: (טו) ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים: (טז) ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (יז) וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (יח) ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: (יט) ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: (כ) וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (כא) ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: (כב) ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: (כג) וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (כד) מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: (כה) ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (כו) וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (כז) ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: (כח) ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: (כט) וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (ל) ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: (לא) ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה: (לב) וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: (לג) ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם: (לד) ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (לה) ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (לו) והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: (לז) מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט: (לח) ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: (לט) אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם:
[ל] (א) ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il