יום ד' כ"ח תשרי ה'תשע"ה
דף הבית בית מדרש עם ישראל ישראל והעמים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ב

כבוד ואהבה לאוהבי ישראל


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה

שאלת הנוצרים אוהבי ישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לתמיכה הולכת וגוברת בישראל מצד נוצרים אוונגליסטים. הם רואים בהקמתה של מדינת ישראל את נס התגשמות חזון הנביאים שבתנ"ך. עם ישראל חוזר לארצו, הארץ נותנת את יבולה, "ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' (ישעיה נא, ג)". הם רואים את היישובים ואת הכרמים ומתרגשים, שהנה מתגשמת הנבואה: "ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פרים" (שם סה, כא). "ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט, יד). בעוד מדינות רבות תומכות בערבים בגלל אינטרסים כלכליים או מפני פחד או מפני דעות כוזבות, האוונגליסטים עומדים לצידנו באופן מובהק. ועמדתם חשובה מאוד, בהיותם מרכיב מרכזי בארה"ב, שהיא כיום המדינה החזקה בעולם.

אולם אצל רבים מתעוררת השאלה, כיצד להתייחס לנוצרים שהפכו פתאום לידידים. במשך קרוב לאלפיים שנה רדפו הנוצרים את העם היהודי, רצחו, בזזו, גירשו, אנסו להמיר דת, ופתאום נוצרים אוהבים אותנו? האם אפשר להאמין להם? ומה עושים עם מה שכתב הרמב"ם שהנצרות היא עבודה זרה?

מודעה וגילוי נאות
כדי שאהיה נקי ואוכל לכתוב את דבריי ללא נגיעות אישיות, הנני מתחייב בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי ועבור הישיבה תרומות מנוצרים ידידי ישראל. בעבר, שלא בידיעתי השיג נציג הישיבה תרומה מכובדת מנוצרים אוהבי ישראל. לאחר שהסכימו לתרום כבר לא היה מנומס לסרב לקבל, אבל הננו מחפשים דרך לתרום סכום שווה לפעילות חיובית בקרב הגויים.

היחס לישראל
כמדומה שהכול תלוי ביחס לעם ישראל. החטא החמור ביותר של הנצרות היה כפירתה בבחירה האלוקית שבחר ה' בישראל להיות לו לעם סגולה, ובכל נבואות הגאולה שנאמרו על עם ישראל. הם חשבו להחליף את ישראל, ומתוך כך עשו לנו צרות איומות וגם התאמצו בכל כוחם להעביר יהודים על דתם. על כך תקנו חכמים את 'ברכת המינים', וכפי שכתב הרמב"ם (הל' תפילה ב, א): "היו מצירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי השם".

לא מקרה הוא שאבן הבוחן בעולם - למוסר, לאמת ולאמונה - הוא היחס לישראל. האמונה התגלתה לעולם על ידי עם ישראל, על ידי אברהם יצחק ויעקב, יציאת מצרים ומתן תורה. ומאז ועד עתה מתגלה ה' לעולם על ידי קורות ישראל, בחסד ובדין, בשכר, בעונש ובנחמה, כדברי התורה והנביאים.

השינוי בדורות האחרונים

בדורות האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים ביחס לישראל. החזרה שלנו לארצנו והתבססותנו בה, קיומינו הנצחי למרות הרציחות והשואה, הקמת המדינה, החקלאות הפורחת, העמידה מול אויבינו מסביב – כל אלה עוררו אצלם קושיות גדולות ומחשבות חדשות. חלקם נעשו שונאים לנו יותר, מפני שלהבנתם עצם קיומנו כאן מכחיש את אמונתם, ובתואנות שונות הם תמיד תומכים באויבינו. לעומתם ישנם לא מעטים שמאמינים כיום במידה זו או אחרת שעם ישראל הוא עם הסגולה, ועליו לחזור לארצו וליישבה ולעסוק בתורה ובמצוות. והם רואים לעצמם זכות לסייע להתגשמות הנבואות שבתנ"ך.

אם כן, כאשר מדובר בנוצרים שמאמינים שבחר ה' בישראל, ושכל הנבואות הטובות צריכות להתגשם בישראל, ואינם פועלים להעביר אותנו על דתנו ח"ו אלא לחזקנו, הרי שכל הדברים החמורים שנאמרו על הנוצרים לא חלים עליהם, ולהיפך - תיקון גדול הם מתקנים, והינם מחסידי אומות העולם, וה' ישלם שכרם.

טומי ולר
פגשתי לאחרונה נוצרי אמריקני, טומי ולר, ושאלתי אותו: אם יבוא לפניך יהודי וישאל מה עדיף, להיות יהודי או נוצרי, מה תגיד לו? השיב: אומר לו להיות יהודי. אמנם הוסיף שלא תמיד חשב כך. מתחילה כל נוצרי מעוניין שכולם יהיו נוצרים, אבל עמדה זו נובעת מבורות. לצערו מפרסמים כעת נגדו דברים שאמר אז. לאחר שביקר בארץ, התחיל להכיר בערכו הגדול של עם ישראל. הוא סיפר לי שקרא בישעיהו (סא, ה):
"ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכריכם וכורמיכם", וכולו התמלא התרגשות, ואמר לעצמו: אולי אני אזכה להגשים את הפסוק הקדוש הזה! והוא מעודד אנשים לבקר בארץ ולעזור בעבודת האדמה, תוך מודעות למה שנאמר בפסוקים הבאים על ישראל: "ואתם כוהני ה' תקראו, משרתי אלוקינו יאמר לכם... ונודע בגויים זרעם, וצאצאיהם בתוך העמים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'".

דברי מרן הרב קוק זצ"ל
"באמונות הנוטות מכלל התורה, כמו האמונה הנוצרית והמחמדנית (איסלאמית), אין עיקר הארס מונח במושג האלוהות שלהם, שהוא שונה ממה שהוא נכון להיות על פי יסוד אורה של תורה, כי אם במה שיוצא מזה - הריסת המצוות המעשיות, וביטול תקוות האומה ביחש לתחייתה השלמה" (שמונה קבצים, קובץ א' לב).

וכן למדנו בפרשה
כיוצא בזה למדנו בפרשת השבוע, שהיחס לאומות העולם נקבע לפי התייחסותם לישראל (דברים כג, ד-ט): "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך... לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. בנים אשר ייוולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'".

היחס לעמלק
וכן היחס החמור לעמלק נקבע מפני התנהגותו לישראל, כמו שנאמר (דברים כה, יז-יט): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים..." וכך גם להלכה, הכול תלוי ביחס לישראל, שכן לפני שיוצאים למלחמה בגויים צריך לקרוא להם לשלום, וכך הדין גם ביחס לעמלק. ואם יקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל ויסכימו לשלם מס - אין נלחמים בהם יותר להורגם (רמב"ם הל' מלכים ו, א-ד, וכס"מ שם). הרי שכל סיבת היחס החמור כלפי עמלק בהיותו עם שמגלם בתוכו שנאת ישראל תהומית.

הדעות בהלכה
נחלקו הפוסקים האם הנצרות היא ממש עבודה זרה. לדעת הרמב"ם הנצרות היא עבודה זרה, הואיל והם מאמינים שאותו האיש הוא אלוהים, ויש לכך משמעות הלכתית: אסור לקנות מהם ולמכור להם לעולם (רמב"ם ע"ז ט, ד). ולדעת התוספות (חולין יג, ב), אף שהם אומרים שהוא אלוהים, מנהג אבותיהם בידיהם, אבל באמת הם אינם מאמינים שהוא ממש אלוהים, ולכן מותר לשאת ולתת עמהם. וכל זה נאמר לגבי הקתולים, שיש להם צלמים. אבל לגבי הפרוטסטנטים, שאין להם צלמים, יש מקום לומר שאולי גם הרמב"ם יקל.

דיון נוסף: האם בני נח נצטוו שלא לעבוד עבודה זרה בשיתוף? כלומר, כאשר הם מאמינים בה' אלוקי השמים והארץ ומשתפים גם אליל באמונתם, האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר. מקובל להלכה שבני נח לא נצטוו על השיתוף (ר"ן, רבנו ירוחם בשם התוספות, רמ"א או"ח קנו, א).
האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר


ויש שהקילו לגמרי, ולדעתם העמים המתוקנים במוסר, למרות שהם נוצרים קתולים, כיוון שככלל הם מאמינים בייחוד ה', דינם כגרים ותושבים, שזה המעמד הגבוה ביותר (מאירי, מהרי"ץ חיות). וההולכים בשיטתם רצו להקל כך גם ביחס לגרמנים, שהרי היו אומה נאורה ומתוקנת, ובאה המציאות וטפחה על פניהם. ומכל מקום כאשר מדובר באוהבי ישראל, בוודאי לדעתם ניתן להחשיבם כגרים ותושבים.

הרי שאפילו לשיטת הרמב"ם לא ברור אם הפרוטסטנטים נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף, ויותר מסתבר שלכל הדעות הם אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה, ודינם כמקיימי שבע מצוות בני נח ומאמיני הייחוד באופן כללי (מונותיאיסטים).

מי קרוב אלינו יותר
נוצרים אלו קרובים אלינו יותר מהשמאל הליברלי החילוני שבארצות המערב, הן מצד אמונתם בתנ"ך, והן מצד המוסר. כפי הנראה תפישתם את זכויות האדם עמוקה ומלאת משמעות יותר, לעומת התפישה השמאלית שלעיתים היא חיצונית וחלולה. רוממות זכויות אדם בגרונם, ובפועל הם תומכים בערבים ובמוסלמים שכיום הם הקבוצה המקפחת ביותר זכויות אדם.

הנה לדוגמא, מרטין לותר קינג, אחד מגדולי האומה האמריקנית מבחינה אנושית ומוסרית, שהיה כומר בפטיסטי (אחד הזרמים האוונגליסטים), ייצג באמת את ערכי האדם וזכויותיו. הוא ביסס זאת על האמונה התנ"כית, ובמקביל היה אוהב ישראל. במכתב משנת תשכ"ז כתב לידיד אנטי-ציוני: "בארצות המערב שוב אין זה פופולארי לתת פומבי לשנאת היהודים. כיוון שכך, האנטישמי מחפש תמיד צורות, דרכים ובמות חדשות לטפטף בהן את רעלו. לכן, הוא שוב איננו שונא יהודים. הוא בסך הכול אנטי-ציוני. אבל, ידידי... אין מקום לטעות. כאשר אנשים מטיחים האשמות בציונות - מטרתם האמיתית היא היהודים". עוד כתב מתוך כתלי הכלא שהוכנס לתוכו בעוון מאבקו לשוויון זכויות: "אני בטוח שאילו חייתי בגרמניה הנאצית בעת ההיא, הייתי עוזר לאחיי היהודים ומעודדם אע"פ שהיה בכך משום עבירה על החוק..."

חסידי אומות העולם
ועדיין יש מקום לשאול, אולי מתערבים בין אוהבינו מיסיונרים שרודפים את נשמותינו. אכן, כאשר הדבר מוכח - יש להילחם בהם. אבל כלפי מי שלא הוכח, עלינו לחזור ליחס הבסיסי הראוי - כבוד ואהבה. וכדברי מרן הרב קוק: "אהבת הבריות... צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות, דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים... רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית...".
מתוך העיתון בשבע
חזרה למעלה