בית המדרש

  • מדורים
  • הלכה פסוקה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אברהם בן רוחמה

חלק ב'

פירוק חברה ותחרות עסקית

undefined

רבנים שונים

טבת תשע"ב
5 דק' קריאה
התובע
ראובן הנתבעת
חברת א.ב.ג.ד. בע"מ
חברת ABCD LLC
שמעון, מנהל א.ב.ג.ד.
פסק דין 1
בית דין זה הוסמך לדון בסכסוך כבורר, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיום 13.6.10, ובהתאם לסעיף בוררות שבהסכם שביניהם.
במסגרת תמצית זו, לא נדון בטענות הצדדים ביחס לגורמי האשמה בכשלון החברה, אלא נעסוק בשתי סוגיות הלכתיות מתוך פסק הדין.

עובדות מוסכמות.
חברת א.ב.ג.ד. עוסקת מזה שנים בהתאמת מכשירים אלקטרוניים ומחשבים לשימוש בשפה העברית.
התובע, ראובן שימש בשנת 2005 יועץ חיצוני של חברת א.ב.ג.ד., ושיפר את התנהלות הכלכלית עת נקלעה למשבר. לאור הצלחה זו, ביקשו התובע והנתבע מס' 3 שהוא בעליה של חברת א.ב.ג.ד., לפתוח חברה בארה"ב, בה יינתנו שירותים דומים לאלו הניתנים בישראל.
התובע והנתבע הקימו את חברת ABCD , וגייסו משקיע נוסף לצורך זה.
החברה בחו"ל, התנהלת תוך חילוקי דעות כבדים, והצלחה מועטה. במשך שנת 2009 ניהל התובע את החברה באופן אישי, ושהה לצורך זה בחו"ל לתקופות ארוכות. בין הצדדים מחלוקת קשה לגבי גורמי אי ההצלחה. בשלב מסוים, דרשו הנתבע והמשקיע הנוסף מן התובע לחזור לארץ ולמשוך ידו מניהול החברה, תוך שהם מכניסים אדם אחר לניהול החברה, ואף הציעו לו הצעת רכישה של חלקו בחברה תמורת 68,000$.
בפועל, הצעת הרכישה לא מומשה, על רקע אי הסכמה בעניין דרישת הנתבעים כי במסגרת הסכם הרכישה יתחייב התובע שלא להתחרות בחברת א.ב.ג.ד. בארץ.

טענות ותביעות הצדדים
התובע טוען שפעל בצורה מקצועית, אלא שהחברה לא עלתה על דרך המלך לאור חוסר שיתוף פעולה מקצועי של הנתבע, אשר היה אמור לתמוך בחברה מן ההיבט המקצועי.
התובע דורש מימוש הצעת הרכישה של מניותיו, תמורת 68,000$ כפי התחייבו הנתבעים. לטענתו, בסוף הוא לא עמד על הדרישה לאפשר לו להתחרות בא.ב.ג.ד. בארץ.
לטענת הנתבעים , בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, התובע פעל בחוסר מקצועיות ובחוסר תום לב לאורך כל הדרך. בחברה הושקעו למעלה מ600,000$שהלכו לטמיון עקב התנהלותו החובבנית של התובע.
לגופה של תביעת התובע למימוש הצעת הרכישה, טוענים הנתבעים, שמעולם לא התגבשה ההצעה לכלל הסכם מחייב. שכן, התובע לא הסכים לוותר על אפשרותו להתחרות בחברת א.ב.ג.ד.
על כן, בפועל לא הגיעו הצדדים להסכמה, והצעת הרכישה אינה מחייבת. כמו כן, לא נחתם חוזה על הדבר, ובתכתובות המייל דובר על העברת הכסף לאחר חתימה על חוזה.
זאת ועוד, עת הוצעה ההצעה, לא ידעו המציעים על כשלים רבים בעבודתו של התובע, אשר לטענתם גילו רק אחרי שעזב. על כן, ההצעה בטעות יסודה, ובוודאי שאינה עומדת עוד על סדר היום.
התביעה שכנגד
פיצוי כספי בסך כולל של 304,140$. ולצורך אגרה העמידו את תביעתם על סכום זהה לסכום התביעה העיקרית, בסך 68,000$.

דיון
בגיליון הקודם, הכריע בית הדין שהוא מקבל את עמדת הנתבעים כי ההצעה שעמדה על הפרק, לרכישת המניות אינה מחייבת אותם עוד, מאחר ולא התגבשה לכלל חוזה מחייב.

האם רשאי התובע להתחרות בחברת א.ב.ג.ד.?
המחלוקת בין הצדדים, סמוך לניתוקו של התובע מהחברה, היתה האם זכותו להתחרות בחברה בישראל.
נזכיר, שהתובע הכיר את פעילות החברה, לא רק מעבודתו ABCD, אלא גם ובעיקר לאור היותו יועץ של א.ב.ג.ד., במשך מספר שנים.
לשאלה שני היבטים: האחד הוא ההיבט הפרשני של תניית אי התחרות בהסכם המייסדים – האם היא כוללת – במשתמע או מכללא, גם תחרות במדינת ישראל. ההיבט השני הוא, האם בלא תלות בהסכם התחרות יש בסיס למנוע מהתובע שימוש בידע שרכש בתקופה בה נתן שירותים לא.ב.ג.ד.

פוסקי ההלכה דנו בשאלה זו, האם מותר לעובד להתחרות במעסיק שלו, תוך ניצול ידע ומיומנות אותם רכש אצל המעסיק.
ככלל, על פי ההלכה, אין בסיס למנוע מעובד שרכש ידע מקצועי ויכולות אצל מעסיק אחד, לעבור ולעשות שימוש ביכולות אלו אצל מעסיק אחר, או עבור עצמו.
תניה מפורשת: החתם סופר, דן בשוחט שלימד אדם אחר את רזי המקצוע, והמלמד התחייב שלא להתחרות עם השוחט ולא לעסוק בענייני השחיטה בכל אזור הפעילות של השוחט. במקרה זה, לדעת החתם סופר, ח"ב (יורה דעה) סימן ט פסק, תנאי שמתנה בעל מקצוע המכשיר אדם אחר בתחום מקצועו, שלא יתחרה בו בעתיד ללא הסכמתו, תקף.
וזו לשונו של החת"ס (ד"ה והנה בנידון),
והרי הוא עובר על לאו לא תעשוק שכר עני ואביון שזהו מכלל שכר פעולתו...
ומו"ר הגרז"נ שליט"א ביאר שלדברי החתם סופר (תחומין כרך יח עמ' 181-182)
ששייך להתחייב בשכר הלימוד לא לעשות דבר פלוני
דהיינו, במקרה של התחייבות מפורשת, החתם סופר נותן תוקף להסכם אי תחרות. נציין, שמן התשובה נראה שמדובר היה בשוחט שפועל באזור מסוים באופן בלעדי, ועל כן, הפגיעה בו אם תפתח תחרות, תהיה חמורה.
בנדון דידן, אין התחייבות מפורשת ביחס להתחרות בחברת א.ב.ג.ד. - בישראל, ועל כן לכאורה אין כל מקום להגביל את התובע מתחרות בחברה.
עם זאת, כתב הרב הרב שמואל הלוי וואזנר, בעל שבט הלוי, ביחס לעובד שנחשף למידע ייחודי אצל המעסיק:
ופשוט אצלי שפועל שעובד במקום שעובדים בדברים סודים או שמשתמשים במכשירים שהם עדיין בגדר סוד או אפילו פעולה שהיא המצאה של בעל העבודה שאסור לו לפועל להעתיק לעצמו או לאחרים ובגדר גזל הוא מן הדין, גם אם לא עשו תקנה מיוחדת לזה (הכוונה להסכם מיוחד ס.ל), כיוון שהם דברים שסתמא מקפידים מאוד על גילויים." (שו"ת שבט הלוי, חלק ד', סימן ר"ת)
דהיינו, גם אם אין הסכם מפורש - הפועל מנוע מלעשות שימוש במידע ייחודי אליו נחשף במסגרת עבודתו, למרות שזכותו העקרונית היא להתחרות בבעל העסק.
לדוגמא, למרות התובע נחשף לתחום שלא הכיר, ולמד טכניקות ושיטות עבודה, הוא רשאי לעשות במיומנות זו שימוש, כל עוד מדובר על טכניקות שבאופן כללי ידועות בשוק (גם אם לא לכל אדם), ואין זה סוד מסחרי ייחודי של החברה. מאידך, שימוש בידע ייחודי, ובכלל זה רשימת לקוחות וכד', הוא אסור :"כיוון שהם דברים שסתמא מקפידים מאוד על גילויים".

עקרונות אלו היו עומדים לנגד עיננו, אילו היה עלינו להכריע בסמוך למשבר בין הצדדים.
אך, להלכה ולמעשה בנדון דידן, לאור התקופה הארוכה שעברה מאז הניתוק, נראה שאין מקום לקבוע שכיום התובע מנוע מלעסוק בתחום העבודה של א.ב.ג.ד., ובמיוחד שהוא אינו זמין למידע רלוונטי מזה זמן.

מן הראוי לציין כי גם על פי המקובל בפסיקות בתי הדין לעבודה אין למנוע מעובד את הזכות להתחרות במעסיקו אפילו במקרה בו חתם לפני שנכנס לעבודה על תניית אי תחרות. ראו למשל את דברי השופט סטיב אדלר (ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד פד"ע לד 249) :
...לתנית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי אין ליתן לכשעצמה משקל רב. יש לייחס לתניה נפקות רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם, ובעיקר על סודותיו המסחריים. בהעדר קיומן של נסיבות כפי שיפורטו להלן, ובעיקר בהעדר "סודות מסחריים" גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות..
הבחנה זו דומה לאמור לעיל על ידי הרב וואזנר בשו"ת שבט הלוי, על פיה שימוש במידע פנימי של החברה – ודאי אסור.
גם השופט אהרן ברק (ע"א 6601/96 Aes System inc נ' סער פ"ד נד(3) נקט, שאף אם יש התייבות לאי-תחרות, התחייבות זו בטלה:
תניות המגבילות את חופש העיסוק מעבר לאינטרסים הליגיטימיים של הצדדים נוגדות את תקנות הציבור ועל כן הן בטלות.

לסיכום בית הדין דוחה את דרישת התובעת שכנגד שהתובע לא יתחרה בא.ב.ג.ד. בישראל. עקב העובדה שהנתבעת 1 נסגרה אין מניעה כי התובע יעסוק בתחום זה בכל העולם.

החלטה
תביעת התובעת למימוש הצעת הרכישה – נדחית.
כיום, לאחר חלוף השנים, התובע רשאי להתחרות בחברת א.ב.ג.ד.
____________________ ____________________ ____________________
הרב אורי סדן הרב יוסף כרמל, אב"ד הרב סיני לוי






^ 1.קטעים מתוך פסק דין שניתן בהרכב הרב יוסף כרמל, אב"ד ; הרב אורי סדן ; הרב סיני לוי
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il