ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שנת יעקב | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויצא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ב

שנת יעקב


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". יעקב עוזב את בית אביו כאשר מטרת הליכתו חרן. אולם הוא פונה תחילה לבית מדרשם של שֵׁם ועבר ושוהה שם ארבע עשרה שנים. עוד מילדותו הוא יושב אוהל, ברם עכשיו הוא מרגיש צורך מיוחד להקדיש את עצמו ללימוד תורה ויראת שמים. לפיכך אינו נותן תנומה לעיניו ושינה לעפעפיו מתוך יגיעה עצומה להתעלות. וישכב במקום ההוא בהר המוריה שכב, ללמדך שבבית שם ועבר בארבע עשרה השנים האחרונות לא שכב (רש"י).
וכל כך למה? אלא כל זמן שישב בבית אביו יצחק די היה לו בחכמה שקנה עד אז. אולם עתה כאשר הוא יוצא והולך בגלות, לבית לבן הארמי, בית המלא תרפים ורמאות (רע למקום ורע לבריות), עליו להתחזק במיוחד. עליו להכין את עצמו לעמוד במשימה שכאשר ישוב לבית אביו יוכל לומר, עם לבן גרתי, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, (רש"י, לב, ה). כי אכן הרדיפה שנרדף יעקב אבינו נחלקת לשני סוגים, האחת, עשו מבקש ליטול את נפשו ולהמיתו. והשניה, לבן מבקש ליטול את נשמתו. אין דבר קשה מלגור עם לבן הארמי ולשמור תרי"ג מצות שכן מצינו שיעקב הודיע לאחיו עשו הרודף אחריו, שקיים תרי"ג מצות בבית לבן ולפיכך עליו להניחו בזכות צדקתו, משמע שזו גדולה עצומה העשויה להשפיע אף על עשו הרשע.

על מנת שיעקב יוכל לעמוד בנסיון עליו להכשיר את עצמו במיוחד. עבודת ה' רצופה ללא שכיבה לישון על מטה במשך יד שנים ביטלה לגמרי את נטיתו החומרית. אמרו במדרש (סח, יב):
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ רבנן אמרי כיבה השמש. מלמד שהשקיע הקדוש ברוך הוא גלגל חמה שלא בעונתה כדי לדבר עם יעקב אבינו בצינעה. משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים, אמר המלך, כבו הנרות כבו הפנסים שאני מבקש לדבר עם אהובי בצינעה. ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורי אמר, שמע קולן של מלאכי השרת אומרים, בא השמש בא השמש. בשעה שאמר יוסף, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אמר יעקב, מי גילה לו ששמי שמש".
לדעת רבנן נעשה יעקב אוהבו של מלך. משמע שיש כאן דבר שלא היה אצל אברהם ולא אצל יצחק. יעקב לאחר ארבע עשרה השנים הללו כאילו שנעשה מנותק מעולם הזה, לפיכך רצה הקדוש ברוך הוא לדבר רק עמו. כיבוי האורות מורה שאין לערב מישהו אחר בהתיחדות זו, הקדוש ברוך הוא ואהובו בלבד. ועוד רמז יש כאן, כאילו שהעולם לא קיים. פעילות היום בטלה לגבי יעקב כמו שאמרו במסכת עירובין (סה, א), לא נבראה לבנה אלא לגירסא.

ר' פנחס מדגיש את הצד ההפוך באישיותו של יעקב, הוא נקרא, שמש, שמש היא כמלך העולם. לאורה העולם עובד ופועל ואנשים נדברים אחד עם השני. כאשר שוקעת השמש נח העולם מפעילותו. יעקב אבינו הוא עצמו השמש, כל זאת לאחר ביטול הוייתו הגשמית בבית שם ועבר. יעקב השתקע בביתם מפני שהוא עתיד לצאת לעולם המעשה. הוא יוצא לדרך העבודה והפעילות הרגילה של בני אדם החיים על פני כדור הארץ. השייכות לעולם המעשה מתוך דבקות אלהית עליונה אשר במהלכה יעקב מבטל את גופו לגמרי בעבודתו עם צאן לבן ללא התחשבות ביום ובלילה בקור ובחום, היא המקנה לו את כתר מלכות העולם. כולם עובדים וחיים מכוחו ובשבילו. והנה דוקא כאשר הוא מגיע להר המוריה הוא שוכב לישון, וכאן נגלה עליו הקדוש ברוך הוא. כך אמרו במדרש (שם, יח):
"מאן דאמר עולים המלאכים ויורדים ביעקב שנאמר, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיהו, מט ג). עולים למעלה ורואים איקונים שלו (דמותו חקוקה בכסא הכבוד). יורדים למטה ומוצאים אותו ישן. לפיכך היו המלאכים אפזים בו קפזים בו סונטים בו".

לגבי מלאכים שאינם בעלי גוף, שאינם מתעייפים לעולם, זה פלא כיצד דמות יעקב החקוקה למעלה ישנה למטה, ברואי מעלה אין שינה בעיניהם. ברם כאמור, דוקא כאן מתגלית גדלותו של יעקב אבינו. הוא שייך לגוף, הוא ישן ובכל זאת דמותו נמצאת למעלה. יתכן שלכך הראה לו הקדוש ברוך הוא את המקדש בשנתו (עיין רש"י, כח, יז) כי בזה נרמז לו יחודן של ישראל. אף על פי שהם בני אדם יכולים הם וחייבים הם להדבק בקדוש ברוך הוא באמצעות הקרבנות והתפילה (כי המקדש אינו רק מקום הקרבת הקרבנות אלא הוא עיקר מקום התפילה שבהם האדם מבטל את עצמו לנכח הבורא וכך הוא מתעלה).

יעקב כאשר קם משנתו העמיד את האבן אשר היתה מראשותיו ויצק שמן על ראשה. אין במקדש ניסוך שֶׁמֶן ואם כן מה משמעות יציקת השמן?
אלא שמן מאיר, בו מדליקים במקדש את מנורת המאור, לרמוז שבישראל טמון כוח הארה לעולם. אותה אבן שהיתה בתחילת הלילה שתים עשרה אבנים נפרדות שנצמדו ונעשו לאחת באה ללמד ששנים עשר השבטים הינם עם אחד אשר ממנו יוצאת תורה ואורה לכל העולם. אותו עם שהוא חלק מכלל העולם בהיותו בעל חומר, כאותה אבן שהיא המדרגה הנמוכה של גשמיות בעולם בהיותה דומם, יציקת השמן עליה הופכת אותה לרוחנית יותר כדוגמת האור שהוא דומם ואי אפשר למששו בידים ובכל זאת השפעתו ניכרת בכל מקום.

זו מעלתם של יעקב אבינו ובניו אחריו במשך הדורות, שהם מקדשים את גופם ועל ידי כך מרוממים את העולם כולו (עיין עוד בדברינו פרשת כי תשא בענין לוחות האבן לוחות הברית).
גם נדרו של יעקב אבינו הוא חלק מאידאה זו, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך חלק מעולם החומר הופך להיות קודש. כי אין הפרדה בין העולם הגשמי והרוחני (עיין עוד בדברינו לפרשת וישב).

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל kilab@netvision.net.il
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il