- פרשת שבוע ותנ"ך
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שמעון ולוי אחי דינה
כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד עליך להגיב?בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. שיטת יעקב אבינו לעומת שיטת שמעון ולוי.
כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד עליך להגיב?
האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב?
או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה ולהגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?". איזה תשובה השיבו לדבריו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו. כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה. אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב?
או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה ולהגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?". איזה תשובה השיבו לדבריו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו. כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה. אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
פרשה כפשוטה - פרשת וישלח
הרב איתמר ליברמן | טו' כסליו התשע"ז
שאיפה לשלמות של יעקב ושלנו
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט כסלו תשפ"ד
'מאה ברכות בכל יום' - מקורות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | י"ב כסלו תשפ"ב
העמק דבר פרשת וישלח חלק א'
הרב חיים כץ | י"ג כסלו תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
לאן נעלמה האמת?
הלכלוך הקדוש
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אוצרות בלב הים
תיקון ימי השובבי"ם
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
הקשבה בזמן של פילוג
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד