אור ליום ו' כ"ז תמוז ה'תשע"ד
מבצע הפרסים הסתיים, אנו עדיין זקוקים לתמיכתכם
Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ב

עֲדַת אֲבִירָם לדורותיה


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אחד השותפים המרכזים של קרח, במחלוקתו על משה רבנו, היה אבירם יחד עם שותפו להרע, דתן. מקומו המרכזי של אבירם בנסיון לערעור מעמדו של משה רבנו, בא לידי ביטוי בפסוק הבא:
"וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְקֹוָק: תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם" (תהלים ק"ו טז).

הביטוי עֲדַת אֲבִירָם בולט מאוד בהשוואה ללשון התורה:
"קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְקֹוָק" (במדבר כ"ו ט)
"וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח" (במדבר כ"ז ג).

נחזור עתה לסוגית בנין יריחו שעסקנו בה בפרשת שלח בשבוע שעבר.
בונה יריחו היה חיאל בית האלי, שזלזל בקללה שקילל יהושע, את מי שיעיז לבנות את יריחו מחדש. חיאל בית האלי שילם מחיר יקר ביותר על מעשהו. וז"ל הכתוב:
"בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (מלכים א ט"ז לד).

ז"ל הפסוק העוקב במלכים:
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי" (שם י"ז א).

הגמרא מספרת לנו מה אירע בין שני הפסוקים:
"אחאב שושביניה הוה (אוהבו של חיאל היה אחאב- רש"י), אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא (למסיבת חנוכת יריחו או לניחום אבלים-רש"י). יתיב (אחאב) וקאמר: דילמא כי מילט יהושע הכי לט: לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו?(שאל אחאב בציניות האם יתכן שבניו של חיאל מתו בגלל בנין יריחו וקללת יהושע? )אמר ליה אליהו: אין (בוודאי שכן). אמר ליה (אחאב, איך יתכן): השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא (הרי קללתו של משה רבו של יהושע לא התקיימה), דכתיב (בפרשת והיה אם שמוע) וסרתם ועבדתם וגו' וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גברא (ואני אחאב) אוקים (העמדתי) ליה עבודה זרה על כל תלם ותלם, ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה (שהיה הלכלוך הולך וגדל מרוב הגשמים הבאין לעולם שאין מניחין לילך להשתחוות לעבודה זרה מתוך דרכים מלוכלכות בטיט- רש"י), לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא (היתכן שקללת יהושע התלמיד מתקיימת)? מיד "ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד חי ה' אלהי ישראל... אם יהיה... טל ומטר...", בעי רחמי (התפלל אליהו) והבו ליה אקלידא דמטרא (ונתנו לו מפתח של מטר-רש"י), וקם ואזל" (סנהדרין קיג ע"א).
אם כך, נציע את ההסבר הבא:
בבית אל היה מרכז של עבודת ד' בצורה אסורה וכנגד הציוויים של תורת משה רבנו. לכן, החולקים על משה ותורתו קבעו משכנם, תרתי משמע, שם.
הראשון שבהם ירבעם בן נבט, בונה העגלים, שקרא לבניו נדב ואביהו על שמם של בני אהרון שהורו הלכה בפני רבם. הוא קרא להם כך, תוך כדי נסיון לטעון שהוא כביכול ממשיך את דרכו של אהרון שעשה את העגל (מעשה שהקב"ה ועבדו משה כל כך כעסו עליו).
הבא בתור ברשימה הוא חיאל בית האלי, שקורא לבנו דווקא בשם אבירם, כאחד ממנהיגי עדת קורח שנקראת גם בשם עדת אבירם. הליצנות של אחאב וחיאל בית האלי והנסיון שלהם להוכיח באמצעות "קל וחומר", שמשה רבנו לא צדק הם המשך ישיר לטיעוניהם של קרח ועדתו =אבירם ועדתו כנגד משה ותורתו.

נסיים בהכרזה כי משה אמת ותורתו אמת ובתפילה להתקיימות דברי אחרון הנביאים:
"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:
וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי פרק ג כב-כד)
חזרה למעלה