- משנה וגמרא
- ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
ברכות - דף ט
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: רבע תחתון – ט: במשנה)
חלק א - סוף זמן ק"ש של ערבית
א. ר"ג – ק"ש עד שיעלה עמוד השחר.
ר"י-שמואל – הלכה כר"ג.
ב. דעה מקלה יותר –
שתי דעות לגבי הזמן בין עלות השחר לנץ החמה:
- רשב"י - זה לילה.
וניתן לקרוא בו ק"ש של בוקר, כי יש שכבר קמים. - רשב"י-ר"ע - זה יום.
וניתן עדיין לקרוא ק"ש של לילה, כי יש שעדיין ישנים
(ר' זירא – אך לא יאמר השכיבנו).
פסיקה -
על אחת הדעות אמר רב אחא ב"ח-ריב"ל שהלכה כמותו.
[לא אמר בפירוש, אלא שכך פסק ריב"ל שכדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק].
(ט. רבע עליון)
ג. המעשה בבניו של ר"ג
A. כיצד בניו לא ידעו את דעת ר"ג?
תשובה – שאלה האם רבנן חולקים עליו או שרק גוזרים, וענה להם שגוזרים.
B. למה הביא דוגמא שאינו מסכים איתה?
הדוגמא רק לדעת רבנן (לר"ג לא גוזרים).
(ט. באמצע)
חלק ב – הדוגמאות של ר"ג (הקטר חלבים, כל הנאכלים)
למה לא הזכיר אכילת פסח? שגם היא עד עה"ש.
רב יוסף - סובר כר"א ב"ע שזה עד חצות מן הדין.
הדעות | ר"ע – עה"ש | ר"א ב"ע – חצות |
הלימודים: | 1. בלילה – שאינו נאכל ביום שלפני (בניגוד לשאר קודשים). 2. הזה – שנאכל רק לילה אחד (ולא לילה-יום-לילה). | בלילה הזה – בלילה הזה |
ילמד מ"לא תותירו עד בוקר" – והכוונה לבוקר הראשון. | ||
ואכלתם אותו בחיפזון | בחיפזון – עד שעת חיפזון (של ישראל – היציאה) | ר' אבא (בהמשך הגמרא) – עד שעת החיפזון של מצרים (חצות) (וכן ברייתא שהגאולה התחילה כבר בערב בחצות). |
[מחלוקת ר"ע ור"א ב"ע –
מחלוקת מקבילה – ר' יהושע ור"א:
הדעות | ר' יהושע – עה"ש | ר"א – חצות |
הלימודים: |
| |
שם תזבח את הפסח בערב | יום י"ד | יום י"ד |
כבוא השמש | אוכל בלילה עד מועד צאתך | אוכל בלילה עד חצות |
מועד צאתך מארץ מצרים | שורף בבוקר את מה שנשאר |
חלק ג – דרשות על שליחות משה ויציאת מצרים ברכוש גדול
א. יציאה ברכוש גדול
A. "דבר נא... וישאלו... כלי כסף..." – בבקשה, כדי שלא יאמר אברהם שה' קיים רק את העבדות ולא את היציאה ברכוש גדול.
B. תגובת בנ"י – עזוב כסף, רק שנצא כבר.
C. "וישאלום" – ר' אמי – בעל כרחם (1. של מצרים. 2. של ישראל).
D. "וינצלו את מצרים" – עשאוה 1. כמצודה ללא דגן. 2. כמצולה ללא דגים.
ב. אהי-ה אשר אהי-ה
ה' – אהיה עמכם עכשיו וגם בשעבודים הבאים.
משה – דיה לצרה בשעתה (וה' הסכים ואכן אמר אהי-ה שלחני אליכם).
ג. נספח לדף ו: -ראינו שאליהו נענה במנחה,
ושם פירשנו את התפילה הכפולה: "ענני ה' ענני" –
ענני – שתרד אש, ענני – שלא יאמרו מעשה כשפים. עכשיו מבארים יותר – שה' יסיח דעתם מלחשוב שזה מעשה כשפים.
איך עושים קידוש?
למה לשמור על הקדושה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
אוצרות בלב הים
מה מחבר שמיים וארץ?
להתיחס בכבוד
איך מגדירים כללי מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?