ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ה' אורי - זהו ראש השנה" | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה ענינו של ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ג

"ה' אורי - זהו ראש השנה"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה

"לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים, כז, א) במדרש תהלים שוחר טוב אמרו:
רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.

מצאנו שחטאו ישראל במדבר שני חטאים מרכזיים, האחד, חטא העגל. והשני, חטא המרגלים. חטא העגל היה במידה מסוימת חטא עבודה זרה שהוא כפירה בריבונו של עולם נותן התורה לישראל. לעומת זאת חטא המרגלים היה דבקות יתרה ברוחניות המדבר. ישראל ששהו במדבר מנותקים מעולם המעשה ומכל בעיותיו החומריות כי פרנסתם וכל צרכיהם נתנו מאת בורא עולם ישירות לשולחנם ובאותה העת היו כולם שקועים ראשם ורובם בתורה ומצות בישיבתו של משה רבנו מוריד תורה משמים. לפיכך מאסו בארץ חמדה (תהלים, קו, כד) שהיא ארץ של עבודת השדה והכרם, ארץ אשר בזיעת אפיך תאכל בה לחם. ראש השנה בא לתקן את העולם במלכות שדי. מהות ראש השנה היא המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו ומתוך כך על כלל העולם. נמצא שראש השנה ומצוותו מתקן את חטא מעשה העגל, שהיה פריקת מלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וכנגד חטא המרגלים ניתן לנו יום הכיפורים הבא לתקן את גוף האדם שיהיה משועבד לבורא עולם בכל המצבים בו הגוף נתון גם כאשר הוא מצוי בעולם החומר הוא יכול להינתק ממגבלותיו ולהיות מעין מלאך, שאינו משועבד לגוף ולהנאות הגוף.

אך עדיין עלינו להסביר מדוע ראש השנה נקרא אור, בעוד שהפסוק אומר במשלי (ו, כג), כי נר מצווה ותורה אור המשיל הכתוב את המצווה לנר שהוא יחידי, ואת התורה לאור שהוא מקיף וכולל את כל המצות. (עיין מהר"ל בפירושו למסכת אבות פרק ד משנה ב) כי כל מצווה היא פרטית ואינה אלא חלק. אך התורה היא שלמות ולפיכך היא האור בעצמו הכולל את הכול. ולכאורה גם ראש השנה היא מצווה אחת מתריג מצות ומדוע היא נקראת אור ולא נר.

עוד, כתב הגר"א על הפסוק, שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני (המופיע בתהלים בפרק זה) קולי זה קול השופר הנשמע בראש השנה. אקרא זה יום הכיפורים. כמו שנאמר בישעיהו (נה, ו), דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב ואמרו חז"ל, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים. על הימים הראשונים נאמר דרשו ה' בהימצאו ועל יום הכיפורים נאמר קראוהו בהיותו קרוב. ע"כ. ויש להבין מדוע התקיעה בשופר נקראת קולי בעוד שהתפילה ביום הכיפורים נקראת אקרא. אלא, שהתקיעה היא קול שאין בו בקשה ופירוט כי אם השמעת קול גרידא. שכאמור בראש השנה אנו ממליכים את בורא העולם, דהיינו אנו מעמידים את עצמנו לרשות הבורא באופן כללי, כמו עבד המכריז שהוא עומד לרשות אדונו ויבצע את כל אשר יוטל עליו. כעין נעשה ונשמע, אנו מוכנים לנעשה עוד לפני שאנו יודעים מה נשמע. ולפיכך ראש השנה נקרא אור מפני שהוא כולל את כל התורה כולה בהיותו הבסיס לקיום המצות המעשיות הבאות כתוצאה מקבלתנו עול מלכות שמים. ולכן אין בראש השנה בקשות מלבד קריאת ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. לא כן יום הכיפורים שהוא בא לידי ביטוי בקריאה שהיא פניה לבורא עולם - ולא סתם השמעת קול שאינה מכוונת למישהו מסוים - שיחון אותנו ביום זה. זה שאמר המשורר אקרא וחנני וענני כי ביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא חונן גם אם לפי שורת הדין לא מגיע, והוא מרחם אף על פי שתמה זכות אבות. כמו שנאמר, וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם. ולכך על ראש השנה נאמר דרשו ה' בהימצאו, דרישה היא חיפוש, בעת שהבורא נמצא, כי בימים אלו הוא מצוי והאדם יכול להתקרב אליו ולהמליכו על עצמו. אך קראוהו בהיותו קרוב מתקיים רק ביום הכיפורים בזמן חתימת הדין בעת התשובה והמחילה, באותה עת לא רק שהקדוש ברוך הוא מצוי אלא שהוא קרוב ולפיכך אפשר לקרוא אליו ולבקש ממנו את צרכנו הרוחניים והגשמיים.

והנה על הפסוק (המופיע בסוף הפרק), אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. אמר ר' אבא בר כהנא בילקוט שמעוני (ס' תשו):
מלכות שאל. אתה מוצא דוד שאל אחת ושלמה בנו שאל שתים שנאמר (משלי, ל, ח), שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וגו' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵם אֱלֹהָי. דבר אחר, אַחַת שָׁאַלְתִּי אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד, בתחילה אתה אומר. אַחַת שָׁאַלְתִּי, ואחר כך אתה שואל כמה שאלות, שנאמר, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' וגו'. אמר לו, ריבונו של עולם ממך למדתי, לא יהא העבד שווה לרבו. בתחילה אמרת (דברים, י, יב), וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ "כִּי אִם" לְיִרְאָה אֶת ה', ואחר כך פתחת להם מצות הרבה, שנאמר, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. הוי דיו לעבד שיהא כרבו.

הנושא המרכזי של המזמור הוא ביטחון בקדוש ברוך הוא שהוא אורי וישעי. אורי, פירושו, מאיר דרכי. וישעי. מושיעי. ועם זאת שאני נמצא במצב מלחמה אחת שאלתי מאת ה'. אין דוד מבקש לנצח במלחמה אלא בקשתו היחידה היא לשבת בבית ה'. ואף על פי שבמזמור ישנן בקשות נוספות, כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתרני וגו', ועתה ירום ראשי על איבי סביבותיי וגו'. אלא דוד המלך ביקש מלכות. כי הוא זה שהקים את שושלת דוד משיח ה', וכדי לבסס את הממלכה היה צורך בעשיית מלחמה עם הקמים על עם ישראל לפיכך בקשתו של דוד הייתה שגם במלחמותיו הוא ימצא בבית ה' ויחזה בנועם ה' ויבקר בהיכלו. שלא יאבד את הקשר הרוחני לבורא גם בסערת הקרב, בעת שהאדם עסוק בהריגת אויביו. ההמצאות בבית ה' תדיר גורמת שיצפנני באוהלו ביום רעה, והיא המרוממתו על איביו.

לעומתו שלמה בנו ביקש שתים. שלמה לא עשה מלחמות כי בימיו שקטה הארץ, ואיש ישב תחת גפנו ותאנתו. ולפיכך בקשותיו מתייחסות לסדרי השלטון והנהגת המדינה בצורה נאותה. בקשה ראשונה, שווא וכזב הרחק ממני. שווא הוא שקר מיסודו, כמו המבטיח דבר אשר מלכתחילה אין כוונתו לקיים. כזב הוא מלשון לא יכזבו ממימיו. שלכתחילה הבטחתו הייתה רצינית אלא שאחר כך ניחם עליה והוא מכזב בדבריו הראשונים. שניהם חסרון אחד הם שאינו דבק באמת כראוי. ובעיקר הדבר קשור למלכות שהכול פונים אליה וזקוקים לה. ולפעמים היא מתעתעת בבני אדם ולפעמים מכזבת בהם. בקשתו השנייה היא, עניות ועשירות אל תיתן לי. בעניין שווא וכזב הוא אומר הרחק ממני משמע שלא יסלקן לגמרי, כי לפעמים יש לשנות מפני דרכי שלום, ברם ראש ועושר אל תיתן לי כלל. כי לעולם הם רעים, לפי שהעושר מביא לכחש במציאות ה' והעניות מביאה לגנבה. ובעיקר הדבר נכון לגבי המלך שכאשר הוא מרגיש בעושר ובעוצמה הנתונות בידו הוא עלול לשכוח את ה' כמו שנאמר, ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך וגו', הנותן לך כוח לעשות חיל (דברים, ח, יד־יח) ובודאי שהעניות גורמת למלך שהוא יחמוס ויגנוב מהמון העם שלא כדין. נמצא שדוד ושלמה כל אחד מהם ביקש את אשר היה זקוק למצבו המיוחד.

ואילו הפירוש האחר של המדרש מפרש את המילה אחת כבקשה אחת ואף על פי שאחר כך הוא מבקש דברים נוספים. כמו שהקדוש ברוך הוא מבקש כי אם ליראה ואחר כך הבקשה הופכת למצות רבות. כי כאשר יש יראת־שמים הרי ממילא אתה הולך בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. אף בקשתו של דוד המלך היא יסודית, להדבק בבורא ולשבת בהיכלו. וממילא ירום ראשי על איבי וגו' כי זאת נחלת עבדי ה' שיצליחו בכל אשר יפנו ויהיה ה' עמם.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל kilab@netvision.net.il

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il