ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לתחילת השנה האזרחית | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי תורה בכותרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ז' טבת תשס"ד

לתחילת השנה האזרחית


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

במהלך השבוע הנוכחי, חגגו אומות העולם את "כניסתה" של השנה האזרחית החדשה. חילוף זה נחוג בכל העולם בחגיגות שמקורן בחג הנוצרי המציין תאריך זה בהקשר ללידתו של אותו האיש (יש"ו) שאירעה לדבריהם שבעה ימים קודם לכן.
לצערנו הרב, גם יהודים רבים ואף בארץ ישראל נוטלים חלק במסיבות אלו, ושוכחים או שמא מתעלמים מכך ששמן הלועזי ("סילווסטר") הינו על שמו של אחד מן האפיפיורים ברומא שידוע היה כשונא יהדות ויהודים, והציק להם רבות.
מצער להווכח שה"זכרון היהודי" קצר, ואיננו מחייב ביטול מסיבות אלו, הנערכות לרגל השנה האזרחית החדשה אשר אין ליהודים כל קשר מהותי כלפיה. לכל הפחות מן הראוי היה להשמיט את שמו של רשע זה מהפרסומים על מסיבות אלו.

במקורות שלפניכם הבאנו מספר התייחסויות הלכתיות בהקשר לחגים וללוח השנה הנוצרי-אזרחי

הכוונה ללימוד המקורות
1. לימדו את מקורות 1-2-3 הלקוחים מהמשנה הראשונה במסכת עבודה זרה, עם מפרשיה הנלווים.
2. לאחר לימוד מקורות 1-3 ענו על השאלה : מה טעם האיסור לעריכת משא ומתן מסחרי עם הגוי ביום אידו (=חגו)? כיצד מסביר הרמב"ם את הכינוי "אידו" במקום המילה "חגו" או "מועדו" ?
3. לימדו את מקורות 4-5 הלקוחים מדברי הרמב"ם בנוגע לאיסור מסחר עם הנוצרים ביום אידם.
4. כיצד מגדיר הרמב"ם את הנוצרים?
5. לימדו מקור מס' 6 הלקוח מתשובת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות-משה, בענין חופשה מלימודים בימי החגים הנוצריים.
6. מה היא סיבת המניעה העקרית לדברי ה"אגרות-משה" ליציאה לחופשה בימים אלו? מדוע מקבלים דברים אלו משנה תוקף בימינו (עיין בסוף דבריו) ?
7. עיינו במקור מס' 7 הלקוח מתשובתו של הגרא"י וולדנברג בשו"ת ציץ-אליעזר, בענין השימוש בתאריך הנוצרי-אזרחי במכתבים או ש'קים וכיו"ב.
8. מה המקור לאיסור שימוש בתאריך הנוצרי על פי המהר"ם שיק בתשובתו המצוטטת בשו"ת "ציץ אליעזר" ?
9. על פי דברי ה"ציץ אליעזר" בקטע השני (7 ב), באיזה מקרה לא חל איסור הנ"ל על השימוש בתאריך הנוצרי, ומדוע בכל זאת יש גנאי בדבר?
10. עיין בהמשך דברי ה"ציץ אליעזר" במקור מס' 8.
11. על פי דברי ה"ציץ אליעזר" בקטע האחרון , באיזה אופנים מותר השימוש בתאריך האזרחי ?

לסיכום
ראינו רק מקצת מדברי הפוסקים המרובים, אשר דנו בזוויות השונות של היחס האמוני והמעשי לנצרות.
ריבוי התשובות לגבי כתיבת התיארוך האזרחי-נוצרי במכתבים, הזמנות ולוח הלימודים, והן לגבי נושאים רבים ומגוונים, (כמו שמיעת מנגינות שמיסודן היו לשימוש דתי-נוצרי או השימוש בהן לשירים עכשווים, בניית בתי מדרש או בתי כנסת בבנינים ששימשו בעבר לצורך כנסייתי, וכמובן איסור כניסת יהודים לכנסיה) מלמדות כי נושא זה העסיק מאוד את הפוסקים.
מכלל דבריהם עולה המסקנה כי חכמי ישראל ראו בחומרא רבה כל הזדהות, השלמה, שימוש או התחברות למעגל החיים הגויי-נוצרי, משום חשש ע"ז וכן משום הגנאי שבחבירה לאמונת-שקר שהסבה רעות רבות וצרות לעם ישראל.
בנקודה זו עלינו רק להצר על התופעה שהזכרנו בתחילת דברינו, וכולנו תפילה שבמהרה בימינו תתחדש הסנהדרין אשר תעבר שנים ותקדש חדשים. או אז יחזור עם ישראל לאיתנותו הרוחנית הנטועה במהלך השנה היהודית, ואשר קיומו הרוחני יתנשא מעל כל אמונות ההבל, ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי לד' אלוקינו המלוכה.



המקורות ללימוד

1. משנה מסכת עבודה זרה פרק א
לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:

2. רש"י עבודה זרה דף ב/א
לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן - וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:

3. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת עבודה זרה פרק א משנה א
אידיהם - הבליהם כינוי למועדיהם, ואסור לקרותם מועדים לפי שהם הבל על האמת......ואסרנו שישאל מהם או ילוה מהם, לפי שהם משבחים לעבודת כוכבים שלהם על זה ויהיה הוא סיבה לשבח לעבודת כוכבים...

4. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת עבודה זרה פרק א משנה ג
משנה- ואילו אידיהן של עובדי כוכבים וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וקְרָטֵסִים וכו' - אלו הזמנים הנזכרים היו מפורסמים באותו הזמן אצל העובדי כוכבים והנלוים אליהם. וכן כל מועד אומה בכל מקומות העולם כשהן עובדין עבודת כוכבים חייב לנהוג בהן כמו שזכר:
ודע שזאת האומה אפי' שדתותיהן משונות כולם עובדי עבודת כוכבים ואידיהן כולם אסורים וראוי לנהוג עמהם בתורה מה שינהוג עם עובדי עבודת כוכבים. ויום ראשון מכלל אידיהן של עכו"ם ולפיכך אסור לשאת ולתת עם עכו"ם שמאמין באחד בשבת כלל בשום דבר. והכלל - ינהג עמהם באחד בשבת מה שינהג עם עובדי כו"ם ביום אידם.

5. רמב"ם יד החזקה - הלכות עבודת כוכבים פרק ט הלכה ד
נוצרים (בנוסחאות הישנות היה כתוב "כנענים" מחמת הצנזורה ותוקן ע"י המהדורות החדשות על פי כת"י) עובדי כו"ם הם ויום ראשון הוא יום אידם. לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם:

6. שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג' סימן פה
איסור להניח התלמידים חפשים מלימודים "בימי אידיהם"
הנה בדבר שיש שרוצים שיניחו התלמידים חפשי מהלימודים בהימים שמכ"ו דעצעמבער /דצמבר/ עד אחר ראשי שנה החדשה שלהם, שהוא בהימים של חגיהם שגם בבתי ספר של המדינה נותנים חופש. פשוט וברור שאין לעשות כן אף שכוונתם הוא שלא לשמוח בחגיהם, אלא משום שהאבות הם בטלים ממלאכתם ורוצים ליסע לאיזה מקומות יחד עם בניהם, שעכ"פ הוא מעשה איסור ואין הכוונה מסלקת האיסור. ולא סגי במה שיום כ"ה דצמבר שהוא יום החג ממש ילמדו, ורק אחר יום ראשון יניחום, שעכ"פ עושה זה שיתחשבו ימים אלו שזה אסור. וגם הוא דבר מכוער בעצם לעשות ימי חופשה בימים שחוגגים להע"ז שלהם אשר צררו ומררו קרוב לאלפים שנה את עם ישראל ועדיין ידם נטויה ולכן ח"ו מלעשות זה.

7. שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן ח'
על אודות מה ששאלתני אם אין איסור בהזכרת תאריך העמים במכתבים משום לא ישמע על פיך... והוסיף ששמע מרב אחד שאמר שבחתם-סופר כותב לאסור זה.
(א) והנה הגם שבספרי הפוסקים עד קודם שלש מאות שנה בערך לא מצינו שדיברו ממקום איסור בזה, ואדרבא מצינו להם בספריהם שכתבו בפשיטות התאריך למנינם ....אבל מצינו שנתחדשה הלכה בזה בספרן של רבותינו האחרונים ובמיוחד מגדולי הונגריה במאתים השנים האחרונות, ולפי מה שמצינו בדבריהם ישנו לכאורה כן מקום לחששא כזאת. כי בדומה לזה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קע"א שהשיב בעובדא שכתבו על מצבה מספר השנים כדרך החדשים ג"כ בלשון לעז, וז"ל: זה עבירה כפולה ומכופלת, דמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר בני ישראל ומה שסיימו במספר השנים המספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא, שהרי בתורה בפ' משפטים נאמר "ושם אלהים אחרים לא תזכירו". ואמרו חכמים, וכן כתבו הפוסקים, דאסור לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית, ומדנקט בלשון הפעיל תזכירו משמע שאפילו אינו מזכיר ממש ג"כ הוא בכלל איסור, והמונה במספרם נראה לפי ענ"ד דעובר באיסור ההוא, על "ושם אלהים אחרים לא תזכירו..... וגם גרם אסור שעי"ז נזכר זמן של ע"ז עכ"ל. הרי דמיאסר קאסר המהר"ם שיק הזכרת תאריך העמים על מצבה משום לא תזכירו, וא"כ ה"ה יש לאסור מה"ט גם הזכרת התאריך ע"ג מכתבים ומסמכים.
(ב) אבל לאחר העיון נראה די"ל דעד כאן לא אסר בזה המהר"ם שיך משום לא תזכירו, כי אם היכא שמזכיר במפורש שזהו למספר הנוצרי כגון שעם סיום כתיבת התאריך מסיים בלשון לספה"נ. אבל אם לא מסיים בכזאת כי אם כותב בסתם התאריך שמונים העמים אין בכל כה"ג משום לא תזכירו, ובכה"ג ישנו בדבר רק משום גנאי שעוזב התאריך העברי ובוחר בתאריך הגויי. ודבר זה מדויק בדברי המהר"ם שיק, דבתחילה הוא כותב רק דהעבירה היא מה שהמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר ב"י, ורק אח"כ הוא מוסיף וכותב דמה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי, והיינו שגם סיימו וכתבו שזהו לספה"נ בזה יש לדעתו גם איסור דאורייתא וכו'.

8. שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן ח
ועוד זאת נראה לי לומר דאם בסמוך לתאריך האזרחי ידקדק בעצמו לכתוב במפורש גם התאריך העברי בשניו ובחדשיו, אזי באופן כזה לא יהא בדבר גם משום גנאי בהיות דמראה במפורש שאינו מזניח מלמנות למנין ב"י, ורק לשם צורך משרדי וכדומה זקוק הנהו להזכיר גם התאריך האזרחי, וכל כה"ג לא נאמרים בכלל תוקף דברי הח"ס.
וראיה לכך יש להביא מדברי הח"ס עה"ת פ' בא שתוכחתו בזה כותב בלשון: וזה תוכחת מוסר שנכתב בהמכתבים וכדומה, יום ראשון בשבת וחודש ראשון להעיד על בריאת שמים וארץ בששת ימים וינח ביום השביעי ועל יציאת מצרים, לא ח"ו כמספרם של אומות העולם, עכ"ל. הרי שמקום קפידתו בזה היא שייזכר במכתבים המנין העברי המזכיר שבת ויציאת מצרים, וא"כ בכל היכא שסמוך לתאריך האזרחי מזכיר גם התאריך העברי הדרוש והנהוג, י"ל שכל בכגון דא פג מקום קפידתו, דהרי כותב גם את הדרוש, וגם מראה בזה שאינו מתבייש במספר שמונין בני ישראל. וישנם ידים מוכיחות שמה שמזכיר גם תאריך מנינם הוא אך לשם מסחר ונוחיות משרדית בלבד.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il