ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות ברכת התורה ב' | אתר ישיבה

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה תפילה השכמת השחר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (13 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשנ"ד

הלכות ברכת התורה ב'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

7 - ברכת התורה לכל היום
את ברכת התורה אנו מברכים בבוקר, סמוך לברכות השחר, וברכה זו מהווה הקדמה ללימוד התורה של כל היום. ואף אם במשך היום אנו עוסקים במלאכתנו או בדברים אחרים שאינם לימוד תורה, מכל מקום כשנרצה לחזור וללמוד לעת ערב, לא נברך שוב לפני הלימוד את ברכת התורה.
והשאלה המתבקשת מאליה היא, מדוע שונה ברכת התורה מכל שאר ברכות המצוות. שבכל שאר המצוות, בכל פעם שאדם מקיים את המצווה מחדש, עליו לברך ברכה בפני עצמה, ובתנאי שהיה הפסק בין קיום המצווה בפעם הראשונה לקיומה בפעם השניה. למשל, אדם שבבוקר ברך על הטלית והתעטף בה, אם ירצה לשוב ולהתעטף בטלית בצהרים, יצטרך לברך שוב את ברכת "להתעטף בציצית". וכן בסוכות, אם אדם אכל בבוקר בסוכה, ואחר כך יצא ממנה, כשיחזור לאכול בצהרים, יברך שוב את ברכת "לישב בסוכה". ואם כן מדוע אין מברכים את ברכת התורה בכל פעם שמתיישבים ללמוד מחדש?
תשובה לכך מובאת בפירוש התוספות על מסכת ברכות (ברכות יא, ב, די"ה 'שכבר'); הבדל יסודי יש בין כל המצוות למצוות תלמוד תורה. שכל המצוות פונות רק לשעה מסוימת משעות היום, או לפעולה מסוימת. למשל מצוות הסוכה מחייבת את האדם שיאכל וישן בסוכה, אבל בשאר הזמן הוא רשאי ללכת לאן שירצה. וכן, את מצוות טלית אפשר לקיים ברגע אחד ביום. ולכן בכל פעם שהוא מתעטף מחדש בטלית, או נכנס לארוחה נוספת בסוכה, עליו לברך שוב את הברכה המיועדת לאותה המצווה.
אולם מצוות תלמוד תורה היא מצווה כללית המקיפה את כל ימיו ושעותיו של האדם, שנאמר : "והגית בו יומם ולילה". ואף אם האדם למד בבוקר, עדיין יש עליו מצווה להמשיך ללמוד ולהתעמק בתורה כשיתפנה לו זמן בערב. ועוד שגם כאשר האדם הולך לעסקיו, גם אז הוא אינו יכול להתנתק מהתורה, כי התורה נוגעת ועוסקת בכל תחומי החיים (עי' באגור סי' א' המובא בב"י סי' מ"ז). לכן ברכת התורה שמברכים בבוקר עולה לכל הלימוד שילמד האדם במשך אותו היום, ושום עבודה או עסק אינם נחשבים הפסק לגביה.

8 - האם צריך ללמוד מיד לאחר הברכה
ישנה מחלוקת בשאלה האם יש חובה ללמוד מעט תורה מיד לאחר ברכת התורה. לדעת הרמב"ם, כמו בכל הברכות גם בברכת התורה צריך לקיים את המצווה 'עובר לעשייתה', דהיינו מיד לאחר הברכה, ואם לא למד מיד, הברכה מתבטלת. כמו למשל אדם שרצה לאכול עוגה, וברך "בורא מיני מזונות" ולא אכל מיד את העוגה אלא הפסיק בדברים אחרים, כשירצה לבסוף לאכול את העוגה, יצטרך לברך שוב "בורא מיני מזונות". וכן לגבי ברכת התורה, אם לא ילמד מיד לאחר הברכה, הברכה תתבטל, וכשירצה לבסוף ללמוד, יצטרך לברך שנית.
אבל לדעת הר"י מבעלי התוספות (ברכות יא, ב 'שכבר'), הואיל וברכת התורה שונה משאר ברכות המצוות, בזה שהיא אינה מכוונת רק כלפי המצווה שאנו עומדים לקיים עתה, אלא היא מכוונת כלפי לימוד התורה של כל היום, ממילא אין חובה ללמוד דווקא לאחר הברכה, אלא החובה היא ללמוד לפחות דבר מה במשך היום.
ולמעשה, נראה לפי השולחן ערוך שהעיקר הוא כדעת הר"י, שאין חובה ללמוד מיד לאחר ברכת התורה. אבל הרבה אחרונים סוברים שכמו בכל ברכות המצוות, אם יהיה הפסק בין הברכה לתחילת קיום המצווה, לא יהיה לברכה על מה לחול, והיא תתבטל. וכשירצה ללמוד תורה יצטרך לברך שנית, מאחר שהברכה הראשונה היתה ברכה לבטלה (מ"ב מו, יט).
וכיום המנהג הרווח בכל ישראל הוא, לומר את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים לאחר ברכת התורה, וזה נחשב ללימוד שלאחר הברכה. ואחר כך אנו מוסיפים עוד דברי חכמים, "אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים" וכו', וזאת כדי שכל יהודי יזכה ללמוד בכל יום לאחר הברכה בנוסף למקרא גם מעט משנה וגמרא, שהמימרא של "אלו דברים", כוללת בתוכה משנה וגמרא.

9 - האם צריך לברך לאחר שינה ביום

בהלכות הקודמות למדנו, שמאחר שמצוות תלמוד תורה נמשכת כל היום, לכן גם ברכת התורה מכוונת כלפי לימוד התורה של כל היום. ולמרות שעשוי להיות הפסק גדול בין לימוד אחד למשנהו - כגון שאדם לומד מעט לאחר התפילה, ולאחר מכן יוצא לעבודתו למשך שעות רבות, ורק בין מנחה למעריב הוא חוזר ללמוד - גם לאחר הפסק ארוך כזה אין לחזור ולברך את ברכת התורה, מפני שהברכה של הבוקר עלתה ללימוד של כל היום.
אלא שהשאלה היא, האם שינה באמצע היום מהווה הפסק גדול יותר, שלאחריו נצטרך לברך מחדש את ברכת התורה?
לדעת רוב הפוסקים, וביניהם הרא"ש, שנת קבע של האדם על מטתו נחשבת הפסק לגבי ברכת התורה. לכן לאחר הקימה משנת הצהריים, למשל, צריך לברך את ברכת התורה. והטעם לכך הוא, שאכן השינה נחשבת הפסק גדול יותר מאשר עבודה או טיול או שיחת רעים. כי כל זמן שהאדם ער, עדיין התורה מלווה אותו ומדריכה אותו במידה מרובה , עדיין הוא זוכר מה מותר ומה אסור, ומשתדל לנהוג על פי ההדרכות המוסריות של התורה. אבל בעת השינה, האדם מפסיק לחשוב, תודעתו מסתלקת, ולכן השינה נחשבת הפסק במצוות תלמוד תורה, ולאחריה צריך מחדש לברך את ברכת התורה.
אבל ישנם פוסקים הסוברים שברכת התורה מכוונת כלפי כל היום, ואין זה משנה מה יעשה האדם במשך היום. לכן אפילו שנת קבע במשך היום, אינה נחשבת הפסק בין ברכת התורה שנאמרח בבוקר, ללימוד שיתקיים לאחר השינה (ר"ת ואגור בשם אביו).
וכתב השולחן ערוך (שו"ע או"ח מז, יא) שכך הוא המנהג, שלא לברך ברכת התורה לאחר שינה ביום. אולם בעל המשנה ברורה כתב, שמי שרוצה לברך שוב את ברכת התורה לאחר שנת היום, יכול לברך, מאחר שזאת דעת רוב הפוסקים. אבל למעשה המנהג הרווח הוא שלא לברך ברכת התורה לאחר שנת קבע ביום.

10 - שנת קבע בלילה נחשבת הפסק
עתה נברר סוגיה נוספת : אדם שישן בלילה שנת קבע על מטתו, אולם קם לפני אור הבוקר כדי ללמוד תורה, האם עליו לברך לפני הלימוד את ברכת התורה, כדי להבין היטב את הבעיה, צריך להקדים ולבאר שבאופן עקרוני ברכת התורה שאנו מברכים בבוקר, עולה ללימוד של כל היום והלילה שלאחריו, וגם עבודה, אכילה, או טיול, אינם נחשביס הפסק לגבי ברכת התורה. אולם בכל זאת צריך לברר, מה כן נחשב להפסק, שלאחריו צריכים לברך את ברכת התורה, שהרי עובדה שאין אנו מברכים את ברכת התורה פעם אחת לכל החיים. לדעת רבנו תם ותוס' ברכות יא, ב ד"ח 'שכבר') ברכת התורה מועילה ליממה שלימה, ואפילו שנת קבע בלילה, אינה נחשבת הפסק בינה לבין הלימוד. ורק כשיגיע זמן תפילת שחרית של היום הבא, נברך שוב את ברכת התורה יחד עם ברכות השחר.
ולדעת הרא"ש ורוב הפוסקים, כל שנת קבע, בין ביום ובין בלילה, נחשבת הפסק שלאחריה צריכים לברך שוב את ברכת התורה.
ויש אומרים שאמנם שנת קבע ביום אינה נחשבת הפסק, אבל שנת קבע בלילה נחשבת הפסק, ולאחריה צריכים לברך שוב את ברכת התורה.
ולמעשה כדעה זו נפסק להלכה, ששנת קבע בלילה נחשבת הפסק. ולכן אדם שקם משנתו באמצע הלילה לשמירה או ללימוד, צריך לברך את ברכת התורה, וברכה זו תועיל לכל היממה הבאה, עד לשינה של הלילה הבא (שו"ע או"ח מז, יג). ואם ישכב לישון שנת קבע פעם נוספת באותו לילה, לדעת השולחן ערוך לא יברך שוב באותו הלילה את ברכת התורה. אבל לדעת המשנה ברורה אם ירצה יוכל לשוב ולברך לאחר שיקום את ברכת התורה (מז, כט).

11 - אדם שלא ישן כל הלילה
נחלקו הפוסקים בשאלה, האם אדם שלא ישן כל הלילה צריך לברך לפני תפילת שחרית את ברכת התורה.
לדעת רבנו תם, ברכת התורה מכוונת כלפי כל לימוד שיערך עד לתפילת שחרית של היום הבא, ולכן גם אדם שלא ישן בלילה, כשמברך לאחר עלות השחר את ברכות השחר, יברך בכללן גם את ברכות התורה. וכן נמסר בשם האר"י ז"ל, וכן הוא מנהג ספרד (ברכי יוסף מו, יב, בא"ח ברכה ג'). ועל פי זה מי שנשאר ער כל הלילה, כגון בליל שבועות או בעת שהיה צריך לשמור כל הלילה, עליו לברך יחד עם ברכות השחר גם את ברכת התורה.
אבל לדעת כמה מהפוסקים החשובים (פר"ח גר"א ח"א), כל זמן שאדם לא ישן, פעולתה של ברכת התורה שברך ביום הקודם עדיין נמשכת, ולכן תהיה זו ברכה לבטלה אם יברך שוב את ברכת התורה. וכתב המשנה ברורה (מ"ב מז, כח) שמאחר שספק ברכות להקל, אדם שלא ישן בלילה לא יברך את ברכת התורה. וכך הוא מנהג יוצאי אשכנז.
וכדי לצאת מהספק, עדיף שמי שלא ישן בלילה ימצא חבר שישן וישמע ממנו את ברכות התורה, ויצא בזה ידי חובת כל הדעות. ואם לא מצא חבר שצריך לברך את ברכת התורה, לפי מנהג הספרדים, יכול לברך את ברכת התורה. ועל פי מנהג האשכנזים יכוון לצאת ידי חובת ברכת התורה, בברכת 'אהבה רבה' שלפני שמע. שההלכה היא שברכה זו, המדברת על לימוד התורה ועל בחירת ישראל, נחשבת בדיעבד כמו ברכת התורה, ובתנאי שמיד לאחר התפילה ילמד מעט. עוד חשוב לציין, שגם לפי מנהג האשכנזים, אם אותו אדם שלא ישן בלילה, ישן ביום שלפני כן, עליו לברך לפני תפילת שחרית את ברכת התורה (מ"ב מז, כח). והטעם לכך הוא שהשינה של היום מצטרפת לעצם הלילה, וביחד הדבר יוצר חיוב חדש של ברכת התורה מיד בעת סיומו של הלילה. (שהרי לר"ת עצם הלילה יוצר חיוב בברכת התורה, ולדעת הרא"ש ורוב הפוסקים עצם שנת הקבע אפילו ביום יוצרת חיוב בברכת התורה, וכשמצטרפת שנת הקבע ביום ועצם הלילה - ברור שצריכים לברך ברכת התורה).

12 - עמידה בברכת התורה
שאלה: האם צריך לברך את ברכת התורה דווקא בעמידה, או שאפשר לברכה גם בישיבה?
תשובה : מובא בדברי הראשונים שברכות המצוות צריכות להאמר בעמידה. ולכן את הברכה על התעטפות בציצית, למשל, אנו מברכים בעמידה, וכן את הברכה שלפני תקיעת שופר או נטילת לולב (ב"י או"ח תחילת סימן ח'). ועל פי זה גם ברכת התורה צריכה להאמר בעמידה, משוס שגם היא בכלל ברכות המצוות. וכך הוא המנהג, לברך את ברכת התורה בעמידה.
אולם כתב בעל פירוש פני יהושע (מגילה כא, א), שלא את כל ברכות המצוות צריך לברך בעמידה, אלא רק מצווה שמתקיימת בעמידה, כגון העומר או תקיעת שופר שמצוותן מעומד, צריך גם את ברכתם לומר בעמידה. אבל מצוה שמקיימים אותה גם בעמידה וגם בישיבה, אין צריך לברך את ברכתה בעמידה. ולפי זה מאחר שמצוות תלמוד תורה מתקיימת בעמידה ובישיבה, ממילא גם ברכת התורה יכולה להאמר בישיבה (יחו"ד ה, ד).
אולם כפי שהזכרנו, מהרבה פוסקים משמע שאת כל ברכות המצוות צריך לברך בעמידה, ולכן גם את ברכת התורה יש לברך בעמידה, וכן פסק גם הרב עובדיה הדאיה על פי ההלכה ועל פי הסוד (ישכיל עבדי ח, ו). יחד עם זאת חשוב להדגיש שכל זה הוא לכתחילה, אבל בדיעבד אם ברך בישיבה ברכה כלשהי מברכות המצוות, יצא ידי חובה. וכן אדם שקשה לו לעמוד בעת קיום המצווה, כגון בעת תקיעת שופר או ספירת העומר, מותר לו לכתחילה לברך על המצוות ולקיים אותן בישיבה (מ"ב ח, ב).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il