ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בין תורת ארץ-ישראל לתורת חוץ-לארץ | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש תורה ולימודה תורת ארץ ישראל Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

בין תורת ארץ-ישראל לתורת חוץ-לארץ


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

סגולת ארץ-ישראל
מלימוד תורת ארץ-ישראל ומלימוד תורת חוץ-לארץ מגיעים לאותה מסקנה, אך המיוחד בתורת ארץ-ישראל הוא שהרבה יותר קל להשיגה, לעומת חוץ-לארץ שם הגיעו לאמת רק אחרי הרבה עמל. וכך בירושלמי כתוב "תא חזי" - בוא וראה, לעומת הבבלי שבו כתוב "תא שמע" - בוא שמע. הדבר דומה לאדם שרוצה להאיר חדר חשוך. אם הוא יודע היכן המתג, הוא ניגש ולוחץ עליו, אך אם לא - הוא צריך למשש עד שהוא מגיע אליו.

ההבדל הזה נובע מסגולת המקום. הארץ משפיעה מבחינה פנימית על כוחות הנפש של האדם ועל דבקותו בה', וידו של א-לוהים בדבר. אך לשם כך נדרש האדם להתמסר לתורה ומתוך כך יגיע לסיעתא דשמיא, כעין ההכנה שצריך לעשות על-מנת לקבל קדושת השבת בגודלה המלא וכן לקראת ליל הסדר. ללא הכנה לא מגיעים לסיעתא דשמיא הזו. רוב הציבור לא הגיע לזה. על-מנת להגיע למעלה כזו, בחור נדרש ללמוד תורה כמה שנים, לדבוק בה, לאהוב אותה ולחשוק בה, עד שיהיה לו חבל על כל שעה שהוא לא עוסק בה. כשיגיע לדבקות זו, יזכה לטעום מטעמה של תורת ארץ-ישראל, אבל זו מדרגה גבוהה. בכל אופן, ודאי שלפני שמגיעים למעלת תורת ארץ-ישראל, אין הבדל בצורת הלימוד בין הלימוד בארץ-ישראל ללימוד בחוץ-לארץ. הרב זצ"ל והרב חרל"פ הגיעו למעלה זו, והם היו שקועים בעולמה של תורה והבינו את נפש הדור.

בעניין השאלה מה ראוי ללמוד קודם למה, אמנם הירושלמי הוא תורת ארץ-ישראל, אך ראוי ללמוד ירושלמי רק לאחר שלמד כמה מסכתות בבבלי, ולהתחיל במסכתות קלות יותר, כתענית ומגילה. עניין נוסף יש בתורת ארץ-ישראל והוא העניין המעשי - לימוד סדר זרעים, תרומות ומעשרות שבארץ הם הלכה למעשה. ואולם גם למצוות האחרות יש בארץ יותר כוח בהעלאת העולמות ובחיותם.

עם לבדד - ישכון
ומתורת ארץ-ישראל לארץ-ישראל גופא. אנחנו מצויים היום במצב ביטחוני ולאומי לא פשוט, והשאלה היא כיצד אנחנו, כיהודים שומרי תורה ומצוות, אמורים להתייחס למה שקורה במדינה. בעניין זה עלינו להבחין בין עצם קיומה של המדינה, שהוא חסד ה' אחרי אלפיים שנות גולה, לבין אלה שמנהלים את המדינה, שהתנתקו מן הציונות ומן הלאומיות, וכל מענייניהם נתונים רק לדברים זמניים ועכשוויים ולא לצביון היהודי. אם היינו פועלים על-פי התורה, היינו צריכים להשיב את הערבים לארצות מוצאם, שם גם נעזור להם להתיישב ולהתפתח ונסייע להם לדאוג לכל מה שעם צריך בתור שכזה. הרי יש להם למעלה מעשרים מדינות. באירופה לפני מלחמת העולם השנייה הזיזו מיליוני בני אדם כדי להביא שלום, וכן במערב פולין הזיזו גרמנים. לפעמים יש תזוזות אוכלוסין כדי להביא שלום.

כל עוד הולכים לקראתם ומתקפלים, הדבר מזמין עוד לחצים מהם, כי הם אינם מודים בקיומה של מדינת ישראל, יש להם שנאה עיוורת והם שואבים את הכוחות מאותם אלה הנמצאים בתוכנו. לו רק עם ישראל כולו היה אומר באופן חד-משמעי שארץ-ישראל שייכת רק לעם ישראל ואנו מוכנים לאפשר להם לשבת בארצות מוצאם, שם השפה שלהם, שם התרבות שלהם, ודאי שהמצב היה שונה. הבעיה היא שעם ישראל לא מודע לזה ולא אכפת לו, אלא הוא רוצה להתנתק מהצביון היהודי. אנחנו יודעים שככל שההתנכרות הזאת תמשיך - המצב הביטחוני ילך ויידרדר וגלי השנאה ילכו ויתרבו. אם עם ישראל יהיה נאמן לתורה, אומות העולם יעריכו אותו. וכפי שמבאר הנצי"ב: "הן עם לבדד - ישכון". אם עם ישראל לבדד, אם הוא מכיר בצביונו, אז הא ישכון, אך אם יש יהודים שמנסים לטשטש את זהותו ולגרום לו להיות "ובגויים", אז "לא יתחשב" - לא יתחשבו בו.

ובכל אופן, כל התופעות האלה הן זמניות, ויגיע היום שאנשים יבינו שאין פתרון אלא להשיבם לארצם. ועד אז נתפלל ונצפה לאחינו שישובו, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה שמובטח שעם ישראל יעשו תשובה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424




חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il