- משנה וגמרא
- שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
שבת - דף לח'
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות של אתר סיני
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לז: 1- עד לח: במשנה השנייה)
חלק א - מעשה שבת בשהייה
הקדמה - אם בישל בשבת, בתוספתא –
| שוגג | מזיד |
ר"מ | יאכל | לא יאכל |
ר"י | יאכל במוצ"ש | לא יאכל |
רי"ח הסנדלר | לאחרים במוצ"ש | לאף אחד |
כאן הגמרא מניחה כר"מ, ושואלת מה הדין אם השהה ובישלה בשבת –
א. בעו מיניה, ר' חייא – בשהייה אין הבדל בין שוגג למזיד.
- רבה ורב יוסף – תמיד מותר, כיון שלא עשה מעשה בשבת.
- ר"נ בי"צ – תמיד אסור, כדי שלא יבואו להערים.
[וכן בהמשך בשם רב, בתחילה היו מתירים בשוגג, אך משרבו המערימים, גזרו עליהם].
קשה מברייתא - ר"מ: יש הבדל – שוגג יאכל, מזיד לא יאכל.
[ר"מ דיבר על כשהשהה באיסור, כלומר בלא מבושל כל צרכו.
במבושל כל צרכו, שמותר להשהות (חמין ותבשיל) יאכל גם במזיד.
ר"י – מצטמק ויפה לו אסור, לכן חמין מותר אך תבשיל לא].
תשובות:
- לר"נ בי"צ – הברייתא לפני הגזירה שאוסרת.
- לרבה ורב יוסף – קשיא.
ב. דיונים על המשך הברייתא:
1. סתירה מהברייתא של לז. –
| אתמול (לז.) | היום (לח.) | הסבר על היום |
|
ר"י | גו"ק, חמין ותבשיל | תבשיל לא, כי זה מצטמק ויפה לו | היום זה בלי גו"ק, ובגלל שזה מצטמק ויפה לו. |
|
ר"מ | גו"ק + רק חמין | בכל צרכו, מתיר חמין ותבשיל | היום הנושא זה בדיעבד. | (תוס' – צריך לומר שר"מ שאסר בברייתא דיבר אפילו על מבושל כל צרכו, אחרת אין שום קושיא). |
2. איבעיא להו – עבר ושהה, האם קנסוהו?
הסבר השאלה (רי"ף) – לר"י שאסר במצטמק ויפה לו בדיעבד במזיד, האם כשגוזרים על שוגג, האם גוזרים גם על מצטמק ויפה לו?
ת"ש – רי"ס אסר באכילה ביצים שהושהו בשוגג, אפילו שהיו מבושלות, כיון שהם מצטמק ויפה לו.
דחייה – הוא לא אסר את הביצים, אלא רק אמר לא לעשות כן לכתחילה פעם הבאה.
(לח. 2-)
חלק ב – החזרה
בדף הקודם ראינו שלב"ה מותר להחזיר בגרוף או קטום.
תנאים
- 1. רב ששת - מחזירין אפילו ביום בשבת (רש"י).
וכן רב אושעיא (שראה את ר' חייא).
החידוש לרש"י – אפילו שזה לא ברור כשמוריד שמתכוון להחזיר, שהרי אין לו עוד סעודה. - 2. האם צריך שעדיין יהיה בידו?
ר' זריקא – צריך,
ר' חייא-רי"ח – לא צריך.
(וכן מחלוקת בדעת ר' אלעזר).
- 3. אביי – צריך דעתו להחזיר
שתי הבנות:
a. חומרא - צריך ידו + דעת, אך על הקרקע אסור.
b. פחות חומרא: או – קרקע + דעת, או ידו ובלי דעת.
שאלות על התנאים הנ"ל:
- ר' ירמיה - בהנחה שאסור על גבי קרקע,
האם מותר לתלות על מקל, מיטה וכד'? - רב אשי – האם מותר להעביר את המים ממיחם למיחם ואז להחזיר לכירה?
תיקו.
חלק ג - תנור וכופח
א. ביאור המציאות:
כיריים – שני סירים, כופח – סיר אחר.
הסדר מהחם לקר: תנור, כופח, כיריים.
ב. הדינים:
- שהייה בתנור – אסור, אפילו בקש או גו"ק.
- סמיכה לתנור:
לרב יוסף (ורב אדא ב"א) – מותר, אפילו כשאינו גרוף,
אביי – אסור, אפילו בקש/גו"ק - כופח:
בקש – ככיריים, בעצים – כתנור.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
איך מגדירים כללי מלחמה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הדלקה וכיבוי ביום טוב
זמן הדלקת נרות חנוכה
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אוצרות בלב הים
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
למה אנחנו ממש דומים לשמן?